יו"ר איגוד חברות ההייטק החדש, מריאן כהן: "לישראל דרוש צאר הייטק"

"אני בחרתי כבר לחיות בישראל. פעמיים. אני רוצה שגם הילדים שלי שחיים בניו יורק יבחרו לחיות פה. אם לא נשקיע בחינוך טכנולוגי היום, תוך כמה שנים נישאר פה עם מגזרי הנדל"ן והפיננסים בלבד. החשש שלי הוא לא לגביי התעשיינים, כי הם יסתדרו. החשש שלי הוא ישראל לא תסתדר", כך מזהיר יו"ר איגוד חברות ההייטק הנכנס מריאן כהן בראיון ראשון מאז נבחר לתפקיד בדצמבר האחרון.

כהן הוא נשיא קבוצת הטלקום MER, העוסקת במתן פתרונות בתחומי הביטחון והתקשורת, משמש גם בתפקיד יו"ר ארגון הגג של לשכות המסחר והתעשייה הדו לאומיות לישראל. הוא מונה לתפקיד לאחר שניצח בבחירות שנערכו בארגון לאחר פרישתו בתום שתי קדנציות של היו"ר הקודם, מנכ"ל חברת ההייטק באטמ, צבי מרום.

"אין מספיק נשים, בטח לא בעמדות בכירות"

בראיון עמו כהן פורש את תוכניתו להפוך את הארגון לחזק ולמוביל בהייטק הישראלי ומבהיר כי הוא "בא לעבוד". על הגישה שלו לעבודה אפשר ללמוד מאחד הסיפורים שהוא בוחר לספר בראיון, כיצד הצליח לגרום אפילו לברזילאים לעבוד בזמן קודש הקודשים - משחקי נבחרת ברזיל במונדיאל.

"אמרו לי שבזמן המונדיאל לא תהיה עבודה. אבל אני אמרתי - 'במונדיאל עובדים'. קנינו טלוויזיות ובירות ושלחנו לאתרים. בזמן המשחק מפסיקים, רואים כדורגל, שותים בירה, נהנים מהחיים - וחוזרים לעבוד. אם אתה שואל מה הבאנו כישראלים לברזיל - את זה הבאנו. שום דבר לא ניתן לנו על מגש של כסף. עם הכל התמודדנו", הוא מספר, "וכשלא היה לנו איך להעלות ציוד להר - העלינו אותו גם על חמורים".

ועם הרוח הזו הוא מסמן את המטרות של הארגון, אותם הוא מתאר כאינטרסים לא רק של מגזר התעשייה כולו אלא של מדינת ישראל. אחת המחלות שלדעת כהן הכי דחוף למשק הישראלי לטפל בהן בהקשר להייטק היא שער הדולר. כששער הדולר החל במהלך הצלילה האחרון שלו, הגדיר זאת כהן לגלובס "קטסטרופה ברמה הלאומית". בראיון הנוכחי הוא חוזר על האזהרה. "אין לי חלק בגוף שאין בו צלקת של שער הדולר. זו לא 'אג'נדה' אלא מלחמה יומיומית".

במלחמה הזו מסמן כהן את האויב ואת הגורם שיכול להציל את הכלכלה מפניו - הספקולנטים, והממשלה. "ההשלכות של שער דולר נמוך הם פגיעה בייצוא, משום ששער דולר נמוך מעלה את ההוצאות האופרטיביות ואת עלויות השכר, ומקטין את כושר התחרות", מסביר כהן. לדבריו, "למי שאומרים 'מה אתם מקטרים, הייצוא בקושי נפגע'" - הוא עונה "נכון. אבל אלו תוצאות של הסכמים מלפני שנתיים", ותוהה "מה יקרה בעוד שנתיים מהיום".

איזה שער נחשב בעיני כהן לשעבר בריא שיספק את היצואנים? "אצל כל אחד זה אחרת", הוא אומר, "אבל שער של 3.5 שקל לדולר יאפשר לנו להתחרות, כאשר שער של 3.4 הוא הקו האדום המינימלי".

כהן מספר כי אחת ההחלטות שלו לפני ההתמודדות הייתה להביא לבחירתה של הנהלה "פעילה ואיכותית", ולשם כך פעל לבחירתם של מנהלים שאין לו היכרות מקודמת איתם - "קאדר מגוון שמגיע מתעשיות קטנות בינוניות וגדולות. רובם צעירים. היה לי חשוב שיהיו נשים ועבדתי כדי לגייס נשים שיתמודד בבחירות. זאת הייתה משימה מבחינתי, אבל מה לעשות שבתעשייה כמה שאגיד שצריך ייצוג של חצי-חצי, אין מספיק נשים, בטח לא בעמדות בכירות, אבל אני עובד הרבה יותר כדי להביא נשים פנימה".

"הבעיה היא שאין עם מי לדבר"

כמו צבי מרום לפניו, כהן מקדיש חלק ניכר מהראיון עמו להדגיש את החשיבות שרואים בארגון בחינוך טכנולוגי.

"כיום כמעט כל התעשיות הם הייטק. הרי כל הדיבור על תעשייה 4.0 עוסק בלייעל את התעשייה, למשל על ידי הכנסת רובוטיקה. אלא שצריך להכשיר אנשים שיפעילו אותן. אי אפשר שכולם ילכו ללמוד משפטים, כלכלה ומנהל עסקים".

המצב הזה לא חדש. מה אתם בעצם מבקשים עכשיו?
"הבעיה היא שאין עם מי לדבר. זו המצוקה שלי. אין שרים. אני מכיר את שר הרווחה איציק שמולי. הלכתי לדבר איתו על הכשרות, והוא אמר שהם הולכים לסגור על מתווה, אבל אז, שמעתי ששר האוצר אמר שאמנם יהיה תקציב להכשרות, אבל שהוא יהיה באוצר. באותו רגע הבנתי שלא יקרה שום דבר כי משרד האוצר עם כל הכבוד לא יודע לעשות את זה".

מדוברות משרד האוצר נמסר בתגובה לדברי כהן כי "משרד האוצר החל לקדם את פעילות ההכשרות המקצועיות בשיתוף פעולה ממשלתי ובין מגזרי. המהלך הראשון שבוצע הוא יצירת מכסות הכשרה מקצועית בתעשיית ההייטק בשיתוף רשות החדשנות, הגוף הממשלתי המוביל בתחום ההייטק. עד כה התקיימו פגישות רבות כדי לקדם את ההכשרות המקצועיות לטובת העלאת הפריון ובדגש שלא היה עד כה - התאמה למעסיק בקצה. שר האוצר ייזום פגישת עבודה עם יו"ר איגוד ההייטק בכדי לקדם עוד שיתופי פעולה מהירים על פי צורכי התעשייה כפי שאנו עושים עם איגודים, מעסיקים וגופי הכשרה".

מה אתה מציע?
"התפקיד שלנו הוא לחשוב איפה ישראל תהיה בעוד 10-20 שנה. אני רוצה להיות המתאם בין הדאגות והצרות של התעשייה לבין הממשלה, ולהביא את מה שהממשלה מוכנה לעשות - לתעשיינים. מה שאני לא יודע לעשות זה לפתוח קורסים להכשרה טכנולוגית, לא יודע לגייס תלמידים. כשכל הדברים אלה מפוזרים בין כל המשרדים ובכל אחד יש גם רשויות נפרדות - אז אין כתובת".

"ענקיות הטק לא ישתלטו על ההכשרות"

"התעשייה שצריכה שיהיה לה שר. יש במשרדי הממשלה עובדים מצוינים, אבל הם כמו עדר ללא רועה צאן. אולי הפתרון הוא זה למנות 'צאר הייטק', אבל גם אז תעלה השאלה למי בסוף הוא כפוף".

אולי הפתרון יכול לבוא מענקיות הטק?
"הענקיות לא ישתלטו על זה. הן יעזבו למקומות שבהם זה יהיה קיים. הם יציעו אולי קורס על המערכות שלהן אבל לא דברים שתורמים לנו כמדינה. צריך להבין, למרות שיש להן עשרות מרכזים בעולם, הענקיות הרב לאומיות באות לפה כדי לקחת את הטאלנט, הן באות לקחת את הייחוד של ישראל. וזה בסדר גמור אני לא מאשים אותם. אבל מצד שני הן גם לא המטרה הסופית שלי".

כארגון, אתם לא נחשבים לארגון שמייצג את כל ההייטק, ואם כבר, אתם מייצגים את ההייטק הוותיק. אתה מתכוון לפתוח את השורות גם לסטארט-אפים?
"אם היום אנחנו מייצגים כ-250, בתוך שנתיים נהיה 500. אני מכוון למיינסטרים. איפה שיש את הבעיות הגדולות. הסטארט-אפים נהדרים, אבל המשמעות שלהם שולית כרגע.
"אנחנו פונים לרוב החברות, שהן החברות הבינוניות, אלה שמעסיקות בין 50 ל-250 עובדים לערך. או חברות גדולות כמו אלביט תע"א ובינת, וגם עם חברות קטנות שמעסיקות 30-50 עובדים. עם חברות שמעסיקות פחות מעשרה עובדים אני לא יכול לעבוד, אבל גם עבורן נמצא בקרוב את המסגרת המתאימה".

בשנה האחרונה דווח שהרבה חברות בישראל נפגעות כל העת ממתקפות סייבר. מה רואים מנקודת המבט שלך על הנעשה בשטח?
"הקמנו פורום לחברות סייבר במטרה להשיג שתי מטרות. אחת, לתווך בין חברות הסייבר לבין התעשייה בכלל כי לתעשייה יש בעיות בסייבר, ושתיים - לייצג אותן מול הרשויות שפועלות בתחום. בנוסף, הקמנו לאחרונה את מטה הסייבר בראשותו של רפאל פרנקו על מנת לתת תמיכה לחברות. נושא הסייבר זו בעיה שאנחנו רוצים לעזור לפתור. זה לא במקום מערך סייבר הלאומי, אלא עוד שכבה שתסייע ותתווך".

ומה אתם רואים מבחינת פגיעות?
"לא חשוב באיזו תעשייה מדובר כולם מבינים שיש בעיה וכולם מודאגים - זאת עובדה. יש המון התקפות. חלק מצליחות להגיע ולפגוע ולשתק.

"בעיה נוספת היא שאין מספיק מומחי סייבר במדינה. אנחנו מעצמת סייבר ויש הכי הרבה סטארט-אפים פר-נפש, אבל אין מספיק מומחי סייבר שיודעים לעשות את העבודה. חייבת להיות מדיניות סייבר בכל ארגון ובכל חברה. וכדי שתהיה מדיניות, צריך להיות מישהו נאמן על הדבר הזה. הוא חייב להיות מישהו ברמה עולמית. מספיקים מודעות וידע בסיסיים, יחד עם הדרכה ותמיכה מהתאחדות התעשיינים".

מריאן כהן

נשיא קבוצת מר ויו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים ● נשוי ואב לשלושה, מתגורר בתל אביב ● בעבר כיהן כמנכ"ל קבוצת מר, יו"ר ארגון הגג של לשכות המסחר הדו-לאומיות בישראל, ויו"ר ההנהלה הציבורית של תעשיות ה-HLS במכון היצוא ● "מאמין שבסוף, זה רק האנשים שעושים את ההבדל"