בנט, כבר עכשיו תתחיל לחשוב על תוכנית סינגפור 2.0

יו"ר מפלגת ימינה, נפתלי בנט, פרסם לאחרונה את "תוכנית סינגפור" שלו, שמטרתה להביא לצמיחה כלכלית ושיפור השירות הממשלתי לאזרח. רבים כבר סקרו את התוכנית והגיבו לכלים הכלכליים המוצעים בה ולתוצאות הכלכליות שהיא צופה. אני רוצה להתמקד בצעדים המשמעותיים שמוצעים בתוכנית לגבי השירות הממשלתי והציבורי בכלל, כחלק ממהלך כולל שנועד לשקם את השירותים הממשלתיים ואת המשק שנפגע מ"הקורונה הכלכלית".

ראשית, יש מקום להביע הערכה למנהיג פוליטי שטורח לחקור וללמוד, מפרסם את מסקנותיו לציבור ומבקש להיבחר על-פי תוכניותיו ולא על-פי סיסמאותיו. יתרה מכך, כאן לא מדובר ב"רשימת מכולת" שבמקרים רבים מספק מצע, אלא בתוכנית קוהרנטית הכוללת מספר תחומים ומדגימה השפעות הדדיות בין תחום לתחום.

לגופו של עניין, בהקשר של השירות הציבורי, התוכנית מציעה ביטול של משרדים מיותרים ומנגנונים כפולים, גמישות ניהולית למנכ"לים, תגמול על-פי יעדים והגבלת כוחם של הוועדים במגזר הציבורי. זו בהחלט תוכנית אמיצה ומבורכת. אני תומכת בה, והיא עשויה לשפר משמעותית את איכות השירות הציבורי.

יחד עם זאת, השירות הציבורי חולש על עולמות תוכן ומשאבים אדירים ופועל בסביבה פוליטית ומשפטית כמעט בלתי אפשרית. קשה להפריז במורכבותו הרבה. לכן, על-מנת להעלות באמת את השירות הציבורי על דרך המלך, דרושים לתוכנית נדבכים נוספים הכוללים רפורמה ניהולית עמוקה - במילים אחרות, כבר עכשיו צריך לחשוב על סינגפור 2.0.

מה כוללים הנדבכים הנוספים? ראשית, יש לייצר חזון וסט ערכים ברורים לשירות הציבורי. אולי זה מפתיע, אבל מה שקיים בכל ארגון קטן וזניח ככל שיהיה, לא קיים עבור המערכת הגדולה ביותר במדינה - שמנהלת לכולנו את החיים. חזון כתוב, וחשוב מכך - מונחל לכל עובד ועובדת במערכת. חזון שמגדיר את הכיוון המשותף אליו צועדים מאות אלפי עובדי השירות הציבורי, את ערכי היסוד המצופים מהם במסגרת פעולתם המשותפת, ומציב תמונת עתיד ברורה. כחלק מאותו החזון, יש להתחיל לברר מושגים כגון ערך ציבורי ולשקול את השאלה כיצד מממשים ערך ציבורי במציאות פוליטית שסועה.

שנית, יש לבחור את עובדי השירות הציבורי, בנוסף על הפרמטרים המקצועיים, בהתאם למידת מחויבותם לאותו חזון, ובאופן כללי - מחויבותם להצלחתה של המדינה. יש להמשיך ולייצר עתודות לשירות הציבורי כפי שנעשה כיום, ולהכשיר אוכלוסיות מודרות להשתלב בו, אך להימנע לחלוטין ממצב שבו מינוי בשל שיוך מגזרי גובר על מדדים חשובים לא פחות של כישורים ומחויבות לחזון המשותף. מרגע כניסת העובד למערכת יש להפעיל מערכת סדורה של הכשרות והדרכות שנועדו להטמיע את ערכי הארגון לאורך תקופת השירות.

לאחר שהונחה התשתית הרעיונית לפעולה משותפת, יש לעדכן את המבנה האנכי של משרדי הממשלה. משרדי הממשלה בנויים כך שלכל נושא יש משרד, שאמור לטפל בו לכל אורכו. המבנה הזה מונע מהמשרדים לתקשר אלה על אלה, לתאם תוכניות, נתונים ולקחים, ולעתים אפילו גורם להפעלת תוכניות מנוגדות באותו תחום ממש על-ידי שני משרדים שונים.

לכן יש לקדם חשיבה רשתית ולהקים צוותים ואשכולות בין-משרדיים המטפלים בתחומים משיקים. למשל, טיפול בנוער 360 - חינוך, רווחה ובריאות. למשל, אשכול חינוך וחברה או אשכול כלכלה - שיכלול את משרד האוצר, הכלכלה והתשתיות הלאומיות. כל אשכול יכין תוכנית עבודה משולבת ורב-ממדית להתמודדות עם אתגרי מדינה נתונים ולקידומם.

בנוסף, יש להכשיר את עובדי השירות הציבורי לעבודה רשתית באמצעות הקמת גוף תכנון, בדומה לאכ"א, שינהל את הקריירה של עובדי הציבור בראייה כלל-מערכתית, כך שכל אחד מהם יוכל לצבור ניסיון במספר משרדים שונים, ואף במעברים בין צורות שונות של השירות ציבורי - השירות הממשלתי, המוניציפלי, גופים ממשלתיים ועוד.

חמישית, יש לשדרג את עבודה עם מומחים, תוכניות עבודה מבוססות נתונים והערכה ומדידה כדרך חיים. ואולי הכי חשוב בהקשר זה - לעשות זאת בשקיפות ותוך מתן דין וחשבון ברור לציבור.

השילוב בין חזון ברור, גיוס של עובדים נבחרים בלבד והכשרתם, מבנה ארגוני רשתי, פיתוח תפיסה רב-מערכתית בקרב המנהלים בדרגי הביניים ובדרגים הבכירים והתבססות על מומחיות ונתונים באופן שקוף, לצד מדידה והערכה - ימנף תהליכים שמתרחשים כבר עכשיו בשירות הציבורי, ייתן רוח גבית למחוללי השינוי בתוך המערכת ועשוי לבנות שירות ציבורי ראוי שישרת את המדינה שנים רבות קדימה.

הכותבת היא דוקטור לניהול ומומחית לניהול בשירות המדינה