ראש ממשלת הולנד מארק רוטה צפוי להמשיך לכהן בתפקידו, לאחר שהוביל את מפלגתו השמרנית-ליברלית (VVD, מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה) לניצחון בבחירות שהתקיימו השבוע בהולנד. הבחירות, שנתפשו כמעין משאל עם על הדרך שבה הממשלה ההולנדית תיפקדה במהלך משבר הקורונה עד כה, נפרשו על פני שלושה ימי הצבעה שהסתיימו אתמול. המדגמים חוזים ל-VVD 35 מושבים מתוך 150 המושבים בפרלמנט ההולנדי, שניים יותר מאשר בבחירות ב-2017, מה שהופך אותה למפלגה הגדולה ביותר בבית.
אם יצליח לגבש רוטה (בן 54) קואליציה, תהיה זו הפעם הרביעית שבה הוא ממונה לתפקיד ראש הממשלה. הולנד היתה בין הנפגעות הקשות בגל הראשון של הקורונה, עם מספר קורבנות פר תושב מהגבוהים באירופה. בגל השני בחורף האחרון נקטו הרשויות צעדים חמורים, כולל סגר והגבלות שנמשכו קרוב לארבעה חודשים. המשטרה התמודדה עם הפגנות רחוב אלימות נגד צעדי הסגר.
רוטה עצמו לא חיכה לתוצאות האמת והכריז כי "הציבור בהולנד העניק למפלגה שלנו הצבעת אמון יוצאת-דופן", בהתייחסו לדרך שבה ניהלה הממשלה את המשבר עד כה. הוא הבטיח להקדיש את הכהונה הצפויה לשיקום כלכלי וחברתי של הולנד, בתקווה שמבצעי החיסון בקיץ "יחסלו" את המגפה. "הנושא העיקרי לשנים הקרובות הוא איך לשקם את הולנד ממשבר הקורונה", אמר. רוטה, שמכהן כראש ממשלה מאז 2010, אמר בנאומו: "יש לי אנרגיה לעוד עשר שנים".
מפלגת "דמוקרטים 66", אחת מהשותפות בקואליציה היוצאת, התחזקה גם היא וזכתה ל-27 מושבים בפרלמנט, עלייה של שמונה מושבים לעומת הבחירות הקודמות. הנוצרים-דמוקרטים, השותפים גם הם לקואליציה, קיבלו 14 מושבים. מפלגת הימין המתנגדת להגירה של חירט וילדרס (המפלגה למען החירות) איבדה שלושה מושבים, וקיבלה גם היא 14 מושבים, לפי התחזיות.
ממשלת הולנד התפטרה באופן סמלי לפני כחודשיים, לאחר שוועדת חקירה פרלמנטרית קבעה כי הרשויות ניהלו במשך שנים "מצוד" והתייחסו בצורה בלתי-הוגנת לאלפי משפחות עניות והאשימו אותן במרמה ובקבלת קצבאות ילדים שלא כחוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.