פרשת ישראל ביתנו: פאינה קירשנבאום הורשעה בעבירות שוחד

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (ה') את פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים מישראל ביתנו, במסגרת פרשה 242 (המכונה גם "פרשת ישראל ביתנו"), בביצוע עבירות שוחד שנמשכו על פני שש שנים. כמו כן, קירשנבאום הורשעה בעבירות של מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. היא זוכתה משוחד באישום אחד. הפרשה נחשפה בראשיתה בגלובס על ידי העיתונאי משה ליכטמן.

יחד איתה הורשע רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר. כהן הורשע בעבירות מתן שוחד, תיווך לשוחד, מרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ואיומים. 

השופט ירון לוי קבע כי קירשנבאום לקחה שוחד "באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם תקופה ארוכה שראשיתה לכל המאוחר בשנת 2008 וספה בפרוץ החקירה הגלויה בשלהי שנת 2014 משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה".

עוד נקבע כי "המכנה המשותף המאגד את מרבית האישומים לכדי כתב אישום אחד, הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני קשרים ומעמד, לצורך הפקת רווחים אישיים. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו להפקת טובות הנאה לה, לבני משפחתה למקורביה ולמפלגה".

הדיון על הטיעונים לעונש של השניים נדחה ל-23 במאי.

השופט ירון לוי קבע כי קירשנבאום לקחה שוחד במשך שש שנים ונטלה נתח מכספי הציבור עליו הייתה אמונה בסך מצטבר של 2 מיליון שקל. כספי השוחד שימשו את הנאשמת, בני משפחתה וגורמים שחפצה בטובתם.

לדברי השופט לוי, "אין ספק שהנזק לאמון הציבור במה שנראה בהשקעה במטרות ראויות שהיוו כסות בלבד, הוא הרסני".

דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית, שהגיע לדיון אמר בסופו כי "ששמענו את השופט הזדעזענו. זו המדינה שלנו וכך היא נראתה בתקופה מסוימת. בית המשפט אמר את דברו, נלמד את זה ונמשיך במאבק נגד השחיתות".

עו"ד מאור אבן חן ראש צוות התביעה אמר אחרי הדיון כי "זהו שלב נוסף במאבק נגד השחיתות. בית המשפט הרשיע את קירשנבאום וכהן במרבית האישומים".

 צוות התביעה: סגן מנהל המחלקה עו״ד מאור אבן חן, מנהל המחלקה הכלכלית דן אלדד, יעל שחף, משה עקירב / צילום: ניצן שפיר

העבירו תקציבים וקיבלו נתח מהם

לפי פסק הדין, קירשנבאום פגשה ב-2010 בדניאל באלינסון, מנכ"ל ארגון עזרא לעידוד עליה. אלינסון היה זקוק לכספים והיא דאגה לו לתקציב, בסכום של כחצי מיליון דולר ובתמורה קיבלה טובות הנאה בסכום של 82 אלף דולר. בין היתר קיבלה מחשבים באמתלה לשימוש לצורכי עבודה, טאבלט, מצלמה ועוד. בנוסף, בנה של קירשנבאום הועסק בתנועת עזרא.

באישום נוסף - "פרשת איגוד הכדורסל" - נקבע כי ב-2011, רמי כהן היה מודע לכוחה הרב של קירשנבאום להרעיף כספים ולתעל חלק מהם לכיסי מקורביה. כהן החליט להרחיב את ערוצי הפקת הרווחים, ופנה לאיש העסקים משה קליסקי. השניים סיכמו שישיג תקציב של מיליון שקל וביקש נתח מהסכום.

את ההתקשרות עם האיגוד עשה כהן עם חברה ע"ש אשתו, והוצג כשכר עבודה חודשי. כהן פנה לקירשנבאום לתקצב את איגוד הכדורסל. הכספים הועברו בדרך סיבובית בניגוד לחוק.

פרשה נוספת שבה הורשעה קירשנבאום היא פרשת איגוד הכדוריד הדומה באופיה לפרשת איגוד הכדורסל. בית המשפט קבע כי גם פה מדובר באינטרסים להרעיף טובות הנאה על חשבון הקופה הציבורית - כאשר קליסקי היה הפעם המתווך בפרשה זו וגזר לכיסו נתח מכספי הציבור.

נקבע כי קליסקי התקשר בהסכם למראית עין, כאילו הוא מספק לאיגוד שירותים. קירשנבאום הורתה על העברת תקציב תמיכה קואליציוני בסכום של חצי מיליון שקל, וכך הגיעו כספי ציבור למתווך קליסקי.

כהן הורשע גם בדיווחים כוזבים ואיומים על קצין משטרה, בכך שבתום דיון בבית המשפט אמר לו - "אמרת דברים לא נכונים אתה תשלם ביוקר. אני סימנתי אותך".

הנאשמת המרכזית בפרשת ישראל ביתנו

קירשנבאום היא הנאשמת המרכזית בפרשה שנחשפה בשנת 2015 ובמסגרתה הואשמה כי בין השנים 2006-2014 כי קיבלה טובות הנאה תמורת העברת תקציבים קואליציוניים לעמותות וגופים שונים. 17 נאשמים נוספים בפרשה הורשעו ונגזר דינם.

על-פי כתב האישום, קירשנבאום ביקשה וקיבלה בעצמה ובאמצעות מקורבים לה שוחד בדמות כספים, מימון חופשות, מכשירי אלקטרוניקה, שירותי יחסי ציבור וטובות הנאה נוספות. זאת בסיוע יד-ימינה לשעבר דוד גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של המפלגה, היה הנאשם המרכזי לצד קירשנבאום ונידון ל-6 שנות מאסר.

לטענת המדינה, את טובות ההנאה האמורות קיבלה קירשנבאום בתמורה לכך שהקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו לגופים שונים, זאת באמצעות העברת "נתח" מאותם כספים שהתקבלו אצלם.

כהן, אל"מ במיל' שהתמודד בעבר ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, נאשם גם הוא במתן שוחד והלבנת הון במסגרת הפרשה. לפי כתב האישום, בין קירשנבאום לבין כהן התקיימה מערכת יחסים כספית של "תן וקח".

במסגרת מערכת יחסים זו נתן כהן לקירשנבאום טובות הנאה פסולות, ובעקבות כך היטיבה קירשנבאום עם כהן במסגרת מילוי תפקידיה כעובדת ציבור, תוך הפניית תקציבי מדינה למטרות שהיטיבו עמו או הפניית כספי שוחד לטובתו.

בין האישומים - "פרשת המופעים" לפיה קירשנבאום סייעה לחברת הפקות להשיג חוזי הפקה מול גופים שונים בשירות המדינה, בתמורה לעמלה של 10% מסכום הזכייה ששולמו בחזרה לקירשנבאום ולגודובסקי; "פרשת עמותת עזרא" הכוללת "ראיית זהב" בדמות טבלה המסכמת את כל הכספים שהועברו לקירשנבאום מהעמותה ואלה שקיבלה מהמדינה בזכות פועלה של קירשנבאום, ושבה כבר הורשע יו"ר העמותה, דניאל אלינסון, במתן שוחד לקירשנבאום; ו"פרשת עמותת איילים" במסגרתה הודה יו"ר העמותה, מתן דהן, במתן שוחד לקירשנבאום וגודובסקי.

פרשת ישראל ביתנו התפוצצה לפני בחירות 2015, נחקרו בה 100 חשודים באזהרה, נחתמו ארבעה הסכמי עדי מדינה, נאספו חומרי חקירה בהיקף של 160 ארגזים ונתפסו 130 מחשבים וטלפונים סלולריים. 17 כתבי אישום הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

בתיק "מקבלי השוחד" לבדו, הוגשו כ-1,400 מוצגים, נשמעו כ-100 עדים ונכתבו כ-7,000 עמודי פרוטוקול. מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון, ורובם לא נשלחו למאסר בפועל.

כך למשל, מתן דהן מי ששימש כיו"ר עמותת איילים והורשע במתן שוחד נדון לשישה חודשי עבודות שירות, דב ליטבינוף ראש מועצה אזורית תמר לשעבר הורשע בהפרת אמונים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות, והוטל עליו קלון.

מי שכן נשלח למאסר מעבר לגודובסקי היו סטס מיסז'ניקוב - שר התיירות לשעבר שהורשע בהפרת אמונים ונדון ל-15 חודשי מאסר. מיסז'ניקוב הורשע בכך שפעל בניגוד עניינים חמור, בעת שהמליץ למארגני הפנג'ויה באילת להעסיק בהפקת הפסטיבל שנערך בהובלת משרד התיירות, אישה עמה ניהל מערכת יחסים קרובה.

גם על טלי קידר, ששימשה כיועצת שר החקלאות והורשעה בעבירות שוחד, נגזרו 10 חודשי מאסר.

בראש צוות התביעה עומד עו"ד ד"ר מאור אבן חן, סגן ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, והפרקליטים יונתן קרמר, יעל שחף ומשה עקירוב מהמחלקה. קירשנבאום מיוצגת על-ידי עורכי הדין גיורא ואורן אדרת ורמי כהן מיוצג על-ידי עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס.

ת.פ. 16512-08-17