בנק ישראל: "משיכת חסכונות בזמן זעזוע בשווקים אינה מומלצת וכנראה כרוכה בהפסדים"

"משיכה בתקופה של זעזוע בשווקים ככל הנראה כרוכה בהפסדים, ואינה מומלצת, אלא אם כן החוסך זקוק לכסף נזיל בתקופה הקרובה, ואין לו מקור אחר", כך אומר היום הבנק המרכזי, במסגרת "קטע מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2020: משיכות ממוצרי החיסכון השונים בתקופות משבר", שפורסם היום. על פי כלכלני הבנק המרכזי, "התזמון ואופי המסלולים שמהם נמשכו או הועברו כספים מעידים שפעולות אלו נבעו לא רק מצורך בנזילות אלא גם מחששות לנוכח הזעזועים בשווקים".

עוד מסרו בבנק המרכזי כי "ככלל, הניודים גררו הפסדים ניכרים לחוסכים. עם גידול ההשקעות באמצעות הגופים המוסדיים, ובפרט בקופות הגמל להשקעה, שיעור המשיכה הנמוך והשיעורים הגבוהים של המעבר בין מסלולים נעשים רלוונטיים עוד יותר ליציבות השווקים ולתשואות לחוסכים בעתיד". עוד כתבו בבנק ישראל כי ככל שהטבות המס גדולות יותר הפדיונות קטנים יותר.

עוד מתייחסים בבנק המרכזי למכשיר חיסכון חדש וצומח: קופת גמל להשקעה, ש"היא מוצר ביניים חדש, שבו שיעור המשיכה היה נמוך ביחס לקרנות הנאמנות, אך שיעור המעבר למסלולים סולידיים היה גבוה, בדומה להתנהגות העמיתים בקופות הגמל. אשר לקופות הגמל להשקעה - למרות הדמיון לקרנות הנאמנות בהתפלגות הנכסים בין מסלולי ההשקעה, המעברים בין המסלולים במהלך משבר הקורונה דומים יותר למעברים אלה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות". כמו כן, "במשבר הקורונה, בדומה למשבר הפיננסי של 2008, המשיכות החריגות של החוסכים מהגופים המוסדיים בישראל היו מתואמות עם הזעזועים בשווקים. הן התרכזו בחודש מרץ, ואילו לאחר מכן, עם ההתאוששות בשווקים, לא נצפו משיכות חריגות למרות התמשכות המשבר הריאלי".

מעניין לראות כי העלייה של מספר המובטלים והעובדים בחל"ת אמנם גררה ירידה בהפקדות ביחס למגמת הגידול של השנים האחרונות אך לא היתה עלייה במשיכות מקרנות הפנסיה בעת משבר הקורונה ואף חלה ירידה, כך שלפי בנק ישראל בסך הכל ההשפעה על הצבירות היתה בשיעור נמוך. עם זאת, בקרנות הוותיקות היתה עלייה חד פעמית של המשיכות בחודש מרץ אך לפי בנק ישראל היא ככל הנראה אינה מבטאת שיעור גבוה של אנשים שהקדימו את פרישתם.