יותר הפסדי אשראי, פחות עובדים ומעבר מסיבי לדיגיטל: סיכום השנה המטלטלת של הבנקים בישראל

2020 הייתה שנה של תהפוכות עבור הבנקים בישראל. היא החלה בפסימיות ניכרת, על רקע פרוץ מגפת הקורונה, והסתיימה עם סימנים של חזרה לשיגרה - למרות הפגיעה הניכרת ברווח השנתי, בעיקר עקב הפסדי אשראי כבדים.

בין לבין, היא זירזה שינויים מפליגים בהתנהגות הלקוחות והבנקים עצמם, החל ממעבר מסיבי לצריכת שירותי בנקאות באמצעים דיגיטליים, דרך לקוחות רבים שעדיין נדרשים להקפאת הלוואות כדי לצלוח את אתגרי הקורונה, לצד גידול בתיק האשראי של הבנקים וזינוק בהיקף פיקדונות הציבור, ועד להמשך התייעלות המערכת - עם קיטון ניכר במספר העובדים וירידה בהוצאות השכר.

כל הבנקים מתייחסים בדוחותיהם לקפיצת המדרגה שנעשתה ב-2020 בצריכת שירותים בנקאיים באפיקים דיגיטליים - כאשר רבים מהלקוחות "שכחו" כיצד נראה סניף בנק מבפנים - שהם מסמנים את התחום כיעד אסטרטגי לצמיחה ולתחרות. זאת, בהמתנה לכניסת שירותי התשלומים של אפל-פיי לישראל, ואחריה כנראה גוגל-פיי וסמסונג-פיי. בהמשך השנה הנוכחית צפוי להיכנס לפעילות גם הבנק הדיגיטלי הראשון של אמנון שעשוע.

מדוחות הבנקים בישראל עולה כי הללו סיכמו את 2020 עם רווח נקי מצרפי של כ-7.5 מיליארד שקל, המהווה קיטון של כ-23% ביחס לרווח הנקי המצרפי שרשמה המערכת הבנקאית ב-2019.

זאת כאשר בשנה החולפת חווה השוק כמה שינויים ניכרים ובראשם מיזוג בנק אגוד לתוך מזרחי טפחות ואירועים חריגים שהשפיעו במידה ניכרת על הדוחות של הפועלים ושל דיסקונט. בנטרולם, רשמה המערכת הבנקאית המקומית אשתקד רווח מצרפי של 7.9 מיליארד שקל (קיטון של כ-29% ביחס ל-2019).

  

רק הפועלים רשם גידול ברווח הנקי ביחס ל-2019

למעשה, כל המערכת הבנקאית המקומית רשמה בשנה החולפת הרעה בתוצאותיה כאשר על פניו רק בנק הפועלים רשם גידול ברווח הנקי ביחס ל-2019. אבל, זה קרה בעיקר בגלל הוצאה חד פעמית גדולה במיוחד שרשם ב-2019, ושבנטרולה הוא לא חמק מהמגמה הכלל ענפית.

7.8 מיליארד שקל. זהו היקף ההוצאות השנתיות המצרפיות בגין הפסדי אשראי. זוהי גם הסיבה העיקרית לשחיקה ברווחי הבנקים בשנה החולפת. הזינוק האדיר בהוצאות בגין הפסדי אשראי התרחש בעקבות פרוץ משבר הקורונה והחשש להפסדי אשראי שיגיעו בעקבותיו (ולא בהכרח התרחשו).

מרבית ההוצאות בגין הפסדי אשראי נרשמו בשורת ההפרשות "הקבוצתיות" שמשמעותן יצירת כרית ביטחון לקראת הרעה כללית בתיקי האשראי השונים של הבנקים, וללא קשר להרעה מסוימת אצל לווה מוגדר (הפרשה "פרטנית").

 סמדר ברבר צדיק , מנכלית בנק הבינלאומי / צילום: תמר מצפי

ניתוח תוצאות הבנקים לשנת 2020 מעלה כי בשנה החולפת זינקו ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשיעור תלת ספרתי. למעשה, אם נשקלל הפרשות בגין הפסדי אשראי, בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים, שהפועלים ודיסקונט הצמידו לדוחות 2019 שהיו קשורות אף הן למשבר הקורונה (שכבר התפרץ בעת שפרסמו את הדוחות לאותה שנה) הרי שמדובר בזינוק של יותר מ-200% בהוצאות בגין הפסדי אשראי - לסך של כ-8 מיליארד שקל במצרפי.

מאגרי הביטחון להפסדי האשראי גדלו לקראת 2021

בעקבות זאת, בסיכומה של 2020 החזיקו הבנקים ב"מאגרי ביטחון" להפסדי אשראי עתידיים הגבוהים בהרבה ממה שהיה בתחילת 2020, כשכל בנק הפריש גם לפי מאפייני הסיכון הייחודיים לתיק האשראי שלו.

כך, יתרת ההפרשה להפסדי אשראי מיתרת האשראי עמדה בסוף 2020 על רמה ממוצעת של כ-1.7%. אצל הפועלים ודיסקונט מדובר בשיעור הגבוה בענף, אחריהם במידה ניכרת לאומי וירושלים, ואז הבינלאומי ומזרחי טפחות שמתאפיין בנטייה חזקה למשכנתאות.

2.8 מיליארד שקל. זהו היקף הרווח שרשמו הבנקים ברבעון האחרון של 2020. זה קרה מאחר וברבעון הרביעי ב-2020 ההוצאות בגין הפסדי אשראי היו נמוכות משמעותית מאלה שנרשמו בכל אחד משלושת הרבעונים הראשונים של אותה שנה.

נתון זה מלמד על כך שהערכות הבנקים הן ששיא משבר הקורונה כבר מאחורינו, ושמבחינתם לא צפוי משבר חובות מעבר למה שהם כבר נערכו לו. כלומר, בעוד שתוצאות הרבעון הראשון והשני ב-2020 בישרו על חשש מהרעה אדירה בעתיד, הרי שהמחצית השנייה של 2020 ריככה את המכה .

כך, ברבעון הראשון של 2020 - שבמהלכו פרץ משבר הקורונה - רשמו הבנקים רווח רבעוני מצרפי של כ-729 מיליון שקל בלבד (כששניים מהם, לאומי ואגוד, אף הפסידו), כאשר מרבעון לרבעון הרווח הלך וגדל, גם ברבעון הרביעי ב-2020, שבו נרשם רווח מצרפי גבוה מזה שנרשם ברבעון הרביעי ב-2019 (שבמהלכו רשם בנק הפועלים הפסד גבוה וחריג בשל הוצאות חד פעמיות ).

1.13 טריליון שקל. זהו סך האשראי לציבור שהעמידו הבנקים ב-2020 והוא מהווה גידול של כ-4.4% ביחס ל-2019. על פניו מדובר בגידול נאה של אשראי "חדש" בהיקף כולל של יותר מ-48 מיליארד שקל. ואולם, גידול זה קרה בחלקו הודות לאשראי שהועמד בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים, והוא נעשה מול זינוק יוצא דופן וחריג של 18% בהיקף פיקדונות הציבור בבנקים.

פיקדונות הציבור זינקו במהלך המשבר

בסוף 2020 עמד היקף פיקדונות הציבור בבנקים על רמה של 1.55 טריליון שקל, המהווים גידול של כ-236 מיליארד שקל ביחס לסוף 2019. הגידול האדיר הזה קרה בגלל שינוי באופן התנהלות הציבור, אגב משבר הקורונה, כשבתחילה הציבור יצא מהשקעות בשוק ההון לנוכח הירידות החדות באותה עת, ועבר לעולם של הוודאות בפיקדונות.

המציאות הזו מלמדת על הרצון של הציבור לשמור על נזילות, דבר שעשוי להשפיע לחיוב על המשק, ביום היציאה מהמשבר והתחלת הצמיחה. נציין כי בסוף 2020 עמד שיעור האשראי מהפיקדונות בענף על 73.3%, לעומת 82.8%, דבר המלמד על יכולת שחרור אשראי ניכרת, בהמשך השנה.

הגידול האמור באשראי שהבנקים העמידו לציבור נרשם אמנם אצל כל הבנקים, אבל לא מדובר בגידול גורף בהסתכלות על כל סוגי ההלוואות בענף.

תיק המשכנתאות עלה בכ-9%

420 מיליארד שקל היה היקף תיק המשכנתאות הכולל בבנקים בסוף 2020 - עלייה של כ-9% וזאת על רקע השנה החזקה במשכנתאות חדשות שנרשמה גם בצל הקורונה. הגידול הכי ניכר במונחים יחסיים לשנה שעברה היה בתיק המשכנתאות של דיסקונט, של הפועלים ושל הבינלאומי, כאשר מזרחי טפחות הציג את הגידול השקלי הגדול ביותר בשוק זה, ואחריו הפועלים. שורה ארוכה של בנקים מסמנים את התחום כיעד לצמיחה עבורם.

מנגד, ב-2020 חלה ירידה של כ-6.7% באשראי הצרכני ה"רגיל", בהלוואות שלא לדיור, כשהיצע האשראי האמור ירד בכל הבנקים, ללא יוצא מן הכלל. בבנקים מספרים כי הציבור עצמו הקטין את צרכי האשראי שלו, והדבר מוסבר בכך שבשנה החולפת היו לחלקים רבים מהציבור פחות צורך במזומנים, למשל בשל ביטול טיסות לחו"ל ופחות פעילות עסקית ויציאה לבילויים בשל הסגרים.

191 מיליארד שקל היה האשראי הבנקאי המצרפי לעסקים קטנים וזעירים בסוף 2020, סכום הגבוה בכ-2.2% ביחס ל-2019 כשהגידול, שהושג בסיוע אקטיבי של קרנות בערבות מדינה, נזקף למעשה לשני בנקים: מזרחי טפחות, שצומח מאוד באשראי העסקי בכלל, והבינלאומי, שגם שם לעצמו כמטרה לצמוח.

האשראי הבנקאי לעסקים בינוניים גדל גם הוא בשנה החולפת, בכ-2.3% לכ-88.5 מיליארד שקל, כשגם פה יש לתוכניות המדינה חלק בהתנהלות הבנקים בתחום. עוד נציין כי באשראי לעסקים גדולים חל גידול של כ-10% בשנה החולפת.

שנה זו התאפיינה בגיוסים של גופים עסקיים גדולים שיכלו לגייס והעדיפו לעשות כן כדי להבטיח לעצמם נזילות, אם וככל שהמשבר יתארך. כך, סך האשראי לעסקים גדולים בבנקים הסתכם בסוף 2020 בכ-230.5 מיליארד שקל, כשדיסקונט, לאומי ומזרחי טפחות (ללא אגוד) צמחו בשיעורים הגבוהים יותר בהיבט זה.

הכנסות הבנקים מריבית קטנו לרוב בשיעור מינורי, בעיקר בגלל המדד השלילי בשנה שעברה, בהשוואה למדד חיובי בתקופה המקבילה, כאשר ההשפעה של ירידת ריבית בנק ישראל וריבית הפד האמריקאי קוזזה כתוצאה מהגידול ביתרה תיק האשראי.

5.6% זהו שיעור תיק האשראי שתשלומי ההחזר בגינו הוקפאו בשנה החולפת, בשל השלכות משבר הקורונה, ושכולל לווים שלולא הקורונה כנראה שלא היו נקלעים לקשיים תזרימיים. מתיק האשראי הכולל של הבנקים בעיצומו של משבר הקורונה הרגולטור האחראי והבנקים סיכמו על מתווה וולנטרי לדחיית החזרי הלוואות מבלי שהדבר יהווה הפרה של תנאי ההלוואה המקורית.

מרבית הלווים שנקלעו לקשיים הצליחו להיערך מחדש לתשלום החוב

בסוף 2020 עמד ההיקף הכולל של תיק האשראי שבגינו נעשו דחיות בהחזרים על רמה של 63.3 מיליארד שקל. מדובר בסכום נמוך בהרבה מזה שהיה בשיא המשבר, דבר המעיד על כך שמרבית הלווים שנקלעו לקשיים עם פרוץ משבר הקורונה, הצליחו להיערך מחדש לתשלום החוב. מגמה זו נמשכה גם בתחילת 2021, כאשר היקף התיק שהיו בגינו דחיות החזרים קטן בכמעט חצי ומהווה סדר גודל של כ-3% מתיק האשראי הכולל נכון לסוף ינואר.

עם זאת, ההלוואות שבדחייה רחוקות מלהיות היסטוריה, והן עדיין אקוטיות ומשמעותיות לרבים. כך, בסוף ינואר יתרת תיק האשראי שהיו בגינו דחיות החזרי הלוואה עמדה על 36.6 מיליארד שקל - ממש לא סכום זניח, כשהוא נגע לציבור רחב עדיין, שטרם שב לשיגרה כלכלית.

42.7 מיליארד שקל הוא היקף דחיית החזרי ההלוואה בתיקי המשכנתאות של הבנקים בסוף דצמבר 2020 ב-68.5 אלף הלוואות. כך שיעור תיק אשראי שנדחו החזרים בגינו מתוך סך האשראי לדיור של הבנקים עמד בסוף השנה על 10.2%.

הבנק עם שיעור המשכנתאות שבדחייה של החזרים הנמוך ביותר הוא הבינלאומי (3.5% בסוף 2020), כשאחריו אלה הפועלים ודיסקונט (עם יותר מ-7% מתיק המשכנתאות, שהיו בו דחיות), ואז לאומי, ירושלים ומזרחי טפחות - שמחזיק בתיק המשכנתאות הגדול במשק, ובתיק המשכנתאות "הדחויות" הגדול ביותר גם באופן יחסי (בנטרול הבדלי גודל תיק). מנתונים חלקיים שפורסמו עולה כי ההצטמקות הניכרת בהיקף תיק האשראי שעדיין נמצא בדחיית החזרים הורגשה במידה ניכרת גם בתיקי המשכנתאות.

הוצאות הבנקים קטנו ב-6%

6% - זהו שיעור הקיטון בהוצאות הבנקים בגין שכר עבודה ונלוות בשנת 2020. רוב הבנקים נוקטים כבר שנים במדיניות של התייעלות. חלק מזה מגיע מתוכניות פרישה מרצון, שבשנה האחרונה השפיעו במידה ניכרת למשל על תוצאות דיסקונט והבינלאומי, ושבשנים הבאות כנראה ישפיעו מאוד על מזרחי טפחות, בדגש על העובדים שהגיעו אליו עם מיזוג אגוד לתוכו. לתוכניות אלה עלויות גבוהות בשנים בהן הן מבוצעות, אבל הן מקטינות תשלומי שכר בעתיד. כמו כן, גם הקורונה השפיעה על התנהלות הבנקים ביחס לעובדיהם, כולל בונוסים וכו'.

כך, ב-2020 הסתכמו הוצאות השכר ונלוות של הבנקים ביותר מ-15 מיליארד שקל, בעוד שבשנה שקדמה דובר על סכום מצרפי שהיה גבוה מ-16 מיליארד שקל. כלומר, מדובר בקיטון של מאות מיליוני שקלים בתגמולים ששולמו לעובדי הבנקים בשנה החולפת, שהורגש אצל מרבית הבנקים, ולאומי בראשם.

37,426 היה מספר המועסקים בבנקים בסוף 2020 - קיטון של כ-4.1% ביחס לסוף 2019, כשהירידה במספר המשרות נרשמה בכל הבנקים (להוציא מזרחי טפחות ללא אגוד). שיעור הקיטון בעובדים הגבוה ביותר היה בדיסקונט, אחריו בבינלאומי, בלאומי ובפועלים.

אך לא רק זאת, הבנקים שינו את דרך פעילותם בשנה החולפת בהיבט מעניין אחר, בצל הקורונה והסגרים. בסיכומה של 2020 עולה כי הבנקים קיצצו את הוצאות השיווק והפרסום המצרפיות בכ-27%, לכ-600 מיליון שקל "בלבד". הקיטון נרשם אצל כל הבנקים, כאשר הבנק שהוציא הכי הרבה על פרסום ושיווק ב-2020 היה דיסקונט.

שיאני השכר בבנקים: מנהלי השלוחות בארה"ב עם יותר מ-5 מיליון שקל / אביב לוי

מאז נכנס לפני מספר שנים חוק שכר הבכירים בגופים פיננסיים לתוקף נדחקו מנהלי הבנקים לאחור בכל הקשור לטבלת שיאני השכר של החברות הבורסאיות. התגמולים המוענקים כיום לראשי הבנקים פחותים משמעותית לעומת המציאות טרם כניסת החוק לתוקף, עם הבלחות של כמה בודדים מבכירי הבנק, שאינם כפופים לחוק.

בסיכומה של 2020, שיאן השכר בבנקים היה אבנר מנדלסון, מנכ"ל בנק לאומי ארה"ב, שקיבל אשתקד 5.8 מיליון שקל - סכום שבעיקרו כלל משכורת בעלות שנתית של 2.6 מיליון שקל ומענק בהיקף דומה (2.4 מיליון שקל). לא רחוק מאחוריו בטבלת השיאנים התמקם זיו בירון, מנכ"ל אי.די.בי ניו יורק של בנק דיסקונט, שנהנה מסכום של 5.2 מיליון שקל.

בירון מונה לתפקידו בניו יורק במהלך 2019, אז החליף את מי שמכהן כיום כמנכ"ל דיסקונט, אורי לוין, שבתפקידו בארה"ב נהנה ב-2019 מתגמולים בעלות שנשקה ל-10 מיליון שקל.

מלבד מנדלסון ובירון, היחיד שבסיכומה של 2020 נשק לסכום של 4 מיליון שקל היה אלדד פרשר, המנכ"ל הקודם של בנק מזרחי-טפחות, צעד לפני יתר המנכ"לים - סמדר ברבר צדיק מהבינלאומי (3.4 מיליון שקל), חנן פרידמן מלאומי ואורי לוין מדיסקונט (3.3 מיליון שקל), ודב קוטלר מהפועלים (3 מיליון שקל).

בין נושאי המשרה המאיישים את תפקיד היו"ר בבנקים, עלות העסקת משה וידמן במזרחי-טפחות הגיעה ל-3.6 מיליון שקל, התגמולים לסאמר חאג' יחיא מלאומי הסתכמו ב-3.3 מיליון שקל, ושאול קוברינסקי מדיסקונט הסתפק ב-2.9 מיליון שקל.

בין שמונת שיאני השכר של הפועלים נכללות שתי נשים - חברות ההנהלה אתי בן-זאב ויעל אלמוג, עם עלות העסקה של 2.5 ו-2.1 מיליון שקל בהתאמה. רשימת תשעת שיאני השכר של לאומי כוללת רק אישה אחת - שרון גור, המכהנת כמבקרת פנימית וראש חטיבת הביקורת, שעלות העסקתה הסתכמה בפחות מ-2 מיליון שקל.

אצל דיסקונט, נכללות שלוש נשים בקרב עשרת השיאנים - הילה חימי-אלפרט, מנכ"לית דיסקונט קפיטל, ליסה באום, ראשת החטיבה העסקית באי.די.בי ניו יורק ואסתר דויטש, ראשת חטיבת ניהול קבוצתי ורגולציה, עם עלויות העסקה בטווח של 3.2-2.3 מיליון שקל.

בהבינלאומי, מלבד המנכ"לית ברבר צדיק (והיו"רית לשעבר אירית איזקסון שפרשה בתחילת 2020), נכללת שיאנית שכר אחת נוספת - אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית, עם עלות העסקה של כ-1.7 מיליון שקל, ובמזרחי-טפחות חמשת שיאני השכר הם כולם גברים.