לקחי הקורונה: להיערך כבר עכשיו למשבר הבא

אי הוודאות שנוצרה עקב משבר הקורונה מהווה אתגר עצום לקידום נושאים סביבתיים ברמה הבינלאומית, הלאומית והמקומית. נושאים שהצליחו לעורר רעש ציבורי רב רגע לפני פרוץ המגפה - כמו הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד פעמיים, צעדות למאבק במשבר האקלים וכמובן, פעילת האקלים גרטה תונברג - תופסים כעת מקום שולי מול אתגרי המשבר הנוכחי.

אולם משבר הקורונה גם מדגים את עוצמת ההשלכות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של משבר האקלים, ולכן יש לראותו כהזדמנות לקידום תוכניות ושינוי הרגלים חברתיים, בעיקר משום שהוא מחדד את ההבנה בנוגע לחשיבות החיבור של נושאי סביבה וחברה.

בישראל אמנם קיימות תוכניות היערכות סדורות למצבי חירום ביטחוני, אולם למצבי חירום אקלימי ובריאותי מדינת ישראל והרשויות המקומיות אינן ערוכות, כפי שעולה באופן ברור מהמשבר הנוכחי.

מומחים בינלאומיים מדגישים שמשבר הקורונה הוא רק קדימון למשבר האקלים ההולך ומתעצם, ושאם לא נשנה הרגלים וניערך אליו בהתאם, יפגע בנו בעוצמה גדולה יותר מהקורונה - חברתית, כלכלית ובריאותית. בנוסף, עלינו לשלב ראיה חברתית כמרכיב אינטגרלי בתפיסת ההיערכות, ולחתור לצדק סביבתי וחלוקתי, ולחלוקה צודקת יותר של משאבי הטבע.

לדברי מומחים בתחום בריאות הציבור המשך משבר האקלים מעלה את הסיכוי להתפרצויות נוספות של מגפות גם בעתיד. בניגוד למגפת הקורונה, שלרוב נטען כי פרצה ללא התראה מוקדמת, הרי משבר האקלים שולח אותות התראה כבר זמן רב ואנו עדים בשנים האחרונות לאירועי אקלים קיצוניים ברחבי העולם.

בישראל, למשל, במהלך קיץ 2019 התרחש גל שריפות קיצוני באזור יער בן שמן ובמוקדים נוספים שפגע קשות בישובים סמוכים, ואילו בחורף 2020 התרחשו שיטפונות קשים שהציפו בעיקר את ערי החוף וגרמו לפגיעות בנפש וברכוש.

ההתמודדות עם משבר האקלים היא אחד הצעדים הראשונים עליהם הצהיר ג׳ו ביידן, נשיא ארה"ב הנכנס, כבר בנאומו הראשון לאחר הניצחון. הוא אף התחייב להפוך את ההתמודדות עם שינוי האקלים לאבן היסוד של תוכנית ההתאוששות ממשבר הקורונה (למשל, הוא קרא לבניית חצי מיליון תחנות טעינה למכוניות חשמליות, בניית 1.5 מיליון בתים ויחידות דיור ציבורי חסכוניים באנרגיה, והקמת "חיל אקלים אזרחי" שיוציא לפועל פרויקטים בתחום האקלים והשימור).

אולם אצלנו נושאי הסביבה וההיערכות למשבר האקלים נשארים הרחק מאחור ובשולי השיח הפוליטי. מבין הרשימות לכנסת, החדשות והישנות, אין ולו אחת שמעלה לדיון את הצורך בהתמודדות לאומית עם משבר האקלים, למרות חשיבותו ודחיפותו. שכן, אם עוד היו ספקות לגבי היתכנות התחזיות למשבר האקלים בעידן שלנו, הרי שמגפת הקורונה ממחישה את הסכנות ממגפות עתידיות נוספות ואת ההשלכות הנוספות על כלל החברה האנושית.

לכן, אנו קוראים לשלב את אסטרטגיית התכנון ליציאה ממשבר הקורונה עם התמודדות והיערכות למשבר האקלים. בנייר המדיניות שכתבנו - "לא חוזרים אחורה: לקחים סביבתיים-חברתיים ממשבר הקורונה והמלצות מדיניות" - אנחנו מציעים שורה של צעדים שמשלבים יציאה ממשבר הקורונה עם היערכות למשבר האקלים, כמו הסבות מקצועיות למובטלים החדשים בתחום האנרגיות המתחדשות, תמיכה באוכלוסיות רווחה בהתמודדות עם עוני אנרגטי לאור צפי של עלייה בגלי חום וקור ועוד.

תקופת הסגרים מדגישה עד כמה העצים והשטחים הפתוחים בסביבתנו מועילים ויקרים לנו - כשם שאוכלוסיות במצוקה זקוקות לחוסן אנרגטי, כך גם הנגישות שלהן למרחב ציבורי לוקה בחסר. על כן, אנו קוראים לפעול על מנת לאפשר ליותר אזרחים ואזרחיות נגישות לטבע עירוני, בסמוך למקום מגוריהם, קידום הצללות, שתילת עצים והמרת אזורי חניה ואף מסלולי נסיעה לטובת שטחים ציבוריים וקהילתיים.

ד"ר קרני קריגל היא חוקרת ביחידה לחקר עוני, סביבה וחברה באוני' בר אילן, ד"ר מוחמד אלנבארי הוא מייסד ומנכ"ל עמותת ינאביע לקידום החברה הבדואית בנגב, ראש מועצת חורה לשעבר. שניהם חברים בצוותי המומחים של המשבר