ירידה במספר מקרי הקורונה בדרום אפריקה מעלה שאלות על טבעם של גלי ההדבקה

מוקדם יותר השנה, רופאים ואפידמיולוגים ביוהנסבורג, הבירה הכלכלית של דרום אפריקה, התכוננו לרע ביותר. זן חדש של נגיף הקורונה החל להשתולל במדינה, ואלפי נופשים היו אמורים לחזור מאזורים נגועי־קורונה. אחת מכל שלוש בדיקות חזרה חיובית. ואז קרה משהו לא צפוי: כמות מקרי הקורונה החלה לצנוח.

מאז אמצע ינואר, כמות ההידבקויות המאומתות בקורונה בדרום אפריקה ירדה משיא של כמעט 22 אלף ביום לבערך 1,000, בלי שיהיה במדינה מבצע חיסונים נרחב או סגר מחמיר. פחות מ־5% מבדיקות הקורונה מגלות סימנים של הנגיף, סימן לכך שרשויות הבריאות מפספסות פחות מקרים חיוביים. הממשלה הסירה את רוב המגבלות הנותרות במדינה, שאוכלוסייתה מונה 60 מיליון איש.

  

הסיבה לירידה התלולה בכמות המקרים היא עדיין בגדר מסתורין. כמו במדינות אחרות שבשלב מסוים פתאום חוו ירידה מפתיעה בכמות ההידבקויות - הודו, פקיסטן וחלקים מברזיל - אפידמיולוגים ווירולוגים מנסים לנסח הסברים שונים לכך שההתפרצות בדרום אפריקה לא פעלה לפי דפוסים שנצפו במקומות אחרים.

הסיבות מגוונות, החל מכך שקבוצות גדולות באוכלוסייה הגיעו לרמה מספקת של חסינות עד שגרמו להאטה בהדבקה, וכלה בזה שאנשים נצמדים יותר לחוקי ריחוק חברתי כמו מסיכות והקטנת מגע, בתקופה בו כמות המקרי המוות עלתה, לפני שירדה.

עדיין מנסים ללמוד את המוטציה 

"כל מי שמדבר בביטחון רב לגבי הסיבה שבגללה ירדו ההדבקות משקר", אמר הארי מולטרי, אפידמיולוג בכיר במכון הלאומי למחלות מידבקות של דרום אפריקה, NICD. "יש כל כך הרבה אי וודאות בכל זה".

יותר משנה בתוך המגפה, נותר עוד הרבה מאוד שמדענים לא מבינים על הדרך שבה נגיף הקורונה מתפשט בחברות אנושיות, ולעתים יוצר גלי הדבקה שהשיא שלהם מביא למקרי מוות רבים ועומס רב בבתי החולים. ברגעי השפל, החיים במקומות מסוימים עשויים להרגיש כמעט נורמליים.

להבנת הנגיף יכולה להיות השלכות מהותיות על החלטות הקשורות לבריאות הציבור. אלה כוללת איך לכוון התערבות ממשלתית כמו סגרים, לאן לשלוח את החיסונים קודם, מתי מדינה או אזור מסוים הגיעו לחסינות עדר - או האם זה בכלל אפשרי, בהתחשב בהופעתם של זנים חדשים של הנגיף כל העת.

גורם אחד, שמסבך את הדברים בדרום אפריקה ובכמה מדינות אחרות, הוא שהחוקרים לא יודעים מהו הפיזור האמיתי של הנגיף באוכלוסייה. בגלל יכולות בדיקה מוגבלות עדיין והידבקות ללא תסמינים, אין נתונים חד משמעיים לגבי מספר האנשים שהחלימו מקורונה ועשויים כעת להיות חסינים.

וירולוגים ממשיכים ללמוד את הזן של קורונה המכונה B.1.351, הזן שעמד מאחורי גל ההדבקות האחרון בדרום אפריקה. נראה היה כי הזן הזה פוגע ביעילותם של כמה מהחיסונים שפותחו ובמקרים מסוימים אף נדבקו בו אנשים שהחלימו מקורונה בהתפרצות קודמת.

תנאים מושלמים להתפתחות

בניגוד לירידה בכמות המקרים שהורגשה בחלק ניכר מאירופה בקיץ האחרון, הירידה הנוכחית בהדבקות בדרום אפריקה לא קרתה בעקבות סגר אדוק שכפתה הממשלה. בתחילת השנה, החופפת במחצית הכדור הדרומי לחופשת הקיץ העיקרית, הממשלה סגרה חופים פופולריים, קבעה עוצרים ליליים ואסרה על התקהלויות ועל מכירת אלכוהול. חובה לאומית לעטות מסכות נכנסה לתוקף באפריל 2020.

עם זאת, סעודה בצוותא עם כמות מוגבלת של מוזמנים הורשתה ומשפחות רבות נפגשו בחג המולד ובראש השנה האזרחית. רוב ההגבלות נאכפו רק אחרי שעשרות אלפי דרום אפריקאים כבר נסעו לבקר משפחות במחוזות בהם מספר מקרי הקורונה הכפילו את השיאים שנקבעו ביולי, בגל הראשון.

חזרתם של פועלים הביתה בראשית ינואר, לעתים קרובות תוך נסיעה צפופה במיניבוסים שהם אמצעי תחבורה פופולרי בדרום אפריקה, יצרה לנגיף תנאים מושלמים להתפשטות.

ההסבר הפשוט ביותר לירידה הפתאומית בכמות המקרים באמצע ינואר היא שחלקים באוכלוסייה הגיעו לרמת חסינות גבוהה, שהקשתה על הנגיף לקפוץ מקבוצה לקבוצה, כך אמר ג'ינאל בהימאן, מדען רפואי ראשי ב־NICD.

רק כ־1.5 מיליון דרום אפריקאים, או 2.5% מהאוכלוסייה, יצאו חיוביים בבדיקות קורונה. אבל ברור שרמת ההדבקה בפועל הייתה הרבה יותר גבוהה. מאז שהחלה עלייה משמעותית במספר המקרים במאי, נרשמו במדינה יותר מ־145 אלף מתים, מתוכם בין 85% ל־95% כנראה מקורונה, כך נמסר ממרכז המחקר הרפואי של דרום אפריקה. המשמעות היא שאחד מכל 500 איש בדרום אפריקה - שם הגיל החציוני באוכלוסייה נמוך מזה בארה"ב - מת מהמחלה בעשרה החודשים האחרונים.

לחסן את המקושרים חברתית

אחרי שחקרו את דמם של 4,858 תורמים לבדיקת נוגדנים בינואר, העריכו חוקרים בדרום אפריקה שבשניים מהמחוזות שנפגעו הכי קשה, יותר ממחצית מהאנשים בין הגילאים 15 ו־69 כבר החלימו מקורונה. אך אין זה סביר שרמות החסינות גבוהות באופן דומה בשאר חלקי המדינה.

מומחים הזהירו בנוסף שתורמי דם אינם מייצגים את האוכלוסייה הכללית כפי שנראה מהעלייה בהדבקות בעיר הברזילאית מנאוס לאחרונה. שם מחקר נוגדנים של דם, שנתרם בשנה שעברה, מצא תוצאות דומות.

בהיעדר חסינות עדר לאומית, מדענים מתמקדים בתפקיד של רשתות מסוימות, או אנשים עם הרבה קשרים חברתיים או קשרי עבודה, בהורדה של מספר המקרים. "אנשים חברתיים מאוד נעשים חולים ראשונים, ואז הנגיף זז בקרב הקבוצות האלה", אמר מולטרי. כאשר מספיק אנשים ברשתות אלה חסינים, ההדבקה מתמעטת מעצמה.

חוקרים מכל העולם חוקרים גם את ההשפעה של שינויים רצוניים בהתנהגות, שעשויים לחזות ולחזק הגבלות המוטלות מטעם הממשלה. "כשהשיעורים עולים, אנשים משנים את התנהגותם", אמר סעד עומר, מנהל המכון לבריאות עולמית באוניברסיטת ייל. בדיוק כמו שעליה קטנה בכמות המגעים החברתיים כבר יכולה לגרום לעליה גדולה בהדבקות, צמצום התקהלויות בעת שההדבקות גם כך יורדות עשויה לזרז את ההתמעטות. "לשינויים קטנים יש השלכות גדולות" אמר ד"ר עומר.

השאלה שאולי הכי קשה לענות עליה היא מה יקרה הלאה. האם כמות המקרים תעלה שוב, אולי בגלל זן חדש של נגיף הקורונה, כפי שקרה לפני כחודשיים אחרי שדרום אפריקה יצאה מהגל הראשון של ההדבקות בספטמבר? ג'וליאט פוליאם, המנהלת את המרכז למצוינות במידול וניתוח אפידמיולוגיים, אומרת שאין דרך לדעת. "אני לא חושבת שאפשר לחזות בוודאות מתי או אפילו האם יהיה גל שלישי של קורונה בדרום אפריקה", אמרה.