שנת הקורונה תיזכר אצל עסקים רבים בישראל כשנה מאתגרת וקשה בהרבה מהרגיל. אבל ברשתות המזון המקומיות תיזכר 2020 כשנת שיא, והשלכות הקורונה כמקפצה עסקית אדירה. רשתות אלה לא רק שהמשיכו לפעול במשך כל התקופה תחת הסגרים וההגבלות, אלא שהן אף נהנו מהיעדר תחרות בשל השבתת המסעדות, בתי הקפה, המלונות והטיסות לחו"ל, כשהציבור נהר בהמוניו לרשתות כדי השביע את רעבונו באמצעות קנייה מוגברת של מצרכי מזון.
והתוצאות מדברות. מבדיקת גלובס עולה כי בשנת 2020 הסתכמו ההכנסות של שש רשתות קמעונות המזון הציבוריות - שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, פרשמרקט, ויקטורי וטיב טעם - בכמעט 30 מיליארד שקל, גידול חד של 15% ביחס ל-2019, כשכל הרשתות רשמו צמיחה ניכרת בשורה זו. הצמיחה באה לידי ביטוי גם בשורות הרווחיות עד לשורה התחתונה, כאשר הרווח הנקי של שש הרשתות הבורסאיות גם יחד צמח ב-64% לסך של כמעט מיליארד שקל.
את הצמיחה הגדולה ביותר במכירות, מבחינה אבסולוטית, רושמת הרשת הגדולה בישראל, שופרסל, שהגדילה את הכנסותיה ב-14% לסך של 15.2 מיליארד שקל, כשהיא מהווה ליגה משל עצמה ביחס ליתר המתחרות בשוק המזון בכל הנוגע לתשתיות המתקדמות שלה.
הגידול במחזור הפעילות של שופרסל נרשם בין היתר הודות למערך מכירות האונליין המשומן שלה, הפריסה הרחבה שלה בחנויות עירוניות, וליחידה העסקית שהיא מפעילה המספקת מוצרים למכולות ומינימרקטים פרטיים, שנהנו גם הם מפריחה יוצאת דופן על רקע משבר הקורונה. גם מנכ"ל הקבוצה, איציק אברכהן, הודה כי את ההישג הזה בשורת ההכנסות יהיה בלתי אפשרי לשחזר ב-2021.
את הצמיחה הגבוהה ביותר רשמה רשת פרשמרקט שבשליטת האחים שלומי ויוסי אמיר, כשהציגה ב-2020 גידול בהכנסות של 38% לסך של 1.6 מיליארד שקל. פרשמרקט נהנתה מהשפעות הקורונה ומנוכחותה בחנויות עירוניות, מהיותה מבוססת על 6 מותגים שונים ברמות תמחור שאינן זהות, ומההתרחבות המסיבית שביצעה על גבו של השחקן החלש בענף, רשת יינות ביתן.
ובאמת, לא ניתן לסכם את 2020 אצל רשתות המזון הציבוריות מבלי להתייחס לתרומה המשמעותית של יינות ביתן לצמיחתן. שלוש רשתות נהנו באופן ישיר מחולשתה של המתחרה הפרטית, שנקלעה למצוקת תזרים כבר לפני כשנה וחצי, מה שהוביל אותה לממש סניפים ולמכור חנויות למתחרות ויקטורי, פרשמרקט ויוחננוף. אלו נהנו מכך והצליחו לצמוח בצורה משמעותית ב-2020 גם מעבר לגידול שהן רושמות בחנויות זהות.
שתי רשתות שהציגו את קצב הגידול המתון יחסית הן יוחננוף בניהולו של איתן יוחננוף ורמי לוי שיווק השקמה בניהולו של רמי לוי, שהכנסותיהן צמחו פחות מהצמיחה הממוצעת בשוק המזון כולו ב-2020, שעמדה על 9% (לפי נתוני סטורנקסט המודדת את המכירות בקופות), וכך גם התשואה שהניבו מניותיהן למשקיעים.
לשתיים הללו יש הרבה מן המשותף, כששתיהן פועלות בחנויות ענק באזורי תעשייה. בתחילת משבר הקורונה בישראל הוגבלה כניסת הלקוחות לחנויות המזון ביחס למספר הקופות הפעילות בכל חנות, מה שפגע בייחוד ברשתות מסוגן שנדרשו להכניס כמות מצומצמת של לקוחות. לצד זאת, עם התפרצות המשבר הוטלו בישראל גם מגבלות תנועה שיחד עם החששות מהנגיף, הביאו לכך שציבור הלקוחות העדיף לבצע את הקניות שלו סמוך לבית בחנויות עירוניות.
פרשמרקט שוברת שיאי רווחיות גולמית
שיעור הרווח הגולמי של רשתות המזון השתפר אף הוא ב-2020, כשהשינוי הממוצע בענף עמד על 2%. ויקטורי, יוחננוף ופרשמרקט מציגות גידול בכוח הקנייה שלהן ושיפור בתנאי הסחר, הודות להתרחבות מספר הסניפים שלהן בעקבות הרכישות מיינות ביתן.
קמעונאית המזון היחידה שלא שיפרה את שיעור הרווחיות הגולמית שלה ב-2020 היא שופרסל, שרשמה שחיקה ברווחיות הגולמית של כ-2% לרמה של 26.5%. את השחיקה הזו מייחסת שופרסל לגידול בשיעור המכירות באונליין (שהרווחיות בהן נמוכה מיתר העסקים שלה בשל עלויות הליקוט והשילוח) ולהורדת מחירים, כשהיא אף טוענת כי המתחרות שלה תרמו לעליית מחיר.
הקמעונאית עם שיעור הרווח הגולמי הנמוך ביותר הייתה רמי לוי (בחישוב תוצאותיה מפעילות קמעונית בלבד) עם נתון של 21.4% - שיפור של 7% לעומת השנה הקודמת. מי שרשמה ב-2020 את השיפור המשמעותי ביותר ברווחיות הגולמית היא רשת יוחננוף, עם עלייה של 9% לרמה של 26.6%.
החברה שמציגה את הרווחיות הגולמית הגבוהה ביותר בענף המזון היא באופן מובהק פרשמרקט, שב-2020 הציבה סטנדרט חדש גם ביחס לרווחיות שלה עצמה, עם שיפור של 5% לרמה של 35.2%. אחריה ניצבת טיב טעם, בניהול ובשליטת חגי שלום, שרשמה רווחיות גולמית של 32.7%.
טיב טעם הגדילה הרווח הנקי כמעט ב-240%
טיב טעם היא הרשת שהצליחה לבצע את המהפך הקיצוני ביותר בשנת הקורונה. אחרי תקופה ממושכת של דשדוש, שינויים שביצעה בליבת עסקיה הבשילו, ובתמיכת השפעות המשבר אפשרו לה להגדיל ב-239% את הרווח הנקי לסך של 61 מיליון שקל. הדבר בא לידי ביטוי גם באמון של השוק: מניית החברה נסקה ב-280% בשנה האחרונה לשווי של 928 מיליון שקל - עדיין קמעונאית המזון הקטנה ביותר בבורסה.
כוכבת נוספת של שנת הקורונה היא פרשמרקט, שהודות לרכישת סניפים מיינות ביתן ומסופר דוש, והשבחתם, הצליחה להכפיל ב-2020 את הרווח הנקי שלה לסך של 116 מיליון שקל. קמעונאית נוספת שמציגה שיפור מרשים ברווחיה היא ויקטורי, בניהול ובשליטת אייל רביד, שרשמה זינוק של 113% ברווח הנקי לסך של 58 מיליון שקל. ואולם, במונחים אבסולוטיים וכחלק מהיותה שחקנית מחיר, היא עדיין רושמת את הרווח הנקי הנמוך ביותר בין הקמעונאיות הציבורית.
את השיפור האבסולוטי הגדול ביותר בשורת הרווח מציגה שוב שופרסל. הודות להשפעות הקורונה וההסתערות על הרכישות המקוונות, היא רשמה רווח נקי שנתי של 387 מיליון שקל - גידול של 44%.
מגרש האונליין פנוי כמעט לגמרי לשופרסל
לא ניתן לדבר על שנת הקורונה ברשתות מבלי להזכיר את המכירות המקוונות, שזינקו ב-2020 הודות לחשש של הציבור לצאת מהבית, יחד עם מגבלות התנועה והסגרים.
קהלים חדשים נחשפו לערוצי הקנייה באונליין והרחיבו את הפלח של לקוחות שמעוניינים לצרוך את המזון שלהם באמצעות האינטרנט. הצמיחה המואצת של התחום גם הביאה לראשונה את חלק מהקמעונאיות לחשוף את היקף הפעילות שלהן בזירה המקוונת.
כך, המכירות המקוונות של שופרסל היוו כ-20% מהכנסותיה בשנת הקורונה והסתכמו ב-3 מיליארד שקל, פער אדיר מסך המכירות המקוונות של כל מתחרותיה גם יחד. שופרסל אינה נותנת גילוי על שיעור הרווחיות של מכירות האונליין שלה, אך היא מפרטת כי הן פגעו בשיעור הרווחיות הגולמי, מה שלפי שעה גורם לחלק מהמתחרות שלה שלא להיכנס לתחום, וזה משאיר את המגרש פנוי עבורה ומאפשר לה לבסס את מעמדה כשחקנית על.
יתר השחקניות שפועלות במגרש המקוון קטנות ממנה בהרבה. רמי לוי מכרה באונליין ב-528 מיליון שקל, המהווים כ-8.9% מההכנסות שלה ב-2020, לעומת פחות מ-5.5% מהמחזור בשנה הקודמת. ויקטורי רשמה ב-2020 הכנסות ממכירה באונליין בסך של כ-107 מיליון שקל, המהוות כ-4.5% מההכנסות שלה, כשהיא חושפת כי זו השנה הראשונה שבה שיעור הרווח התפעולי מפעילות האונליין הפך דומה לזה של כלל פעילותה.
גם הפעילות המקוונת של טיב טעם מגיעה לסדר גודל דומה, של 110 מיליון שקל, כ-8% מהכנסותיה בתחום הקמעונות ב-2020. למתחרות פרשמרקט ויוחננוף אין כיום פעילות משלוחים באמצעות האונליין, כשזו האחרונה הוסיפה במהלך התפרצות הקורונה אפשרות להזמנה מקוונת ואיסוף מהסניף.
שש קמעונאיות המזון הציבוריות נסחרות כיום בשווי כולל של כ-17 מיליארד שקל. סכום זה גבוה בכ-34% מהשווי המצרפי של החברות הללו רק לפני שנה, במועד שיא משבר הקורונה שפגע בכל שוקי ההון בארץ ובעולם. כך, בתוך 12 חודשים הוסיפו שש הרשתות לערכן יחד יותר מ-4 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
