עצה לממשלה הבאה ממנהלי הכספים: "חובה להוריד את המיסוי למעמד הביניים"

הממשלה החדשה שתוקם לאחר הבחירות לכנסת שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, תיאלץ להתמודד עם כמה החלטות פחות פופולריות כדי להקטין את הגירעון שעומד על 174 מיליארד שקל (12.4% מהתוצר), לאחר שזה קפץ בצל גידול חריג של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה ב-2020. לקראת הבחירות לכנסת השתתפו גלעד אלטשולר, בעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, ויוסי לוי, מנכ"ל מור בית השקעות, בפאנל הוועידה הכלכלית של בית סוכן פרופיט שירותים פננסים (Profit), במסגרתו סיפקו השניים כמה עצות למקבלי ההחלטות שצפויים להרכיב את הממשלה הבאה.

למרות הטענה כי הפחתת מסים מובילה לגבייה של פחות מסים - מה שיביא להגדלת הגירעון או לקיצוץ בשירותים הציבוריים, גם אלטשולר וגם לוי הסכימו כי יש להוריד את נטל המס לשכבות החלשות יותר על מנת לעודד את מנועי צמיחה. "אין ספק שבצורה מסוימת כן צריך לעלות מסים, אבל לעשירון העליון", אמר לוי. "מי שישתמש בכספים שהתפנו מהורדת המס לצריכה אלו העשירונים התחתונים. אם תיקח את חמשת העשירונים התחתונים ותוריד להם את המס זה יתורגם לצריכה וצמיחה. אפשר להגדיל את הגרעון באופן זמני לשנה הראשונה של התקציב בתור השקעה קדימה בעסקים שנפגעו כדי לעזור להם להתאושש מהר, לצד ההשקעה בחינוך - אלו מנועי השקעה שיחזירו את עצמם".

נזכיר כי את שנת 2020 סיימה רשות המסים עם עודף גבייה של 3.2 מיליארד שקל ביחס לתחזית המעודכנת שלקחה בחשבון את משבר הקורונה, אם כי גביית המסים נמצאת בחוסר של 19.3 מיליארד שקל ביחס לתחזית המקורית. גלעד אלטשולר אמר כי "הורדת מיסוי לשכבות הביניים מהווה קטר לצמיחה במשק", וציין מנגד כי "לא מדברים איפה כן לעלות. יש פה המון פטורים של שנים שצריך לשנות. יש מיליארדרים שחוזרים ארצה אחרי כמה שנים ולא משלמים כלום. למה? ישראל של היום היא לא כמו פעם שעודדה את היהדות העשירה לבוא. שלא כמו בעבר, ישראל היא מקום שרוצים להיות בו".

"הייתי הולך לפי השיטה האמריקאית", הוסיף אלטשולר. "כל ישראלי בעולם צריך לספק טופס למס הכנסה הישראלי, ויבואו משם הרים ומזוודות של כסף. זה לא ימנע מהיהדות להגיע ארצה, אלא להיפך. חייבים להוריד את המס ממעמד הביניים מפני שהוא המנוע של הצמיחה. חובה להוריד למעמד הביניים את המיסוי כדי לגרום לצמיחה חזקה יותר במשק".

לגבי השאלה מה הדבר הראשון שהממשלה צריכה לעשות על מנת להמריץ את המשק ולחזור לשגרה, אמר אלטשולר כי קודם כל צריך שלא להפריע למשק. "תראו מה התוכנית של החל"ת עשתה", אמר אלטשולר. "אי אפשר להשיג היום עובדים כי עדיף להם לשבת בבית. אז קודם כל שלא יפריעו. היזמות הישראלית, הרוח הישראלית, אלו לבדם ירימו את המשק. יש פה הון אנושי אדיר רק אל תפריעו, לא צריכים להזריק עוד זריקות של סטרואידים".

יוסי לוי אמר כי "יש כמה צעדים שגם ללא השקעה של כסף יכולים לתרום לצמיחה למשק. אחד מהם, פרויקטים של תשתית BOT, כאשר הממשלה לא מוציאה על זה שקל. השני, לספק תמריץ לעידוד עסקים צעירים של הורדת המס בשנה הראשונה והשנייה. שלישי, להגדיל את הפרויקטים בקרן לחדשנות בה אתה מוגן מירידה בהשקעה בסטארטאפים".

לגבי השאלה איך והאם יש לרתום את שוק ההון לצמיחה, הסכימו השניים כי הבעייה היא לא בשוק ההון אלא בהיקף המצומצם של פרויקטים חדשים. "הכסף זמין, ויש המון כסף שמחכה לפרויקטים שיבואו, אבל אין פרויקטים, אין מה לממן", אמר אלטשולר. "יש מעט מאד מה לממן ואין בעיה של כסף. שוק ההון כבר רתום מזמן. הוא צמא לפרויקטים מהסוג הזה אך קצב המכרזים נמוך מדי. אין שום בעיה רגולטורית במהות. בפועל מעט מאד מגיע לשולחן שלנו. יש יותר מדי כסף שרץ על מעט מדי תשתיות".

יוסי לוי אמר "אני לא מבין מה מתפלאים שהכסף הולך לחוץ לארץ, ברגע שיתנו ערבויות ופרויקטים הכסף יושקע. הרשות לחדשנות עושה צעדים אבל קטנים".

לגבי עצה שנתבקשו מנהלי הכספים לשר האוצר הנכנס, לוי אמר כי יש להתמקד בהשקעה בחינוך לטווח הארוך וצריך לעודד את האוכלוסיות להשתתף בשוק העבודה וכן לתת מענקים למעמד שנפגע, לעצמאים לצד הורדת מסים לחמישה העשירונים האחרונים.

אלטשולר אמר כי "תקציב החינוך הוא עצום בכל רמה בינלאומית אך כל פעם מגיע מישהו לשר שזה לא בראש מעייניו, ובסופו של דבר לא קורה שום דבר. צריך לחושב טיפה אחרת. תקציב חינוך יש והוא גדול מאד רק צריך לנתב אותו נכון. יש פה את עניין הקוטביות כאשר חלק אחד בעם חי ומרוויח מצוין, ומנגד חלק אחר שנתמך על ידי הממשלה וזה הולך להתפוצץ בסוף. הבעיה היחידה היא הרחבת הפערים בין תעשיית ההייטק לשאר המשק. זה אתגר חברתי גדול".