המדינה מאמינה ברכב חשמלי? העובדים שלה נוסעים על בנזין

בשבועות האחרונים ניתן היה להתרשם, שישראל מתחילה ליישר קו עם המגמה הירוקה בעולם הרכב ומתחילה להצטייד במכוניות חשמליות עבור צי הרכב הציבורי שלה. לאחרונה קיבלו מספר יבואני רכב שאלונים של האוצר, שנועדו לאסוף מידע על הצטיידות ותפעול כלי רכב פרטיים חשמליים, כולל הצעות מחיר. אפילו צה"ל הודיע בשבוע שעבר על זכייה של רכב חשמלי ראשון, הג'יפון החשמלי MG-ZS, במכרז הצטיידות ברכב.

מהלכי הצטיידות ברכב חשמלי הם תופעה רווחת בממשלות במדינות מפותחות בעולם. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה בינואר השנה, כאשר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן פרסם צו נשיאותי, שמורה לממשל להיערך להסבה הדרגתית של צי הרכב הפדראלי מדגמי בנזין ודיזל לדגמים חשמליים, בתקציב משוער של 15-16 מיליארד דולר.

צי הרכב הממשלתי של ארה"ב קטן יחסית לכלל כלי הרכב שנעים על כבישיה, רק כ-645 אלף מתוך כ-289 מיליון מכוניות, אבל לממשל החדש היה חשוב להעביר לציבור את המסר של הפחתת הפליטה והקטנת התלות בנפט.

אבל בישראל, עיון לעומק המהלכים שמבצעת המדינה, כביכול, לקראת הצטיידות ברכב חשמלי פרטי במגזר הציבורי, מגלה שבעוד שהחלק "נאה דורש" מיושם במרץ - החלק של הדוגמה האישית טרם נקלט.

חדירה אפסית לצי הממשלתי

הצהרות על הצורך בעידוד רכב חשמלי יש בשפע. ב-2018 למשל, הצהיר משרד האנרגיה, בראשות השר שטייניץ, כי עד סוף העשור הנוכחי ייאסר כליל ייבוא לישראל של רכבי בנזין ודיזל והשוק יהיה 100% חשמלי. במקביל פורסמה גם מפת דרכים ויעדים, לפיה מעל 15% מכלי הרכב הפרטיים החדשים שיימכרו בישראל ב-2025 יהיו חשמליים. מדובר בעשרות אלפי יחידות בשנה.

למדינת ישראל עצמה יש צי לא מבוטל של כלי רכב פרטיים צמודים ושל כלי רכב מינהלתיים ("רכבי איגום"), שיכולים להאיץ את המגמה. היקף הצי המנוהל ישירות על ידי האוצר נאמד בכ-5,000 כל רכב ולהם אפשר להוסיף גם צי הרכב המשטרתי, את ציי הרכב של קציני צה"ל ושל משרד הביטחון, חברות ממשלתיות, הכנסת וגופי סמך. מדובר בלמעלה מ-20 אלף כלי רכב, שחלקם נרכשים מהיבואנים ומוחלפים אחת לארבע שנים וחלקם מוחכרים בליסינג תפעולי.

המשותף לכולם, מעבר לעובדה שכולם הם ממומנים מהתקציב הציבורי, הוא שהנסועה שלהם כפולה ויותר מזו של כלי רכב בבעלות פרטית, בסביבות 40 אלף ק"מ בשנה. לפיכך, תרומתם היחסית לפליטה ולצריכת הדלקים גדולה משמעותית מחלקם המספרי בישראל.

אימוץ רכב חשמלי לצי הממשלתי יכול להוות צעד סמלי, אבל חשוב, להקטנת התלות בנפט, שלפי משרד האנרגיה "יש לה השלכות שליליות ביותר הן מההיבט הסביבתי, כתוצאה מפליטות גזי חממה ומזהמים שונים, הן מההיבט הכלכלי, מאחר ומחירי הנפט מתאפיינים בתנודתיות גבוהה, והן מההיבט הגיאופוליטי, מאחר והנפט מצוי בחלקו הגדול במדינות התורמות לחוסר יציבות פוליטית."

אבל נכון להיום החלק "הירוק" ביותר של צי הרכב הציבורי הפרטי כולל כלי רכב היברידיים, בשיעור של פחות מ-20% מכלל הצי, ואפילו אלה, לטענת האוצר, אינם מספיק "ירוקים" כדי להצדיק הטבת מס קנייה. החדירה של רכב חשמלי ואפילו רכבי פלאג-אין שואפת לאפס.

מסתבר, שגם ההצטיידות של צה"ל ברכב חשמלי, שעליה התבשרנו החודש, היא אקט סמלי. אמנם צי הרכב הצה"לי כולל לא מעט כלי רכב מנהלתיים, שנעים בתוך בסיסים או במסלולים קבועים וידועים ולפיכך מתאימים למעבר מבנזין/סולר לחשמל. אבל בירור לא רשמי שערכנו במשרד הביטחון מגלה, שכרגע מדובר הצטיידות בכלי רכב בודדים, פחות מעשרה, לצורך "בחינת היתכנות". בעתיד עשויה לבוא בעקבותיה רכישה של כמה מאות כלי רכב אבל אין הבטחות.

  

מבקר המדינה נוזף 

מבקר המדינה התייחס לנושא באריכות בשנה שעברה במסגרת דוח (71 א') שעסק בכלל המהלכים של ישראל להפחתת פליטת גזי החממה. פרק נפרד בתוכו עוסק באימוץ הרכב החשמלי בצי הממשלתי וממנו עולה תמונה עגומה.

המבקר כותב כי "לאחר שהתקיימו כמה דיונים במשרדי הממשלה הרלוונטיים ולאחר, שהוכנו עבודות הנוגעות ליכולת לשלב כלי רכב חשמליים בצי הרכב הממשלתי, פנתה מינהלת תחליפי דלקים בשנת 2016 למינהל הרכב בבקשה לקיים פיילוט לרכישת כמה רכבי איגום חשמליים. משרד האוצר נדרש להיות שותף לעבודה לבחינת כלים לעידוד השינוי בתמהיל הדלקים במשק באופן שיביא להפחתת זיהום אוויר...

"על פי ההערכות הכלכליות של האוצר, שימוש בכלי רכב חשמליים עשוי להביא לחיסכון של כ-30 אלף שקל לכל רכב, בהוצאות רכישה ותפעול יחסית לרכבי איגום רגילים שנמצאים בצי הרכב הממשלתי, למשך חמש שנים".

המבקר מוסיף כי "כדי לבחון את מידת התאמתם של כלי רכב חשמליים לצי הרכב הממשלתי, באוגוסט 2017 אישרה ועדת המכרזים של מינהל הרכב את רכישתם של שישה כלי רכב חשמליים בסכום כולל של מיליון שקל. כלי רכב אלה, וכן עמדות טעינה, סופקו לשימושם של משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, מינהל הרכב ומשרד האוצר" .

שלוש שנים ומיליון שקל הם לא מעט זמן וכסף זמן להסקת מסקנות, אבל מסתבר שה"צעצועים" החשמליים היקרים נשכחו מלב. אמנם ב-2018 הכין המדען הראשי של משרד התחבורה מסמך שהגדיר כיצד יתבצע הפיילוט בכלי הרכב הללו אבל מדוח המבקר עולה כי " המשרדים הרלוונטיים, לא דנו במסמך וממילא לא יישמו אותו, לא נקבעו יעדים לפיילוט, ולא נקבעו מה הן אמות המידה להצלחתו ובאילו נסיבות ייעשה שימוש נרחב יותר בכלי רכב אלו". קנינו, זרקנו, שכחנו.

המבקר מצא גם כשלים וחסמים בכל הנוגע להתקנת עמדות טעינה במתקנים ממשלתיים.

השוק החשמלי השתנה

נציין, שבזמן שאותו "פיילוט" ממשלתי יצא לדרך, שוק הרכב החשמלי בישראל היה בחיתוליו הן מבחינת מספר הדגמים המוצעים, הן מבחינת טווחי הנסיעה והן מבחינת תשתיות הטעינה. כיום מדובר בשוק שונה - כבר יש היצע של מעל עשרה דגמים חשמליים בטווח המחיר הטיפוסי של רכבי מדינה, שמשמשים עובדים בדרגות בינוניות עד בכירות (130-230 אלף שקל). ההיצע והתחרות בשוק הזה צפויים לצמוח דרמטית בשנתיים הקרובות ככל שינחתו כאן הדגמים החדשים שמושקים כיום בעולם בקצב מואץ וככל שטסלה תתחיל לספק כמויות משמעותיות יותר של כלי רכב חשמליים לישראל.

יתר על כן, בישראל כבר מוצעות כיום חבילות ליסינג תפעולי ייעודיות לרכב חשמלי וגם טווחי הנסיעה הריאליים של הדגמים האחרונים, ולא רק דגמי יוקרה, גדולים משמעותית משהיו לפני כמה שנים. לפי נתוני משרד האנרגיה, גם רשת תחנות הטעינה המהירות אמורה להתרחב משמעותית ב-2021 ועד סוף השנה יוקמו ברחבי ישראל כ-123 תחנות טעינה מהירות ואולטרה-מהירות לשימוש הציבור.

בשורה התחתונה, התירוצים התפעוליים הולכים ונגמרים ומה שנותר הם שני חסמים עיקריים: חוסר הרצון של מקבלי הרכב הציבורי הצמוד, שנהנים מדלק ללא מגבלה, להחליף את רכבם לחשמלי; חוסר הרצון של המערכות הבירוקרטיות הציבוריות (חישוב שכר, הוצאות, תחזוקה וכו') לשנות הרגלים ישנים; וכמובן מגבלת ה"אין תקציב מדינה", שכרגע מעיבה על כל הרכש הממשלתי, ולא רק בתחום הרכב.

ולנו לא נותר אלא לסיים בעוד ציטוט מדוח מבקר המדינה: "על הממשלה לשמש דוגמה ליישום המדיניות שהיא עצמה קבעה ועל כן מדיניותה בנושא הפחתת השימוש בדלקים מזהמים והפחתת זיהום האוויר מרכבים צריכה לבוא לידי ביטוי גם במכרזי מינהל הרכב לרכישת כלי רכב. מצב שבו מספר כלי הרכב 'הירוקים' בצי הרכב הממשלתי נמוך באופן ניכר משיעורם בצי הרכב החדש שבידי הציבור עלול לשדר מסר שאינו חיובי לגבי נחיצות רכבים אלה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה : "החשב הכללי רואה חשיבות גבוהה בבחינה מתמדת של טכנולוגיות בראי העלויות והמגבלות הלוגיסטיות. החל פיילוט במספר משרדים. נושא פריסת עמדות הטעינה ברחבי הארץ מהווה אתגר בטכנולוגיה זו. אנו ממשיכים לבחון את אופן היישום הנכון לשילוב רכבים חשמליים בצי הממשלתי".