נניח שקניתם חבית של נפט, ואז אתם מגלים שבמקום שיהיה בה רק נפט היא מכילה גם עוד כל מיני דברים לא קשורים - כמו גז, דלק וכל מיני שמנים. תארו לכם שבנוסף, בחבית יש חור, שממנו נוזל הנפט והיא מתרוקנת לאט לאט. נכון שזה היה מקומם? אז זה פחות או יותר המצב כאשר אתם משקיעים במכשירים הפיננסיים העוקבים אחרי הנפט. הם "מלוכלכים", והמעקב שלהם אחרי הנפט אינו מדויק.
בשנה החולפת מחירי הנפט ריכזו מידה רבה של תשומת לב מצד המשקיעים. לצד הקורונה, שפגעה בביקושים לנפט, גם מאבקים כלכליים ופוליטיים בין יצרניות הנפט הביאו לתנועות חדות במחירו.
מאבק כוחות בין מעצמות
הנה סקירה קצרה על ההיסטוריה של הנפט, שתביא אותנו עד הלום: ארגון אופ"ק, התאחדות (קרטל) יצרניות הנפט, הוקם בתחילת שנות השישים, ונשלט בעיקרו ע"י יצרניות הנפט ממדינות ערב ורוסיה. בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, החליט ארגון אופ"ק להגביל את ייצור הנפט, ולהטיל אמברגו על המדינות המערביות שתמכו בישראל. למעשה בעקיפין, גרם הסכסוך הישראלי-ערבי לנסיקה חדה במחירי הנפט העולמיים.
מכסות הייצור של אופ"ק הפכו להיות דבר שבשגרה, והעולם התרגל לגחמות הקרטל, שנהג לייקר את מחירי הנפט בהתאם לאינטרסים הפיננסיים שלו. כנראה שהמשבר בשנת 2008 עורר את ארה"ב מתרדמת. ארה"ב החלה לאמץ את שיטת "פצלי השמן" וקידוח אופקי, שאיפשרו לה להפוך למפיקת הנפט מס' 1 בעולם בתוך פחות מעשור, תוך שהיא עוקפת את רוסיה ואת מדינות המפרץ. כתוצאה מהצפת הנפט האמריקאי, חלה ירידה מתמשכת במחיר הנפט. אופ"ק חווה את "אביב הנפט" האמריקאי כפגיעה קשה.
לפני כשנה, בכנס של אופ"ק, הודיע שר האנרגיה הרוסי שארצו מתכננת להציף את השוק בנפט ולרסק את מחירו, במחאה על כך שסעודיה, גם היא חברת אופ"ק, מפגינה איפוק נוכח מדיניות הצפת הנפט של ארה"ב.
הסעודים, המומים בתחילה, התעשתו כבר במהלך הפגישה, והודיעו לרוסים שזה לא יעבור בשתיקה. על פי הציטוטים, הפגישה הסתיימה בכך שהנציג הסעודי סינן לעבר הרוסי "ההחלטה הזו הולכת להתברר כטעות", ויצא מהחדר.
בתגובה להחלטת הרוסים, החליטה סעודיה גם היא להגביר את קצב ההפקה. ביום שלאחר מכן מחירי הנפט התרסקו לשפל היסטורי של 30 דולר. ירידות במחירי הנפט המשיכו בחודשים שלאחר מכן.
השקעה ישירה בנפט לא אפשרית
האטרקטיביות של מחירי הנפט הביאה משקיעים רבים, חלקם חסרי ניסיון, לחפש דרכים להשקיע בנפט. בירור קצר באינטרנט כנראה העלה שמות של תעודות סל "העוקבות אחר הנפט", וביניהן USO, UCO ,UWT, GASL.
אבל אז קרה משהו שכנראה המשקיעים לא צפו: ביום אחד מחיר הנפט צלל לטריטוריה שלילית, והגיע עד קרוב למינוס 40 דולר לחבית. משקיעים רבים נותרו מבולבלים - איך ייתכן שמחיר הנפט יתומחר במינוס? ובכן, הוא לא. טכנית, לא היה זה מחיר הנפט, אלא מחיר של חוזים עתידיים על הנפט זמן קצר לפני הפקיעה. לא ניכנס לגורמים שהביאו לכזו תוצאה קיצונית, אבל בקצרה אומר שהסיכוי שמחיר חבית נפט היה יורד לטריטוריה שלילית שואף לאפס, ורק העובדה שהיה זה יום הפקיעה הביא לעיוות הזה.
הנקודה היא שההשקעה בנפט ישירות אינה אפשרית, והדרכים היחידות להשיג חשיפה לנפט עוברת דרך מוצרים פיננסיים עקיפים, עליהם נסביר כעת.
למה אי אפשר להשקיע ישירות בנפט, אבל בזהב כן? ספל (כוס) נפט עולה כמה עשיריות הסנט נניח. חבית נפט עולה בסביבות 50 דולר. כדי להחזיק בנפט בשווי מיליון דולר אתם צריכים האנגר עם חביות שהשכירות עליו + ההובלה + כוח אדם, בטח יעלו לכם מאות אלפי דולרים, וזה לא משתלם. בזהב לעומת זאת קל יותר להשקיע, כיוון שמיליון דולר זהב ייכנסו בקלות לתוך כספת ביתית.
משקיע שמעוניין להשקיע באחת הסחורות הללו יכול להשתמש בקרנות סל/תעודות סל, מכשירים פיננסיים שמתווכים את קניית הסחורה. אבל גם כאן קיים הבדל: בעוד שקרן הסל העוקבת אחר הזהב מחזיקה זהב אמיתי (או לפחות כך מוצהר), תעודות הסל העוקבות אחרי הנפט לא מחזיקות נפט אמיתי, מאותן סיבות שפירטתי.
האמת היא שזה לא דבר טריוויאלי לדעת מה מחיר הנפט. באינטרנט לרוב כתוב כמה מחיר חוזה עתידי על נפט מסוג "טקסס מתוק" (WTI). חוזה עתידי הוא מעין הסכם בין שני צדדים, על ביצוע עסקה בסחורה כלשהי, במועד מסוים ובמחיר מסוים. ה"הסכמים" הללו נסחרים בשוק כניירות ערך. מחיר החוזה העתידי לרוב יקר יותר ממחיר חבית נפט אמיתית, והוא מגלם תוספות שונות (משלוח, גילום ריבית וכו').
אז למעשה, אם אתם רוצים "להשקיע בנפט", תיאלצו להסתפק בחוזים עתידיים, תעודות סל וכו'.
מה הבעיה בהשקעה באמצעות חוזים עתידיים? בחוזים העתידיים מובנית אי נוחות מסוימת, היות והם פוקעים כל כמה זמן, וברגע הפקיעה השווי שלהם נמחק, לכן אם אתם רוצים להחזיק נפט לזמן ארוך, תיאלצו "לגלגל" את החוזים, כלומר למכור אותם לפני מועד הפקיעה, ולרכוש אותם מחדש. הרכישה המחודשת כרוכה בתשלום פרמיה, כך שלמעשה אחזקה בנפט לזמן ארוך תיטה לאכול לכם את התשואה על ההשקעה. ככל שהחוזה ארוך יותר, צפוי לכך שיגולמו בו עלויות גבוהות, מה שיפגע משמעותית בביצועים. ולבסוף, השקעה עצמאית דרך חוזים עתידיים היא פרוצדורה, ומצריכה פתיחת חשבון מסחר נפרד.
השקעה דרך ETN
הפתרון שרוב האנשים בוחרים בו הוא השקעה באמצעות תעודות סל (ETN) העוקבות אחר הנפט, כמו uso, usl וכו'. חשוב לציין שתעודת סל (ETN) היא מכשיר השקעה שונה מאשר קרן סל (ETF).
יש יותר מסיבה אחת שבגללה אל תצפו שתעודות הסל על הנפט לא ישיגו לכם עקיבה טובה: מי שיקרא לעומק את התשקיף של תעודות הסל הללו יגלה שב"רשימת המרכיבים" יש חוזים עתידיים על נפט, אבל גם חוזים על מוצרים "קשורים לנפט", וכן ניירות מסוג אופציות, Swap ו-Forward. התעודות מגלמות בין היתר את עלויות הגלגול, תובלה ועוד. לאופציות למשל יש נטייה להישחק לאורך זמן, מה שמפעיל לחץ שלילי על המחיר.
בנוסף, הפער בין התעודות ל"נפט" נובע גם מכך שמחירן של תעודות הסל הללו נקבע בסופו של דבר ע"י ביקוש והיצע, ולכן ייתכן ותנודות ביקוש/היצע יביאו לסטייה משמעותית במחירן, ביחס למחיר הנכסים אחריהן הן עוקבות.
אבל אולי ההבדל הכי חשוב (גם אם נדיר) הוא שבתעודת סל המשקיע חשוף ל"סיכון המנפיק", מצב בו החברה שהנפיקה את התעודה פושטת רגל, ולא תוכל לשלם למשקיע חזרה את כספו. כך ייתכן שאם קיים סיכון אמיתי שהגוף המנפיק יפשוט רגל, ייתכן ויהיו תנודות משמעותיות במחירי תעודות הסל הללו. בשורה התחתונה, מחירי תעודות הסל העוקבות אחרי הנפט מושפעים מאוד מגורמים חיצוניים שאינם תלויים בנפט.
כמובן שדרך עקיפה לנסות ליהנות מביצועי הנפט היא השקעה במניות של חברות המפיקות נפט. מיותר לציין שהשקעה זו לא תשיג לכם מעקב ישיר אחר מחיר הנפט, ויש גורמים רבים המפעילים לחץ על המניות הללו.
בשורה התחתונה, מי שמעוניין להשקיע ב"נפט" ייאלץ להסתפק ב"לא נפט", ועדיף לקחת זאת בחשבון. אין ספק שניתן להרוויח במסחר, אבל אולי עדיף להימנע ממכשירי השקעה שאינכם מבינים אותם לעומק.
הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "Money Talks". אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.