"מאז שיצאנו עם תוכנית סינגפור, אין עיתון או ערוץ טלוויזיה שלא קוטל אותנו שהורדת מסים תייצר גירעון" - עונה נפתלי בנט למבקרים בפוסט חדש, אולי ברמז לבדיקות שפרסמנו כאן במשרוקית. "איפה הם טועים? הם מניחים שהכלכלה היא בגודל קבוע, ואם אתה מוריד את שיעור המס, יש פחות הכנסות ממסים.
"אבל במציאות", מסביר בנט, "אם אתה הופך את המס בישראל למאוד נמוך, אז: (1) מכל העולם יזרמו לכאן השקעות; (2) זה יגרום לזינוק בביקוש לעובדים; (3) חצי מיליון מובטלים יחזרו לעבודה בשכר גבוה יותר; (4) ההכנסות ממסים יגדלו בגלל צמיחת העסקים, וגם לא נבזבז 18 מיליארד שקל על דמי אבטלה, כי לא יהיו כמעט מובטלים". התוצאה: "הרבה יותר כסף פנוי לבריאות וחינוך!".
כדי לא לקטול את התוכנית של ימינה, נניח שהקלות למשקיעים זרים באמת ייצרו בסוף עבודה לכל ישראלי וישראלית מובטלת. אבל בנט צירף לתחזית שלו סכומים מדויקים. על מה הם מבוססים?
בנט טוען שתעסוקה מלאה תחסוך למדינה 18 מיליארד שקל בשנה ש"מתבזבזים" על דמי אבטלה. במציאות, דמי האבטלה עולים לביטוח לאומי פחות מארבעה מיליארד שקל בשנה רגילה. שלושה מיליארד ו-954 מיליון שקל ב-2019, אם נדייק. אי-אפשר לחסוך יותר מזה.
שאלנו את בנט איך נעשה החישוב. "על פי אתר הביטוח הלאומי שולמו לדמי אבטלה ולחל"ת 23.6 מיליארד שקל בשנה שעברה", ענתה הדוברת שלו. "לאור ירידת האבטלה הצפויה עם פתיחת המשק לשיעור (גבוה כשלעצמו) של 9%-10%, אנו מעריכים שעלות התשלומים העתידית השנתית תגיע לכ-18 מיליארד שקל".
אז בנט לא נשען על העלויות בשנה נורמלית, אלא ב-2021, שעדיין מושפעת מהמגפה. אבל כדי שתוכנית סינגפור תחסוך את עלויות האבטלה ב-2021, היא צריכה להעלים את האבטלה כבר ב-2021. היגיון פשוט.
וזה מוזר משני טעמים. אחד: האבטלה הרחבה עדיין גבוהה מ-600 אלף נפש, דומה לממוצע ב-2020. מאוחר מדי להעלים אותה. שניים: נניח שבנט ישתלב בממשלה הבאה ויקדם הורדות מס - האם הן ייכנסו לתוקף, ימשכו משקיעים וייצרו מאות אלפי מקומות עבודה כבר בחודשים הקרובים?
ואפילו אם יתחולל נס כזה, החיסכון לא יגיע ל-18 מיליארדים. הסיבה: גם לפי התחזית הפסימית של ביטוח לאומי - 14% אבטלה - התשלום למובטלים ב-2021 יעלה רק 15.3 מיליארד שקל.
■ בשורה התחתונה: דברי בנט מטעים. עלות דמי האבטלה לפני הקורונה הייתה פחות מ-4 מיליארד שקל בשנה. גם בהנחה המופרכת שתוכניתו תאפס לפני תום המגפה את האבטלה שחוזה ביטוח לאומי, היא תחסוך רק 15 מיליארד שקל.
תחקיר: ארן רונדל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
