כאשר ועדת הכלכלה של הכנסת יצאה ב-25 לינואר השנה בהכרזה על שינוי החוק משנת 2016 למעבר של לקוח מבנק לבנק "בלחיצת כפתור" ולאפשר גם מעבר לבנק אחר ללא צורך בהחלפת צ'קים, הוסר המכשול הכמעט אחרון למעבר חופשי של לקוחות בין הבנקים. זאת, בשינוי מהמצב הקודם, שבו כולנו "התחתנו עם הבנק", כשמספר חשבון הבנק שלנו נשאר כחלק מ"תעודת הזהות" שלנו והמשיך עמנו לאורך כל חיינו.
חוקי המשחק משתנים - בנק ישראל מעלה הילוך
בנק ישראל מבצע יותר ויותר מהלכים ובקצב מסחרר על-מנת שהבנקים "ידברו ביניהם". מהלכים אלה יגבירו את התחרות, אשר המרוויח העיקרי שלה הוא הלקוח.
אחד מהצעדים המשמעותיים לפירוק ההגמוניה של הבנקים היה הקמת מאגר האשראי הלאומי של בנק ישראל ב-2017. מעבר לרגולציה ולחקיקה, ישנם כוחות טכנולוגיים ורגולטוריים נוספים, כגון חברות פינטק, המספקות שירותי בנקאות מסורתיים בתחום הלוואות ומשכנתאות וכן חברות המנהלות קופות גמל וקרנות. כך ניתן לשתף את המידע על הלקוח מבנק ישראל, בין נותני השירותים וליזום פעולות בחשבון הלקוח.
מגמת "הבנקאות הפתוחה" שמתגבשת בעולם ומוכתבת על-ידי בנק ישראל, תאפשר ללקוח לבצע את עסקיו הפיננסיים בהתאם לבחירת ספק השירותים האטרקטיבי עבורו. מדובר בממשק מוגדר ובטוח בין נותן שירותים פיננסים לבין ספקי שירותים אחרים, כגון בנקים מתחרים וחברת משכנתאות, וזאת בהסכמת הלקוח. זהו שיפור משמעותי לעומת המצב שהיה קיים עד לא מזמן, שבו כל בנק שמר את כל נתוני האשראי של לקוחותיו ולא שיתף אותם עם אף גורם אחר.
בנוסף לכך, כיום מחייב בנק ישראל את כל הבנקים להקים תשתית, אשר תאפשר חשיפה של כל השירותים באמצעות ממשקים תקניים ואחידים של בנק ישראל, שתקפים לגבי כל הבנקים. מהלך זה משנה את כל תמונת הבנקאות בישראל, מאחר שהוא מאפשר גם לגופי הפינטק להיות שחקנים "שווי זכויות" לבנקים ופותח את התחרות החופשית בשוק.
הכוונה היא להכתבת תקן ליישום ממשקים המכונה "Open Banking API", או הגדרת פרטי הממשק בין "השחקנים הפיננסיים", אשר יחייב את חברות הפינטק. הבנק בחר בתקן האירופי Next Generation Payment Services Directive 2 (PSD 2), כשניהול ואימות המשתתפים יתבצע בעזרת מערכת ממשל זמין, עם תשתיות המאובטחות על-ידי בנק ישראל. עקב הקורונה ועיכובים נוספים, התקן עדיין לא בשימוש, למרות שתאריך היעד שלו עבר, והבנקים נמצאים בשלב הבדיקות וההקמה שלו.
תהליך זה מתגבש בימים אלה, כשהמתווה של בנק ישראל מציג את האקו-סיסטם של בנקאות פתוחה עתידית בישראל, בדומה לבנקים מרכזיים מקבילים ברחבי העולם. בעזרת תשתית זו ומדיניות בנק ישראל, נוף הפינטק בארץ יעבור תהפוכה ויגרום לשינוי כללי המשחק בבנקאות מקצה לקצה.
אוטופיית הבנקאות פתוחה - השליטה על החשבון נלקחה מהבנקים ועוברת ללקוח
מה שעשה האינטרנט למידע, תעשה התשתית החדשה לבנקאות. זוכרים שאך לפני כמה שנים, המעבר מחברת סלולר אחת לשנה היה כמעט משימה בלתי אפשרית? במשך השנים המחירים ירדו באופן משמעותי, והמודל העסקי של חברות הסלולר השתנה, כשהן מנסות "להחזיק" בלקוח באופן שונה מבעבר. באופן דומה, המהפכה הסלולרית הצרכנית עוברת לבנקאות, ולמרות שתחום זה מורכב יותר, אין ספק שצפויה לו הצלחה דומה.
הבנקים מוצאים את עצמם במציאות החדשה, שבה הם מחויבים להמציא את עצמם מחדש ולחשוב איך הם מחזיקים את הלקוחות לאורך זמן ולא רק "צדים" אותם, מהלך אשר היה מספיק בעבר וכעת כבר לא. הבנק חייב להיות אטרקטיבי בכל פעולה (טרנזקציה) עבור הלקוח, להבין אותו הרבה יותר ואף לצפות את צעדיו.
התשתית החדשה תגביר את התחרות בתחום השירותים הפיננסיים, באופן שיחזק את השליטה של הלקוח במידע הפיננסי אודותיו ואת אופן ביצוע הפעולות בחשבון הבנק שלו, בכך שהיא מחייבות את הבנקים לשתף מידע בנקאי של הלקוח, בהסכמת הלקוח, עם ספקים מורשים ולאפשר ביצוע פעולות בחשבונו של לקוח באמצעות צד ג'.
השינויים הללו יאתגרו את כל המוסדות הפיננסים ואת הבנקים בפרט. בדומה לספקי שירותי מסחר בתחומים אחרים, התחרות על הלקוח תגרום לבנקים "לחזר" אחרי הלקוח ותעניק לו ערך רב, בין היתר עקב שיפור השירות וחוויית הלקוח, וכן תוזיל עלויות, תייצר צורך במתן הטבות ללקוחות בדומה לנקודות המוענקות עבור שימוש בכרטיסי אשראי, תקדם מועדוני לקוחות וכו'. חשוב לציין כי התחרות תקיף את כל מגוון הפעולות הבנקאיות.
התאמה טכנולוגית - המציאות החדשה של הבנקים
כדי לשרוד במודל העסקי החדש, כל חברות הפינטק והבנקים ייאלצו לשנות את המודל העסקי דרך שינוי ה-DNA התקשובי ולהקים תשתיות תקשוב משודרגות, אשר יסייעו להתנהל בסביבה העסקית החדשה, לרבות: מערכות שירות לקוחות מתקדמות, מערכות דיווח ובקרה מתקדמות, מערכות חברתיות ייעודיות ומערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית, אשר ידעו להמליץ על שירותים ללקוחות, להתריע על נטישה פוטנציאלית ועוד.
על-מנת למקסם את המהלך ולהבטיח את הצלחתו, התהליכים הללו חייבים להתבצע בזמן אמת, ולא כמו רוב מערכות הליבה כיום, אשר מתעדכנות רק בתום יום הפעילות. חשוב לציין כי לבנקים יש מספר יתרונות בתחילת קו המרוץ הזה. יש להם כמות רבה מאוד של נתונים רלוונטיים, והם נחשבים לספקים אשר בטוח מאוד לנהל עמם עסקים.
מנועי התוכנה של הבנקים יהיו חייבים לנתח כל עסקה ואף לנבא את צורכי הלקוח. כמובן שפתיחת ממשקים אלה תתאפשר רק כאשר מערכות התקשוב יאובטחו כראוי. תשומת-לב מיוחדת תידרש גם לגילוי הונאות ואיתור עסקאות לא חוקיות פוטנציאליות.
תהליך ההתאמה של מערכות הליבה לשוק הפינטק המתגבש יהיה מעניין במיוחד ויקבע את הצלחתם ואולי אף את גורלם של הענקים הפיננסים השולטים בתחום כיום, תוך שהוא מעודד חדשנות, יוזמות ויצירתיות אינסופית, והכול לטובת הלקוח - אוטופיה כבר אמרנו?
הכותב הוא מוביל תחום חדשנות בקבוצת מלם תים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.