לכאורה לא היו פה דרמות גדולות. חברי ועדת השווקים הפתוחים של הפדרל ריזרב, שמקבלת את החלטות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, החליטו אמש (ד') לא לשנות כלום. הריבית תישאר ברמה הנוכחית שלה, כלומר קרוב לאפס, והבנק המרכזי גם ימשיך לרכוש אגרות חוב בשווקים.
לא רק זה, אלא שהמדיניות הזאת לא הולכת להשתנות בקרוב. ובכל זאת, בהחלטת הוועדה, ובמסיבת העיתונאים שקיים יו"ר הפד ג'רום פאוול אחריה (בוועידת וידאו מקרטעת לעיתים, כנהוג בימינו), היו כמה תובנות חשובות. הנה שלוש מהן.
1. אמריקה חוזרת. אחת הקלישאות שאמריקאים אוהבים לנופף בהן היא 'אל תהמרו נגד אמריקה'. ארצות הברית אולי מגושמת ולוקח לה זמן להתעשת בזמן משבר, אבל בסוף היא מתעוררת ונרתמת למשימה. לפחות במישור הכלכלי, נראה שזה מה שקורה עכשיו.
אחרי שהקונגרס כבר אישר חבילת סיוע לכלכלה בסוף השנה שעברה, ואז העביר בשבוע שעבר חבילת סיוע גדולה עוד יותר, בסך 1.9 טריליון דולר, ואחרי שמבצע החיסונים בארה"ב נכנס לקצב מהיר, נראה שארה"ב עלתה על נתיב של צמיחה חזקה. אפשר לראות את זה בתחזיות של הפד, שמדבר עכשיו על צמיחה של לא פחות מ-6.5% השנה, וגם צופה שהאבטלה בארצות הברית תרד לרמה של 4.5% בלבד עוד השנה.
אם בתחילת המשבר החשש היה מהשפעות מתמשכות על שוק העבודה ויצירת 'צלקות' שיישארו גם אחריו, הרי שעכשיו, כך הבהיר פאוול במסיבת העיתונאים שלו, החשש הזה פחות מטריד את הפד.
המשמעות היא שארצות הברית לוקחת את ההובלה הכלכלית. כפי שגם פאוול הודה בתשובה לאחת השאלות, בעוד שהצמיחה בארצות הברית צוברת תאוצה, ההתאוששות באירופה איטית יותר - כמו אחרי המשבר הקודם.
2. הפד הפנים לקחים. אחת הביקורות שהוטחו בפד בעבר הייתה שהוא ממהר מדי להעלות ריבית. זה מה שהבנק המרכזי האמריקאי עשה באופן מוצהר - הוא ניסה להעלות ריבית עוד לפני שהאינפלציה מתחילה לזנק כדי שלא תחרוג מהיעד הרשמי: 2%.
זה מה שנקרא בלשון הבנקאים המרכזיים להיות 'לפני העקומה'. אלא שהתוצאה, לפחות לפי הביקורת, היא דפוס שבו הפד לא נותן להתאוששות הכלכלית למצות את עצמה, וממהר מדי להעלות ריבית ו'לקרר' את הכלכלה בגלל פחדים מאינפלציה שאולי תגיע ואולי לא.
במסיבת העיתונאים שלו, פאוול הבהיר שזה לא הולך לקרות הפעם. הפד מחויב עכשיו למסגרת החדשה שקבע בשנה שעברה, ולפיה ועדת השווקים הפתוחים תנסה להשיג תעסוקה מקסימלית, ואינפלציה של 2% לאורך זמן.
אבל בגלל שהאינפלציה דשדשה והייתה כל כך הרבה זמן מתחת ליעד, זה אומר שהפד צריך לתת לה גם לעלות מעל 2% כדי להגיע לממוצע של 2% לאורך זמן. רוב חברי ועדת השווקים הפתוחים לא רואים את הריבית עולה לפני 2024.
גם אם האינפלציה תעלה מעל ל-2% בטווח הקרוב - והפד מצפה שזה יקרה - פאוול הבהיר אתמול שהוא לא מתרגש מכך. קודם כל, הפד צופה שאחרי עלייה קלה מעל יעד האינפלציה בגלל היציאה מהמשבר השנה, בשנה הבאה האינפלציה תרד חזרה ל-2%. וגם אם יהיה לחץ להעלאת שכר, למשל, פאוול מאמין שהחברות יספגו אותו ולא יגלגלו אותו אל הלקוחות שלהן.
אבל יותר מזה: פאוול וחבריו לא הולכים לתת לציפיות בלבד להכתיב את הפעולות שלהם, אלא לחכות ולראות שהאינפלציה עולה בפועל. "לדבר על אינפלציה זה דבר אחד", הבהיר אתמול. "אבל אינפלציה שממש עולה מעל ל-2% זה הדבר האמיתי. ולאורך השנים אנחנו דיברנו על אינפלציה של 2% בתור יעד, אבל לא השגנו אותו".
עוד דגש: כאשר הפד ירגיש שהוא מתקרב להשיג את יעדיו, והוא עומד לשנות כיוון ולהפסיק לרכוש אג"ח בשווקים או להעלות ריבית - הוא יאותת על כך.
יש כאן עוד לקח של פאוול משנים עברו: הוא לא הולך להפתיע את השווקים, אלא לספק להם בהירות ויציבות. לפחות, במידת האפשר. כמו שפאוול אמר, גם המגפה, וגם חבילת הסיוע שהגיע אחריה, הם אירועים חסרי תקדים מבחינת הפד. וזה אומר שיש כאן הרבה אי וודאות.
3. פאוול וביידן באותו ראש. הפדרל ריזרב והבית הלבן רחוקים 20 דקות הליכה זה מזה בוושינגטון, אבל הם מהווים שני מוקדי כוח נפרדים. בתיאוריה, אם הבית הלבן גורם לכלכלה 'להתחמם' יותר מדי, הפד יכול לנסות 'לקרר' אותה, באמצעות העלאת ריבית.
בחודשים האחרונים נשמעו פה ושם ספקולציות על מצב שבו חבילות הסיוע המסיביות של הממשל גורמות לאינפלציה לעלות, ומכריחות את הפד להעלות ריבית ולצנן את החגיגה. הרושם ממסיבת העיתונאים של פאוול הוא שדי ברור שזה לא הולך לקרות.
אבל יותר מזה: ממשל ביידן הבהיר שאחרי חבילת הסיוע המסיבית שעברה בקונגרס, הוא מתכוון לגבש עוד חבילה כלכלית, הפעם להשקעה במשק האמריקאי, כולל השקעה מסיבית בתשתיות.
במסיבת העיתונאים שלו, אחרי ששיבח את חבילות הסיוע שהממשל הקודם והנוכחי העבירו, פאוול הבהיר שבטווח הארוך, כדי להגיע לצמיחה ארוכת טווח ולהעלות את רמת החיים, מה שנדרש הוא השקעה באנשים ובציוד. "צריך הרבה השקעה כדי לתמוך בכלכלה יותר יצרנית ולהעלות את רמת החיים. פאוול אמנם מיהר להבהיר שזה לא מקומו להגיד לקונגרס מה לעשות, אבל המסר היה ברור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.