בימים האחרונים החלו להתפרסם דוחותיהן הכספיים של חברות שונות הנסחרות בבורסה לשנת 2020. מיטיבי לכת שעיינו בדוחות הצליחו למצוא בחלק מדוחות חברות הדלקים הפוסיליים התייחסויות מפתיעות לסיכוני משבר האקלים, והשפעתם האפשרית על שורת הרווח.
כך, למשל, הודו בחברת תזקיקי הדלקים בז"ן כי "עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם והשפעות אקלימיות נוספות, עשויות להשפיע גם על זמינות משאבי טבע, יכולת ועלות שינועם, לפגיעה בכושר הייצור של הקבוצה, ולהשפעה לרעה על פעילותה העסקית ורווחיותה". בבז"ן אף הבהירו למשקיעים: החברה, מחד, מבוטחת בגין הסיכונים הללו, אך "ייתכן שהפיצוי שישולם על ידי המבטחים על פי הפוליסות, לא יכסה את הנזקים אשר ייגרמו לקבוצה עקב אסון טבע כאמור".
גם בחברת דלק קידוחים העוסקת בנפט ובגז התייחסו למשבר האקלימי, וכתבו כי "בין הגורמים המאקרו כלכליים שעשויה להיות להם השפעה מהותית על עסקי השותפות: שינויי אקלים ומזג האוויר - לרבות ההתחממות הגלובלית התורמת להיווצרות תנאי מזג אוויר חמים מהצפוי". אף אחת מהחברות לא מחברת בין מוצריה המשחררים לאטמוספירה גזי חממה רבים לבין משבר האקלים, אך שתיהן מתייחסות לסיכוניו.
המימון עלינו
חברות העוסקות בדלקים פוסיליים ונסחרות בבורסה זוכות למימון בהיקפים שונים מהציבור, כמו גם להלוואות בנקאיות ולמימון המגיע היישר מחסכונותיהם של האזרחים. אך למרות שחלק מחברות הדלקים הפוסיליים מתייחסות באופן כזה או אחר לסיכוני אקלים, דווקא במקומות שדרכם מושקע כספו של הציבור בחברות הללו - חברות הביטוח והפנסיה - קשה לאמוד את היקף ההשקעות בדלקים פוסיליים, ואת הסיכון האקלימי הגלום בהשקעה בהם.
כך, למשל, כתבה חברת הביטוח הראל בדוחותיה: "הקבוצה פועלת בדומה לחברות הביטוח המובילות בעולם, אשר מנהלות את נושא הסיכונים הסביבתיים. בתוך כך, היא ביצעה ניתוח לחשיפה לסיכונים סביבתיים, אשר תוצאותיו הוצגו בפני ועדת ניהול הסיכונים של הדירקטוריון".
במצב שבו הגופים לא מחויבים לעשות זאת, פורום 'כסף נקי', המאגד 28 ארגוני סביבה וחברה הפועלים להפסקת הזרמת כספי חסכונות הציבור לגופים מזהמים, ניתח יחד עם "פנסיה פתוחה" את חשיפת חברות הביטוח ובתי ההשקעות להשקעות בדלקים פוסיליים. זאת במטרה לשרטט עבור הציבור את תמונת המצב הנוכחית, וגם לנהל מעקב רבעוני לבחינת הסטת השקעות בפועל.
לפי הממצאים של הרבעון השלישי לשנת 2020, הנסמכים רק על הדיווחים הגלויים של החברות - ללא הנכסים שאינם חשופים לציבור, למרות שכסף רב מושקע בהם - כ-13.3 מיליארד שקל של כלל הגופים מוחזקים במניות של חברות דלקים פוסיליים, וכ-12.3 מיליארד שקל באג"ח שלהן. בסך הכול, מדובר בכ-25.6 מיליארד שקל, המהווים 7.9% מכספי הציבור בחברות הביטוח והחיסכון.
כיצד מדורגות החברות עצמן? החברה שמשקיעה את הסכומים הגבוהים ביותר של חוסכיה בדלקים פוסיליים היא מגדל עם 5.6 מיליארד שקל. אחריה מנורה עם 5.3 מיליארד שקל, הפניקס עם 3.2 מיליארד, פסגות עם 2.1 מיליארד שקל וילין לפידות עם 1.2 מיליארד שקל.
הגוף שאחוז ההשקעה שלו מכלל התיק הוא הנמוך ביותר הוא בית ההשקעות אלטשולר שחם - עם 3.7%, ו-1.3 מיליארד שקל, ולאחריו כלל עם 6.6% ו-3.1 מיליארד, והראל עם 6.8% המהווים 1.7 מיליארד שקל. מעניין לראות, אגב כך, שלמרות שלאלטשולר יש מעט מאוד החזקות במניות (1.2%), הם מחזיקים בנתח הגדול יותר של אג"חים של חברות מזהמות (12%).
הנתונים מצביעים על החשיפה של הגופים המוסדיים לחברות שיש להן קשר ישיר למשבר האקלים - מדלקים פוסיליים לחברות כרייה ותחנות דלק. משה קאשי, אחראי תחום פיננסים בלובי 99, מסביר כי "גוף מוסדי שיש לו חשיפה למשל לבז"ן, צריך לקחת בחשבון את הדברים האלו, ולבדוק בתרחישים מסוימים מה קורה לרווח ולהפסד של הציבור.
"אנחנו רואים שבאג"ח ובמניות יש חשיפה גדולה, וצריך לבדוק מה יקרה להחזקות האלו בעוד עשור. מה יקרה אם תהיה רגולציה מחמירה, או שצריכת הדלק תיחתך בגלל המכוניות החשמליות? יכול להיות שהמוסדיים ייבדקו מדי שנה, ויראו שאין בעיה כי יש השקעות גדולות יותר בחברות קלינטק. אבל אנחנו פשוט לא יודעים. אנחנו מבקשים שיחייבו את הגופים המוסדיים לבדוק מה קורה בתרחישי קיצון, או ברגולציה מחמירה הנוגעת למשבר האקלים".
הגופים המוסדיים אחראים יחדיו על כ-2 טריליון שקל של כספי ציבור, שרובם מנוהלים באפיקי החיסכון הפנסיוניים, וחלקם בביטוח. אך רוני ניימן, חבר בפורום כסף נקי ופעיל בשומרי הבית, מסביר כי התמונה המשתקפת מהנתונים היא חלקית. לגופים עצמם יש נכסים רבים שאינם חשופים לציבור ולא ניתנים למדידה, כי אין עליהם בשלב זה חובת גילוי. אם גוף מסוים נתן הלוואה לדלק קידוחים, למשל, אין להם מחויבות לחשוף את ההלוואה.
לפי ניימן, "למרות שהנתונים הגלויים הם חלקיים בלבד, אנחנו רואים שיש לפחות 25 מיליארד שקל, כסף שהוא חיסכון שלנו לטווח ארוך, שמופקד באמצעות המוסדיים אצל גופים פוסיליים. זה מסכן אותנו פעמיים - פעם אחת, כספים מוזרמים לתעשיות שמזהמות את האוויר והים ומאיצות את משבר האקלים, ובפעם השנייה, מי שטומן את ראשו בחול וממשיך להשקיע בגז, פחם ונפט, מבלי לנהל סיכוני אקלים - מסכן את גם הכסף שהוא מנהל.
"ככל שמדובר בכספי ציבור, זה חייב להשתנות. גופים המנהלים למעלה ממאה טריליון דולר בעולם כבר הבינו זאת, והגיע הזמן שגם בישראל יבינו שיש משבר אקלים ויש לו גם השלכות כלכליות".
הנה, למשל, אחד הנתונים שלא נכנסו לדירוג: רק בפברואר, דלק ישראל השלימה את מכירת תחנות הכוח לרפק אנרגיה לגופים מוסדיים מקבוצת מגדל, תמורת 357 מיליון שקל. מספר חודשים קודם לכן הודיעה הקבוצה כי תנהל את תיק ההשקעות שלה לפי עקרונות ESG, תצא בהדרגה מהשקעות בגופים מזהמים, ולא תבצע השקעות חדשות בדלקים מאובנים. רכישת תחנת הכוח החלה לפני שהצהירה החברה על מדיניותה החדשה, והנסיגה המתוכננת מהשקעות בגופים מזהמים תתרחש עד 2030.
מטבע הדברים, משיכת השקעות מגופים מזהמים - עלולה לקחת זמן, גם כדי להגן על החוסכים עצמם. מדוע? ד"ר דייבי דישטניק חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות, מסביר כי "אם הגוף מוכר במכה את כל ההחזקות שלו במזהמים, נוצר עודף היצע של המניות שנמכרות ולכן המחיר שלהן יורד בצורה ניכרת ותשואת החוסכים נפגעת. לכן, לחוסכים עדיפה מכירה הדרגתית שלא יוצרת עודף היצע".
כוח המשימה הבריטי
במקביל לגופי השקעות המגדילים את השקעותיהם בחברות מבוססות עקרונות ESG ( השקעות אחראיות המתייחסות להיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי) , רגולטורים בעולם פועלים לקידום רגולציה שתחייב גופים מוסדיים לשקף את הסיכונים האקלימיים העולים מהשקעותיהם בדוחות. כך למשל, רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) הודיעה על הקמת כוח משימה של אקלים ו-ESG, ונראה כי ייקבעו כללים המאלצים חברות לחשוף כיצד שינויי אקלים עשויים להשפיע על עסקיהם.
ב-2021 יחויבו חברות ציבוריות מובילות בבריטניה לחשוף גילויים על אודות חשיפתן לסיכוני האקלים, ובמהלך 2021 צפוי הבנק המרכזי האירופי (ECB) לבחון האם ראוי להטמיע ברכישות האג"ח שהוא מבצע שיקולים הקשורים לסיכוני אקלים, ולצמצם רכישות האג"ח של חברות מזהמות.
כוח המשימה הגלובלי TCFD בראשות מארק קרני, נגיד הבנק המרכזי לשעבר באנגליה, הצליח לגייס כ-1,500 ארגונים - ובהם גופים פיננסיים המנהלים נכסים בשווי 150 טריליון דולר - שהסכימו לפעול בהתאם למתודולוגיה של ניהול סיכונים אקלימיים, תוך ציון אסטרטגיה לטווח הקצר, הבינוני והארוך. יותר מ-100 רגולטורים תומכים באימוץ הסטנדרט של TCFD, ואף בהפיכתו למנדטורי.
בישראל, לעומת זאת, הנושא נמצא בחיתוליו. בפברואר פרסמה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון טיוטת חוזר בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG. הטיוטה בוחנת, בין היתר, יצירת גילוי וולונטרי או מנדטורי בנושא. היא גם מציעה שהגופים המוסדיים יחויבו להתייחס הן להיבטי ESG והן להיבטים טכנולוגיים, ככל שהם עשויים להשפיע על ביצועי תיק ההשקעות, לרבות סיכונים הנובעים משינויי אקלים, שלהם יש השפעה משמעותית, כך לפי הרשות, על ביצועי הגופים המוסדיים בטווח הארוך.
בהתאם לטיוטת החוזר, קביעת מדיניות הגופים המוסדיים בנושאים אלו תובא לידיעת החוסכים במסגרת פרסום מדיניות ההשקעות שיחויבו הגופים לפרסם אחת לשנה. דוגמאות לשיקולי ESGבולטים שייכללו בשיקולי השקעות הגופים המוסדיים הם נושאים סביבתיים - הכוללים התמודדות עם זיהום אוויר, מים וקרקע, וקידום תשתיות אנרגיה נקייה, ככל שהם עשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן.
בארגוני החברה האזרחית חוששים כי ללא שינוי, חוזר רשות שוק ההון יהפוך לאות מתה, או לכלי תדמיתי בידי החברות - ללא משמעות מהותית עבור החוסכים. בארגון לובי 99 הגיבו לטיוטת החוזר, אשר לדבריהם כללית מדי, ללא כללים אמפיריים מחייבים ואחידים, ומותירה פתח ל'גרינווש'.
בארגון ביקשו מהממונה להטמיע תיקונים שמטרתם לוודא שההוראות החדשות יתרמו לטיוב תיק הכנסים המנוהל, ובין היתר לדרוש מהגופים המוסדיים בישראל להתבסס על תקנים להתחשבות בשיקולי ESG, ולקבוע כי הן מסגרת העבודה והן אסטרטגיית ההשקעה שייקבעו על ידי ועדת ההשקעות יקבלו את אישור הממונה.
בלובי 99 קוראים לרשות שוק ההון להדביק את ההתפתחות בעולם. לדבריהם, "רגולטורים פיננסיים רבים במדינות ה-OECD נמצאים בשלבים שונים של בדיקת השפעת סיכונים אלה על המערכת הפיננסית בכלל, ועל קרנות הפנסיה בפרט.
"גם רשות שוק ההון חייבת בבדיקת ההשלכות של אירועי קיצון על תיקי החוסכים, כדי להבין מה רמת הסיכון וכיצד ניתן לצמצם אותו. לכן, על הרשות לקבוע כללים לביצוע 'מבחני קיצון' שבהם ייבדקו הסיכונים העולים מהשקעה בחברות מזהמות. לדוגמה, השקעה ארוכת טווח בדלקים מזהמים, כאשר העולם עובר לשימוש באנרגיה מתחדשת, יכולה להוות סיכון לתיק ההשקעות של העמיתים. רשות שוק ההון צריכה לחייב את הגופים לבחון את הסיכונים האלה, ולפעול בהתאם".
גם בפורום כסף נקי פנו למפקח, וטענו כי החוזר מסתפק באזכור כללי של סיכוני האקלים כחלק מ-ESG, ביחד עם שורת נושאים נוספים, ללא הצבת שיטות מדידה ברורות וקווים מנחים. זאת בזמן שבעולם מוקמים גופים שעוסקים בנושא ונקבעות תקנות רלוונטיות.
עו"ד אורלי אהרוני, חברת הפורום, אומרת כי "צריכה להיות התייחסות קונקרטית לסיכוני אקלים, עם דרישה לחובת גילוי כמקובל בסטנדרט TCFD. חברות הביטוח צריכות ללמוד מה עושות עמיתותיהן בעולם, ולתת גילוי מלא של פליטות הפחמן בכל שרשרת הערך של החברות שבהן הן משקיעות. מה שלא מגלים, לא מנהלים".
כתבות
ני"ע
