בריטניה: מבצע החיסונים שהימר על זריקה אחת והצליח להוריד את התחלואה

מבצע חיסונים שהפך לגאווה לאומית, זריקות מסביב לשעון בשלל אתרים ואפקט מרשים של ירידה בתחלואה הכללית ובמספר הקורבנות מקורונה; לא מדובר רק בישראל, אלא גם בבריטניה - המדינה האירופית הראשונה ש"הימרה" על החיסונים כדרך היציאה מהמגפה ובימים אלה רואה את המדיניות הזאת נושאת פירות.

בניגוד למצב בישראל, הבריטים נמצאים עדיין בסגר חלקי. ישנן הגבלות חמורות על פגישות, התקהלויות ופתיחת בתי עסק. בתי הספר שבו ונפתחו רק לפני כשבועיים וחלק גדול מהעסקים עדיין סגורים לציבור, התיירות אסורה וכך גם המעבר בין מחוזות שונים במדינה. זהו סגר ממושך שהחל כבר בחג המולד ואמור להסתיים רק ביוני, אבל הבריטים רואים אור בוהק בקצה המנהרה: שיעורי התחלואה במדינה הולכים ויורדים. אתמול נרשמו במדינה 5,500 מקרים, הנתון הנמוך ביותר מאז ספטמבר האחרון. מספר המתים היומי נמצא בשפל של חצי שנה (כ-90 קורבנות ביום), וכך גם מספר החולים המאושפזים.

בעוד חלק מהירידה מוסבר על ידי צעדי הסגר, חלקו נובע לדברי המומחים כתוצאה ממבצע החיסון המקיף. הבריטים היו הראשונים לאשר לשימוש את החיסונים לקורונה של ביונטק-פייזר, מודרנה ואסטרהזנקה, והימרו על מתן מנה ראשונה בלבד, בנסיון להגן על כמה שיותר מהאוכלוסייה מהר יותר. בניגוד למצב בארה"ב או בגרמניה, למשל, לבריטים יש מערכת בריאות ממלכתית ריכוזית (NHS) - שהיא אחד המוסדות הזוכים לאמון הרב ביותר בממלכה.

ה-NHS הקימה במהירות בחודשים האחרונים כ-1,500 מרכזי חיסון, הכוללים בעיקר קליניקות קיימות ומרפאות אזוריות אך גם אצטדיוני ספורט, מגרשי מרוצי סוסים או קתדרלות גדולות במיוחד. עד כה, ניתנו כ-29 מיליון מנות חיסון ל-66 מיליון התושבים הגרים בבריטניה. אבל יש הבדל משמעותי לעומת ישראל - רק 2.2 מיליון בריטים קיבלו את שתי מנות החיסון של אחת משלוש החברות. בימים אלה מוזמנים לחיסון ראשון חברי הקבוצה שבגילאי 50 ומעלה, עם או בלי מחלות רקע. עלות מבצע החיסונים הבריטי, לפי הערכות עד כה, כ-12 מיליארד ליש"ט. אתמול הצליחו הבריטים לחסן 844 אלף בני אדם ביום אחד.

גם בריטניה משמשת כמעבדה עולמית, כמו ישראל, אך בגלל העובדה שהיא השתמשה עד כה בשלושה סוגי חיסונים (ובעיקר באסטרהזנקה ובביונטק-פייזר), ומעניקה מנה ראשונה בלבד, הלקחים שניתן ללמוד מהצלחת מבצע החיסון שלה שונים מאלה של ישראל. בבריטניה לא ניתן לבחור איזה חיסון מקבלים.

אחת התוצאות המפתיעות, במיוחד על רקע דיווחים על בעיות קרישה ומקרי מוות שנחקרים כעת ברחבי אירופה, היא האפקטיביות הגבוהה לפי הטענה של חיסון אסטרהזנקה. חוקרים בסקוטלנד שבדקו את שיעורי האשפוז של מבוגרים מעל גיל 64 שקיבלו את שני החיסונים מצאו יעילות של 85% לחיסון פייזר-ביונטק במניעת אשפוז אחרי חודש, לעומת יעילות של 94% לחיסון אסטרהזנקה. מדינות אחרות באירופה השעו בשבועות האחרונים את השימוש בחיסון באופן גורף, בעקבות חשד לבעיות באצווה מסוימת או באופן כללי בחיסון. בעוד גרמניה שבה לחסן בו אחרי הבהרת רשות התרופות האירופית כי הוא בטוח לשימוש, מדינות סקנדינביה עדיין נמנעות מכך.

● הניסוי האמריקאי בחיסון של אסטרהזנקה מדגים 79% יעילות 

בינתיים, מחקר בריטי אחר שבדק את הסיכון לאשפוז בקשישים מעל גיל 80 שקיבלו לפחות מנה אחת של שני החיסונים מצא אפקט הגנה של 71% לחיסון ביונטק-פייזר לעומת 80% לחיסון אסטרהזנקה, אך ייתכן שהנתונים הושפעו מכך שמבצע החיסונים התחיל עם ביונטק, כך שמבוגרים יותר קיבלו ראשונים את החיסון של החברה.

אחד הממצאים המעניינים ביותר עסק בהגנה המושגת אחרי מנת חיסון אחת, לעומת שתיים. החוקרים הבריטיים שבדקו את ההדבקות (על ידי בדיקת PCR), אשפוז ומוות, מצאו שהיעילות של חיסון ביונטק-פייזר נבנית בהדרגה החל מהיום ה-10-13 אחרי קבלת החיסון ועד לימים 28-34, שבהם היא מגיעה ל70% ונשארת יציבה לאחר מכן. בקרב מי שקיבלו חיסון שני במועד כלשהו, עם זאת, היא עולה אחרי שבועיים ממועד זה ל-89%.

הממשלה אימצה מודל אטי מאוד של הקלות בסגר

הנתונים והמבצע הלאומי גרמו לשיפור ניכר במצב הרוח הלאומי, עד כדי כך שהמומחים מזהירים מאופוריה. "רבים אולי חושבים שהכל נגמר, שהכל מאחורינו. קל מאוד לשכוח כמה מהר הדברים יכולים להידרדר", אמר בתחילת החודשי היועץ המדעי של הממשלה פרופ' כריס וויטי. הוא הזהיר מגל רביעי של קורונה שיפגע במי שטרם התחסנו או במי שעדיין מפתחים חסינות במסגרת החודש הנדרש לכך. "יש עדיין קבוצות רבות שלא חוסנו", אמר וויטי.

בהתאם לכך, הממשלה אימצה מודל אטי מאוד של הקלות בסגר, שהחל עם שובם של בתי הספר והגנים לפעילות ואישור לשבת בחוץ בזוג. בימים הקרובים יורשו כבר שישה בני אדם להיפגש בחוץ, ותורשה תנועה חופשית בין מחוזות בבריטניה. לאחר חג הפסחא צפויות להיפתח חנויות לא הכרחיות, מסעדות בחוץ ועוד. ב-21 ביוני, היום הארוך ביותר בשנה, צופה הממשלה חזרה לשגרה, אחרי חיסון רוב האוכלוסייה.

מעבר לדינמיקה של המגפה, נראה כי האיום הגדול ביותר שהבריטים רואים על בריאותם הוא האיחוד האירופי. זה היה מהר, אחרי שרק לפני כשנה עזבה בריטניה את הגוש, אבל הצעדים האחרונים של הנציבות האירופית - המאיימים להחרים חיסונים של ביונטק ושל אסטרהזנקה המיוצרים על אדמת אירופה המיועדים לבריטניה אם החברות לא יכבדו את ההתחיבויות שלהן לאיחוד - מעוררים סערה של ממש בממלכה המאוחדת.

"איסור אירופי על יצוא חיסונים יכול לעכב את מבצע החיסונים בחודשיים", הזהיר הבוקר ה"גרדיאן", שכתב גם כי הדבר יהיה כרוך בהארכת הסגר וההגבלות על תושבי בריטניה. נכון לעכשיו מתחולל "קרב חזקה" על מיליוני מנות שיוצרו במפעל בהולנד עבור חברת אסטרהזנקה, ומנהיגי האיחוד ידונו בצעדים הקרובים ביום חמישי. אסטרהזנקה עידכנה את האיחוד בשבועות האחרונים כי תספק רק עשרות מיליוני מנות חיסון במקום מאות מיליונים שהובטחו.