שינוי קל בניסוח הדרישות האמריקאיות פגע בעצב חשוף של צפון קוריאה

בדיפלומטיה הגרעינית שבין ארה"ב לצפון קוריאה, שינוי של רק שתי מלים יכול לגרום לתגובה גדולה.

מזכיר מחלקת המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין ביקרו השבוע בטוקיו ובסיאול והשתמשו בביטוי "פירוז גרעיני של צפון קוריאה", חזרה על ביטוי שבכירים בממשל ביידן השתמשו בו בשבועות האחרונים על מנת לתאר את המטרה האולטימטיבית של שיחות השלום עם ממשל קין ג'ונג און.

הביטוי מעט שונה מהשפה שבה השתמשו ממשלים אמריקאיים בעבר, כולל הניסוח של ההסכם שהושג ב־2018 בסינגפור בין ממשל טראמפ לפיונגיאנג, שם המטרה הוגדרה כ"פירוז גרעיני של חצי האי הקוריאני".

לא לקח זמן רב עד שהרדאר בפיונגיאנג קלט את השינוי הרטורי בוושינגטון. הצהרה מיום שלישי, שנשאה אחת הדיפלומטיות הבכירות בפיונגיאנג, דחתה בשם משטרו של קים את הצעות ממשל ביידן לשיחות בדרג נמוך והגדירה את הקריאה לפירוז, שנוסחה כנוגעת לאיום מצד צפון קוריאה, כ"רטוריקה חסרת בסיס".

"מה שנשמע מצד ארה"ב מאז המשטר החדש עלה שם הוא רק תיאוריות משוגעות", אמרה צ' סון הוי, סגנית שרת החוץ הראשונה של פיונגיאנג שעוסקת רבות בשיחות עם וושינגטון.

נראה שהשינוי בבחירת המילים מהווה שינוי של סגנון יותר מאשר של מהות; הוא מהווה הכרה בכך שבחצי האי הקוריאני, רק לצפון קוריאה יש נשק גרעיני.

בחינת המדיניות מול צפון קוריאה שעושה ממשל ביידן נמצאת עדיין במרחק כמה שבועות מהשלמה. אבל הניסוח החדש מכיר באופן גלוי במציאות הכואבת שקרתה אחרי עשורים של משא ומתן כושל בין ארה"ב לצפון קוריאה: שני הצדדים עובדים על פי אותה הגדרה של פירוז אך פעלו בדרכים שונות ועם מטרות שונות מאוד.

הניסוח הנרחב יותר הוא בעייתי כי הוא נותן לצפון קוריאה את האפשרות להרכיב מספר הגדרות שונות לפירוז מנשק גרעיני, כך אמרה ג'ין ה' לי, מנהלת תוכנית קוריאה במרכז ווילסון, מכון מחקר לא מפלגתי בוושינגטון.

"כל מילה משנה, וממשל ביידן מנסה למצוא את הניסוח המדויק", אמרה.

הפירוז מנשק גרעיני של צפון קוראיה נמשך כבר כמעט 30 שנה

האידיאל המוצהר של פירוז צפון קוריאה מנשק גרעיני התחיל כבר ב־1992, כששתי הקוריאות חתמו על הסכם אי־התחמשות הדדי. ההבטחה הדו־כיוונית, אפילו כבר אז, הייתה בעיקר עניין של מראית עין: לדרום קוריאה לא הייתה תוכנית גרעין וארה"ב הוציאה את הטילים שלה מהמדינה בשנה הקודמת.

בעת ששיחות הגרעין עם וושינגטון ופוינגיאנג המשיכו בתחילת שנות ה־90, הנושאים ונותנים בארה"ב ראו בשפה הדו־כיוונית קרבן זעום למדינה קטנה אך מלאה גאווה שביקשה תנאים הוגנים יותר בכל הסכם אפשרי, כך אמר דניאל ראסל, לשעבר הפקיד הבכיר ביותר במחלקת המדינה בנושאי בזמן ממשל אובמה, שהיה מעורב בשיחות אלה.

"הרגשנו שיהיה ראוי ופרדוקטיבי אם ארה"ב תלך את המייל הנוסף, ותדגים לצפון קוריאנים שאנו לא מנסים ללכוד אותם", אמר ראסל, שכיום מכהן כסגן נשיא של מכון המדיניות לחברה האסיאתית.

המשמעויות השונות של פירוז גרעיני בחצי האי הקוריאני

במשך השנים, ארה"ב קיבלה פירוש מילולי יותר לפירוז גרעיני של חצי האי הקוריאני: פיונגיאנג ויתרה על הטילים שלה, סיאול הסכימה לעולם לא לפתח כאלה וארה"ב הבטיחה לא לפרוס טילים משלה בדרום.

אבל בשנים האחרונות, צפון קוריאה החלה לעוות - ולהגדיר מחדש - מה עשויה להיות המשמעות של פירוז גרעיני בחצי האי, והרחיבה את דרישותיה על מעבר לכך שלא יהיה איום גרעיני בצד השני.

כיום, פיונגיאנג טוענת שמשמעותו של פירוז גרעיני של חצי האי הקוריאני היא שממשל ביידן יפסיק ב"מדיניות העוינת" שלו לכיוון משטר קים. רשימת הדרישות כוללת תרגילים צבאיים, הצבת חיילים אמריקאים בדרום קוריאה ואפילו פירוק של טבעת הביטחון האמריקאית סביב האוקיינוס השקט.

"זו האסטרטגיה של צפון קוריאה: הם מזיזים את חלון השיחה יותר ויותר לטובתם", אמר מרקוס גרלוסקס, לשעבר קצין מודיעין אמריקאי וכיום עמית בכיר במועצה האטלנטית.

אי ההתאמה בציפיות עוזרת להסביר למה הסכמי פירוז רבים מול צפון קוריאה כשלו. הנתק בהגדרה נעשה חריף אחרי פסגת סינגפור, כשקים ונשיא ארה"ב אז דונלד טראמפ ניסחו הסכם לפיו הבטיחו לעבוד למען "הפירוז המוחלט מנשק גרעיני של חצי האי הקוריאני".

בשבועות הבאים, בכירים בממשל טראמפ, כולל מזכיר מחלקת המדינה אז מייק פומפאו, הגדירו את ההסכם ככזה השואף "לפירוז גרעיני מלא, וודאי שצפון קוריאה הסכימה אליו תחת הנהגתו של קים ג'ונג און".

ההתבטאות הרתיחה את פיונגיאנג, שהשתלחה בפומפאו בעלבונות והאשימה את ממשל טראמפ "בדרישה כמו גנגסטרים לפירוז גרעיני". השיחות קרסו באוקטובר 2019 ולא חודשו מאז.

ביידן, עוד לפני שניצח בבחירות בנובמבר, רמז על כך שהוא ייגש לשיחות עם צפון קוריאה באופן שונה ומתח ביקורת על הפגישות שערך טראמפ עם קים ללא שום תנאים מקדימים. בטור שפרסמה סוכנות הידיעות הרשמית למחצה של דרום קוריאה בסוף אוקטובר, נמנע ביידן מלשקף את השפה של הסכם סינגפור.

"אני אנקוט דיפלומטיה המושתתת על עקרונות ואמשיך ללחוץ לכיוון פירוז גרעיני של צפון קוריאה וחצי אי קוריאני מאוחד", כתב ביידן.

כשנשאל מזכיר המדינה בלינקן ביום חמישי אם ביידן יהיה פתוח להיפגש עם קים, אמר לקבוצה של עיתונאים צעירים מצפון קוריאה שארה"ב בוחנת את כל האפשרויות.

"המטרה היא באמת לגלות איך יש לנו הסיכוי הטוב ביותר לפתור את האתגרים שצפון קוריאה מציבה לנו ולמרבה הצער גם לבני עמה", אמר בלינקן. "במובן מסוים, הכל נמצא על השולחן".

ממשל ביידן פנה לממשל קים בטלפון ובדואר אלקטרוני בשבועות האחרונים, אם כי פיונגיאנג לא ענתה לפניות, כך נכתב בתקשורת המדינתית של צפון קוריאה.

התיאור הישיר יותר של הנושא הגרעיני בצפון קוריאה כפי שהתבטאו לגביו בלינקן ואוסטין מצייר את פיונגיאנג כצד הבעייתי, כך אמר פיליפ יון, בכיר לשעבר במחלקת המדינה שנסע לפיונגיאנג בסוף שנות ה־90 לשיחות בדרג גבוה.

"זה פשוט הולך להקשות על כל התהליך", אמר יון.