אחר-צהריים אחד בינואר, מנכ"ל טסלה אלון מאסק צייץ מילה אחת: "Gamestonk!". עוקביו מיד זינקו לפעולה.
מניות החברה גיימסטופ עלו ביותר מ־150% באותו לילה. בבוקר שלמחרת, אנליסטים הרימו ידיים. חוץ מהציוץ של מאסק - שכלל לינק לפורום WallStreetBets ברשת החברתית רדיט (Redddit) - שום דבר לא יכול היה להסביר למה המניות זינקו.
מאסק אינו לבד בכך שהוא יכול להזיז מניות פשוט על-ידי ציוץ. דמויות פומביות מגוונות כמו מנכ"ל טסלה, משקיע ההון סיכון צ'מאת פאליהפיטייה, מייסד חברת Barstool Sports דיוויד פורטנוי ומנהלת הקרנות קתי ווד הם יחד בעלי מיליוני עוקבים ברשתות. רבים מהמעריצים שלהם הם משקיעים אינדיבידואליים הקוראים את הדברים שהם כותבים כדברי אלוהים חיים לענייני השוק.
הרעיון של משפיענים הפועלים על השוק אינו חדש. בדורות הקודמים משקיעים כמו ביל מילר, פיטר לינץ' ו־וורן באפט ריתקו את האנשים. הם קראו את המכתבים למשקיעים ואת ההמלצות על ספרים לקריאה, מחפשים תובנות על איך לנצח את השוק כדבר שבשגרה. הם ביקשו לשכפל את אסטרטגיות ההשקעה של משקיעים כוכבים בתיקים שלהם, והתעמקו בדוחות. הצמיחה בפופולריות של חדשות כלכליות בטלוויזיה בכבלים ובאינטרנט בעשורים האחרונים גרמה לעלייה של גל נוסף של דמויות משפיעות.
הגורואים של היום לא מוגדרים בגלל הישגיהם בוול סטריט (וודס, שעשתה את מסלולה בחברות כמו Capital Group ו־Jennison Associates, היא יוצאת הדופן). רבים מהמשפיענים של ימינו מושכים את מעריציהם בדיוק בגלל חוסר הכבוד שלהם והבוז שהם מבטאים לנורמות של תעשיית הפיננסים. עוקביהם לעתים מודים שלא אכפת להם בכלל מה עומק הניתוח שבבסיס החלטת מסחר מסוימת. אם האליל שלהם קונה משהו, גם הם יזרקו על זה כסף.
פורטנוי צילם לייב סטרים שמראה אותו רוכש מניות המבוססות על ריבועים עם אותיות שהוציא באופן אקראי מחבילת "שבץ־נא". פאליהפיטייה קנה אופציות קריאה על גיימסטופ במחיר 125 אלף דולר בינואר אחרי שאמר לעוקביו בטוויטר ש"יזרוק כמה מאות אלפים" על כל מה שישכנעו אותו לקנות. הראפר סנופ דוג קיבל את הקרדיט על כך ששלח את מטבע הקריפטו דוגקוין אל על לאחר שציוץ גרסה של עטיפה של אחד האלבומים שלו בה החליף את דיוקנו בראשו של הכלב היפני המפורסם.
"לא משנה מה יכולות ההשקעה שלך", אמר בן קרלסון, דירקטור של ניהול נכסים מוסדיים בחברה Ritholtz Wealth Management. "בגלל הרשתות החברתיות, מעולם לא היה קל יותר להפוך למקדם של משהו".
אין זה מקרה שרבים ממשפיעני המניות הבולטים אימצו דעות אנטי־ממסדיות. הם כיוונו את זעמם לכיוונים רבים, מהרשות לניירות ערך ולבורסות, דרך רשת הכבלים CNBC ועד קרנות הגידור והמיליארדרים, לעתים קרובות להנאתם של העוקבים.
פאילהפיטייה, למשל, אמר כי סוחרים ברדיט הצליחו לבצע "תרגיל מטורף, משוגע" אחרי שהימוריהם על גיימסטופ פגעו בקרן הגידור Melvin Capital Management. בתגובה, השבחים להם זכה פאליהפיטייה בפורום WallStreetBets ברדיט הרקיעו שחקים. "אנחנו צריכים לתמוך ב־SPACs שלו בהמשך חחח", כתב משתמש אחד בפורום, בהתייחסות לחברות הצ'ק הפתוח של פאליהפיטייה.
מאסק התלוצץ ש"זה יהיה אדיר" אם ה־SEC יחקרו את ציוציו בנושא הדוגקוין, ופורטנוי רב באופן פומבי עם בעל קרנות הגידור והמיליארדר סטיבן א' כהן בסוף ינואר, כשבורסות הגבילו מסחר במניות גיימסטופ, והאשים אותו בכך שהוא מעורב בהחלטות להגביל את המסחר בניסיון "להציל את קרנות הגידור על חשבון האנשים הרגילים". כהן הכחיש את ההאשמות האלה.
במובן אחד, זה לא מפתיע שדמויות כאלה הפכו לגיבורים עבור משקיעים אינדיבידואליים רבים, כך אמר פיטר אטווטר, פרופסור לכלכלה במכללת וויליאם ומרי.
"יש אוכלוסייה עצומה שחשה שאין לה מעמד, והמגפה רק חיזקה תפיסות אלה", אמר. הרבה ממשפיעני המניות של היום הצליחו להגדיל את כמות העוקבים שלהם בדיוק בגלל שהם הצליחו לשדר את המסר שגם הם אאוטסיידרים, הוסיף.
אך המציאות לעתים קרובות אינה כזו. משפיענים כמו פאליהפיטייה ומאסק הם מיליארדים, אמר קרלסון. "הם־הם 'הממסד'".
אם יש יתרון אחד ברור לעלייתם של המשפיענים ברשתות החברתיות, הרי הוא שהם עזרו לעודד עניין בהשקעות, בייחוד בקרב צעירים שבמצב אחר אולי לא היו עושים את הקפיצה אל השוק. הירשמויות לחשבונות חדשים בבורסות כמו E*Trade Financial Corp, Fidelity Investments וכמובן, רובין הוד, זינקו בשנה האחרונה.
במקרים רבים, השתלם להתעסק במניות השנה. מדד S&P 500 עלה ב־4.2%, בעוד שהממוצע התעשייתי של דאו ג'ונס עלה ב־6.6%. שני המדדים נמצאים במרחק שתי נקודות אחוז מקביעת שיא.
אבל הסחרורים בשוק הראו גם שהימורים - בייחוד במניות בודדות - יכולים להתהפך מהר. ישנה סכנה בכך שאישיות נחשבות ברשת הן בעלות השפעה גדולה כפי שיש להן על משקיעים אינדיבידואליים, אמרה ננסי טנגלר, קצינת השקעות ראשית בחברה Laffer Tengler Investments.
גיימסטופ, למשל, עלתה למחיר סגירה שהגיע ל־347.51 דולר ב־27 בינואר לפני שהחליקה בחזרה לאזור ה־40 דולר אחרי כמה שבועות. (מאז המניה החזירה חלק מההפסדים ובסוף השבוע האחרון סגרה במחיר של כמה סנטים יותר מ־200 דולר למניה).
"בתוך כל זה, אנשים נפגעים", אמרה טנגלר. ובעוד שמיליארדר עשוי להיות מסוגל לצחוק על ההפסדים - לאדם הממוצע, הימור אחד שגוי עשוי להיות בעל השלכות רעות בהחלט.
ה־SEC אמר דברים דומים על העניין הגובר ב־SPACs. חברות הצ'ק הפתוח הללו מגובות על-ידי קהל של ידוענים, כולל שאקיל אוניל, קולין קפרניק, אלכס רודריגז וסרנה וויליאמס. בתוך ההתלהבות, ה־SEC פרסמה בחודש שעבר תזכורת מפכחת.
"זה אף פעם לא רעיון טוב להשקיע ב־SPAC רק בגל שמישהו מפורסם נותן חסות לחברה או משקיע בה או אומר שהיא השקעה טובה", נכתב בהודעה למשקיעים מטעם ה־SEC.
השאלה הגדולה שמנהלי כספים רבים שואלים כעת היא לכמה זמן יוכל הדור הנוכחי של משפיענים להחזיק את שובל המעריצים בעקבותיהם.
למנהלי קרנות אמיתיים כמו גב' ווד מ־Ark Investment Management יש יותר סיכוי לעמוד במבחן הזמן, כך אמר ריק ליר, מייסד ושותף מנהל בחברה Lear Investment Management, פשוט בגלל שיש להם מטרה שהיא אספקת ערך בעל טווח ארוך למשקיעים - לא רק לעשות מכה על הדבר הלוהט של הרגע.
"מה שבאמת מושך את הציבור זה לעשות כסף, וזה מה שהיא עשתה. היא הייתה בכל המקומות הנכונים", אמר ליר.
לגבי שאר האנשים, ליר אינו בטוח. "אני חושב שזה יכול להימשך כל עוד השוק בעלייה", אמר ליר. "ברגע שהכיוון ישתנה, זה כבר לא יהיה כיף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.