זו לא הדרך לצמיחה: העסקים החדשים נשכחו בתקופת הקורונה

שנת 2020, שנת מגפת הקורונה, הטיחה בעולם מציאות חדשה - בעיקר סגורה. בנקישת אצבע המשק החברתי והכלכלי הוגבל בצורה ניכרת, עד כדי שיתוקו המוחלט בעולמות מסוימים, ובכל יום שחולף עוד בית עסק מוצא את עצמו נאלץ לנעול את שעריו ולהזדכות על המפתחות.

קולות המצוקה של מי שכבר שנה חיים בחוסר וודאות, האם היום יוכלו להגיע למקום עבודתם או לאו, כשלרוב התשובה היא שלילית בשל מגבלות הקורונה שמתחדשות ומתעדכנות מעת לעת, נשמעים ומהדהדים היטב.

אמנם באיחור, אך הממשלה הטתה אוזן וביולי 2020 פורסם חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020, שמטרתו "לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה" (מדברי ההסבר לחוק). בחוק האמור עוגן פרק שלם שעניינו במענק סיוע לעסקים, מתוך הבנה שלעסקים יש הוצאות קבועות שהם חייבים בתשלומן גם אם העסקים סגורים ובצורים ואין מהם הכנסות כלל. בהתאם לכך, נקבע "מענק הוצאות קבועות" על מנת לאפשר לעסקים להמשיך ולשרוד.

אלא מה? המחוקק קבע כי מענק ההוצאות הקבועות יינתן רק לעסקים שהוקמו עד ליום 29.2.2020, בנימוק לא ברור שלעסק שהוקם לאחר יום 1.3.2020 אין עדיין הוצאות קבועות.

ובכך לא תמה הפגיעה בעסקים החדשים שהוקמו במהלך שנת 2020.

בספטמבר 2020 פורסמו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)(תיקון מס' 4), התש"ף-2020. על פי התיקון האמור, מחזיק בנכס יהא זכאי להנחה בארנונה בשיעור של עד 95% בתנאי שהוא עומד בשני תנאים מצטברים: זכאות ל"מענק הוצאות קבועות" והוכחת פגיעה בהכנסות לפי מדרג מחזור הכנסות.

החקיקה הלא ברורה שמחריגה את העסקים שהוקמו לאחר יום 1.3.2020 מהזכאות למענק הוצאות קבועות, ושכורכת את הזכאות להנחה בארנונה בזכאות למענק הוצאות קבועות, פוגעת פגיעה כפולה בעסקים החדשים: בפעם הראשונה , עסקים אלה אינם זכאים לקבל "מענק הוצאות קבועות"; ובפעם השנייה , הם אינם זכאים לקבל הנחה בארנונה כלל.

בדברי ההסבר לחוק התכנית לסיוע כלכלי מצוין, כי "מוצע לתת מענק לעסקים אשר כושר השרידות שלהם נמוך מלכתחילה, כדי שיסייע להם בתשלום ההוצאות הקבועות" - העסקים החדשים הם בדיוק העסקים ש"כושר השרידות שלהם נמוך מלכתחילה" : מדובר בעסקים שהשקיעו הון עתק מתוך ציפייה שייפתחו. לאחר השקעה כספית אדירה זו הם ממשיכים לשאת בעול ההוצאות הקבועות ללא שום סיוע מהמדינה, וכל זאת כאשר עד לעצם היום הזה הם לא זכו לראות רווחים מאותם העסקים.

לא בכדי הוראות השעה מתעדכנות ומתארכות מעת לעת, שכן הממשלה עצמה לא צפתה את משך הזמן שמגפת הקורונה תפקוד את מדינתנו ויוטלו בגינה הגבלות שיביאו לשיתוקו של המשק, כך שבוודאי שגם בעלי העסקים החדשים עצמם לא יכלו לחזות את מצב הקיצון שאליו הם נקלעו.

במציאות כלכלית וחברתית מורכבת זו, שכמגדל קלפים בקריסה, קולות הרווחים בה הינם של סגירת עסקים, מצופה מהמדינה שתחבק בשתי ידיים את בעלי העסקים החדשים ותעשה כל שביכולתה כדי לסייע להם להתמודד עם תקופה קשה זו.

בדברי ההסבר לחוק התכנית לסיוע כלכלי צוין, כי החוק נועד, בין היתר, ל"הבטחת המשכיות עסקית והאצת המשק". ודוק: סיוע לבעלי העסקים החדשים הוא הדרך היחידה להבטיח מימוש תכלית ראויה וחשובה במעלה זו. דווקא בימים אלו נדרש במיוחד חיזוקם של אותם נחשונים נועזים המבקשים להתניע מחדש את הכלכלה.

אם אנו מעוניינים למצוא מפלט מהסחרחרה שהמשק נקלע אליה וליתן עוגן לכלכלת ישראל, צריך לשלב כוחות ואסור להפקיר את בעלי העסקים החדשים: "צמיחה היא לא רק במקרה, היא תוצאה של כוחות הפועלים יחד" (ג'יימס קאש פני, מייסד JCPenney). יש לחבק את העסקים החדשים ולעדכן את החקיקה, על מנת לסייע למשק לחזור, לצמוח ולשגשג.

הכותבת היא מומחית מיסוי מוניציפלי, משרד עוה"ד מיתר