הרוב המכריע של תעשיית ההייטק הישראלית נמצא כידוע במרכז הארץ. לפני נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2018 פעלו במחוז תל אביב 1,869 חברות סטארט-אפ ועוד 1,301 ישבו במחוז המרכז. לעומת זאת, בירושלים עבדו 356 סטארט-אפים, בצפון 293 ובדרום כולו 170 בלבד.
הסטארט-אפ סופראפ (SuperUp) היה מאלו שניסו לייצא את ההייטק גם למחוזות חדשים. סופראפ, שהגדיר עצמו בתור הסטארט-אפ הראשון באשדוד, פיתח אפליקציה לקמעונאים שמאפשרת להציג את המוצרים למכירה אונליין בדרך סקסית ומזמינה יותר, כולל שילוב של וידיאו. האפליקציה של סופראפ, שאומצה בין השאר על ידי קמעונאים ישראלים כמו יוחננוף וסופר פארם לצד חברות זרות, כללה גם אופציית חיפוש קולי של מוצרים ופונקציה של "שיתוף קניות", שמאפשרת לכל בני המשפחה להוסיף מוצרים לעגלה.
ב-2018 הכל היה נראה עדיין אופטימי. הסטארט-אפ, שהעסיק אז למעלה מ-60 עובדים, הודיע על גיוס 15 מיליון דולר ונראה היה שיש סיכוי לחברת טכנולוגיה לצמוח גם מחוץ לאזורי המחייה הקבועים של ההייטק הישראלי. "אין שום סיבה שאשדוד לא תהיה על מפת ההייטק הישראלי", אמר המייסד רועי איטח בראיון לאתר עירוני.
במהלך השנים קיבל הסטארט-אפ סופראפ מענק של 71 אלף שקל ממשרד הקליטה לעידוד קליטת עולים ומענקים בגובה 883 אלף שקל מרשות החדשנות. מהם החזירה החברה לרשות החדשנות 53 אלף שקל בתמלוגים עד היום.
אלא שבסוף ינואר 2021 הסטארט-אפ, שנקרא באופן רשמי רויאל אפ, הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לפתיחת הליכים לאחר שהגיע לחדלות פירעון והצהיר שאינו יכול לעמוד עוד בתשלומים לעובדים וספקים.
מה השתבש בדרך? חברות סטארט-אפ רבות אינן מצליחות ונסגרות כמובן, אך במקרה הזה התווסף לתהליך גם סכסוך משפטי חריף בין המייסד איטח למשקיעה העיקרית בחברה, קבוצת ההשקעות האמריקאית KT. "גם מציאות זו, של סכסוך בין בעלי המניות בחברה, הקשתה על התנהלותה ועל ניסיונותיה לגייס הון נדרש לפעילותה", נכתב בבקשת החברה לפתיחת ההליכים.
השבוע אישר בית המשפט את מכירת הסטארט-אפ לחברה הקשורה לקבוצת ניהול הקרנות אוורסט, המתמחה בהשקעה בחברות בוגרות שנקלעו למצוקה, תמורת 6.9 מיליון שקל במזומן והבטחה להעסיק לפחות 12 עובדים. הרוכשת גברה בהתמחרות שערך הנאמן על חד-הקרן הסינגפורי-ישראלי טראקס, שגם הוא הגיש הצעה. בלי קשר לזוכה, הסטארט-אפ עבר כבר לרחובות.
סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם. בואו נתחיל
לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן. לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי ofirdor11@gmail.com
1. נכנסים לבורסה עם פחות עובדים
בתחילת השבוע הודיעה איירון סורס כי תיכנס לבורסה בניו יורק לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר באמצעות מיזוג עם הספאק של קרן הפרייבט אקוויטי תומא בראבו. המרכיב הייחודי בעסקה הוא שמרבית התמורה בה, 1.5 מיליארד דולר, תגיע ישירות לבעלי המניות של איירון סורס בעסקת סקנדרי, ורק 800 מיליון דולר ילך לחברה. מי שתיווך בין איירון סורס לתומא בראבו הוא המיליארדר חיים סבן, בעצמו בעל מניות קטן באיירון. איירון סורס תהפוך לחברה ציבורית עם הרבה פחות עובדים במצבת כוח האדם, כאשר בסוף 2020 הועברו 150 מאנשי איירון ליישות חדשה בשם Rise.
2. העולם על פי פט
מנכ"ל אינטל הנכנס פט גלסינגר חשף בשבוע החולף את האסטרטגיה החדשה של החברה, במסגרתה היא תפצל את פעילות הייצור, שתהפוך ליחידה עסקית נפרדת המדווחת ישירות אליו ומספקת שירותי ייצור גם לחברות חיצוניות. במקביל אינטל תוציא חלק מפעילות הייצור שלה למיקור חוץ.
גלסינגר דיווח גם כי אינטל פתרה את הבעיות שגרמו לה להתעכב עם תחילת הייצור של שבבים בעובי 7 ננומטר. עוד קודם נודע כי בכיר אינטל לשעבר אורי פרנק, שפרש רק לאחרונה מהחברה, ימונה לסגן נשיא בגוגל ויקים עבורה בישראל מרכז פיתוח לשבבים - סוג של מכה מקצועית ותדמיתית לאינטל ועוד במגרש הביתי שלה, ישראל.
3. בוגר האוניברסיטה של החיים
עידו סוסן, היזם מאחורי אינטוסל שנמכרה לסיסקו וכיום חד-הקרן דרייבנטס, ניסה ללמוד כמה קורסים במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, אבל עזב את זה מהר לטובת פרקטיקה. "אני רואה המון סטודנטים מלימודי מדעי המחשב, מהאוניברסיטאות והמכללות הכי טובות בארץ, ודי צריך להתחיל איתם מאפס", הוא אומר בראיון למוסף G. "אם אני רוצה ללמוד איך לתכנת בפייתון למשל, אני מחפש ועולה לי ילד קטן רוסי ביוטיוב שמסביר איך עושים את זה. אחרי חצי שעה אני מבין מה שהיה לוקח לי חודש ללמוד בקורס".
4. הקרב על אבטחת הענן
אורקה סקיורוטי, שהקימו יוצאי צ'ק פוינט, הכריזה השבוע על גיוס 210 מיליון לפי שווי של 1.2 מיליארד והצטרפה לעדר חדי-הקרן. הגיוס הגיע שבוע לאחר הכרזת Wiz של אסף רפפורט על גיוס משלה לפי שווי 1.7 מיליארד דולר. שתי החברות מתחרות בעולם אבטחת הענן ושתיהן מביאות פתרון שמאפשר הטמעה מהירה אצל לקוחות.
"יצא לנו להתמודד על לקוחות מול Wiz אבל זה בטל בשישים. בסופו של דבר התחרות האמיתית היא מול חברות הענק שמציאות פתרונות מהדור הישן", אומר סמנכ"ל המוצר באורקה גיל גרון.
5. "אין לי חלק בגוף שאין בו צלקת של שער הדולר"
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מסמן את 3.4 שקל לדולר כקו אדום מינימלי עבור התעשייה.
6. כל הסייבר הזה
ברבעון הראשון של 2021 גייסו סטארט-אפים ישראלים בענף הסייבר 1.3 מיליארד דולר. למרות המספר הגבוה, בכירים בתעשייה משוכנעים שאין כאן בועה.
7. החיים אחרי Waze
אחרי שפרש מתפקיד המנכ"ל והמאמר המפורסם נגד התרבות הארגונית בגוגל, לנועם ברדין יש מיזם חדש שרוצה להציל את העיתונות.
8. המנפיקה הלאומית
בטסי כהן, הבנקאית שהכניסה את איטורו ופיוניר לוול סטריט, מחפשת עוד חברות ישראליות שאפשר להפוך לציבוריות. ניסיון בפינטק ואינשורטק חובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.