הכירו את המדדים שיאפשרו לכם לא להשקיע בחברות מזהמות

שנת הקורונה הייתה ללא ספק השנה של המניות הירוקות בבורסה. שווקי הנפט צללו בזמן שהציבור הסתגר בביתו וצריכת האנרגיה ירדה, ואילו מניות האנרגיה המתחדשת נהנו מצמיחה שנשענה על תוכניות אקלימיות למעבר לאנרגיות מתחדשות, לצד מחירים הולכים ויורדים של אנרגיה בת קיימא.

בשנים הקרובות, עשויות ההשקעות בטכנולוגיות ובשווקים 'ירוקים' לצמוח, זאת כאשר מדינות רבות משרטטות מפת דרכים להפחתה משמעותית של הפחמן בכלכלתן, תוך מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בסקטור החשמל והתחבורה שלהן.

עם חזרתה של ארה"ב תחת הנשיא ג'ו ביידן להסכם האקלים העולמי (הסכם פריז), צפוי הממשל להזרים לפחות כ-2 טריליון דולר לתוכניות למעבר לאנרגיה מתחדשת, ובכך לנסות להאיץ תוכניות דומות במדינות העולם.

לפי בלומברג, בשנת 2020 ההנפקה הגלובלית של איגרות חוב ירוקות הסתכמה ב-226 מיליארד דולר, כאשר חברות ממשלות ביקשו מימון לתוכניות אקלימיות ואקולוגיות, לעומת כ-40 מיליארד דולר בשנת 2015.

לפי מודיז, בשנה הקרובה, הנפקה עולמית של אגרות חוב ירוקות וחברתיות תאמיר לשיא של 650 מיליארד דולר - עלייה של 32% בהשוואה לאשתקד.

הראשונות ליהנות מהגידול המסתמן תהיינה חברות האנרגיה הנקייה. אף שאנרגיה סולרית מספקת מעט מתצרוכת החשמל של האזרח האמריקאי, לפי התחזיות, במהלך עשר השנים הקרובות תותקן קיבולת אנרגיה סולרית גדולה פי 3 מזו שהותקנה בארה"ב עד 2020.

לפי דוח של איגוד האנרגיה הבינלאומי מסוף שנת 2020, מקורות האנרגיה המתחדשת "צפויים להיות אחראים ל-95% מהגידול הנקי בתשתיות החשמל העולמית עד 2025".

צעדים ראשונים לאנרגיה ירוקה גם בבורסת תל אביב

למרות שבישראל הממשלה טרם הציגה התחייבויות מעודכנות להסכם פריז ואף נכשלה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהוצבו לשנת 2020 - כאשר רק כ-6% מאספקת החשמל התבססה בשנה החולפת על אנרגיה מתחדשת (לעומת יעד של 10%) - בשנה האחרונה החלה גם הבורסה הישראלית לעשות צעדים ראשונים של התייחסות לתחום.

הנה שלושה אפיקים שכדאי להכיר, ותחום השקעות שהופך פופולרי בעולם, וילווה את השנה הקרובה בשווקים.

תל אביב 125 אקלים נקי - בחודש דצמבר, הושקה בבורסה הגרסה הירוקה למדד ת"א 125. זהו בעצם מדד ת"א 125 נקי מדלקים פוסיליים, המורכב ממניות הנכללות במדד המוכר, בניכוי אלו של תאגידים המעורבים בשרשרת הייצור של דלקים פוסיליים (הפקה, הפצה, זיקוק כו').

המדד הוא תולדה של פעילות משותפת של הבורסה בתל אביב, עמותת חיים וסביבה וארגון כסף נקי. עם השקתו של המדד, אמרו בבורסה בת"א כי "גורם מרכזי לפליטת גזי חממה ולהתחממות גלובלית הוא שימוש נרחב באנרגיה שמקורה בדלק מאובנים (Fossil Fuel) כדוגמת נפט, פחם וגז.

"רשימה ארוכה של מדינות וגופים פיננסים מובילים בעולם הפנימו את חומרת הסיכונים ופועלים להפחתת או להסטת השקעות מחברות שעוסקות בשרשרת הייצור של דלק פוסילי, בהם: 130 בנקים המנהלים כ-47 טריליון דולר".

בכך, הצטרפה תל אביב למגמה העולמית, כדי לתת מענה לביקוש ההולך וגדל להשקעות נקיות מדלקים פוסיליים, לאחר שחברות מדדים בינלאומיות השיקו בשנים האחרונות מדדים נטולי דלקים שנשענים על מדדי הבנצ'מרק המובילים בעולם.

במדד נכללות 112 מניות ושווי השוק שלו עומד על כ- 545 מיליארד שקל. שווי החזקות הציבור עומד על כ-376 מיליארד שקל. לפי סימולציה שנערכה לתיקי מניות ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים, נרשמה תשואה עודפת לעומת תיקי מניות על מדד ת"א-125, על פני שנה, 3 שנים ו-5 שנים.

נכון להיום, עדיין אין תעודת סל או מוצרים עוקבי מדד לת"א 125 נקי ממאובנים, אך בקרוב "מגדל" צפויה להשיק קרן מחקה על המדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים.

מדד ת"א-קלינטק - לחברות ישראליות בתחום האנרגיה המתחדשת קיימת נציגות נכבדה בשוק העולמי. שווי השוק של חברות מתת-ענף קלינטק הנסחרות בבורסה עולה על 32 מיליארד שקל.

לאחר שבשנת 2019 עמד היקף ההשקעות העולמי באנרגיה מתחדשת על כ-300 מיליארד דולר, הושק בנובמבר 2020 בבורסה בתל אביב מדד הקלינטק. כלומר, מדד האנרגיה הנקייה.

המדד כולל 14 חברות בולטות בענף האנרגיה הנקייה בישראל, כאשר עיקרן עוסקות בהפקת אנרגיה סולרית. שווי החזקות הציבור הוא כ-28 מיליארד שקל (בהשוואה לשווי צבור בת"א נפט וגז - 10 מיליארד שקל), ושווי השוק שלהן הוא 42 מיליארד שקל (לעומת 20 מיליארד שקל בת"א נפט וגז).

בשנת 2020, מניות האנרגיה המתחדשת המריאו, בזמן שחברות הנפט והגז דשדשו. אין זה פלא, שכן המשקיעים ספרו סגר אחד אחר משנהו, והתבוננו בטרנד ההתחייבויות האקלימיות.

אך בחודשיה הראשונים של 2021, כשהכלכלות מתחילות לחסן ולהתאושש, הנפט חזר לככב. מדד ת"א נפט וגז רשם תשואה גבוהה, ואילו מדד הקלינטק הניב תשואה שלילית של כ-14%.

ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות, מזכיר בהקשר זה כי "המשחק בהשקעות הוא לטווח ארוך ואם נכנסים לתחום אז רק מתוך תפיסה שבטווח ארוך העולם הולך לכיוון הזה ולכן בטווח ארוך הוא ייתן תשואה".

אפשרות נוספת, אגב כך, היא השקעה דרך תעודות סל וקרנות במדדים גלובליים, כמו למשל S&P Kensho Cleantech Index, או מדד Indxx Climate Change Solutions הכולל כ-60 חברות ממדינות מפותחות המתמקדות בצמצום פליטות גזים מזהמים ובהתייעלות אנרגטית, או מדד האנרגיה החלופית העולמית MSCI שהוכפל מאז אמצע 2018 ביותר מפי שניים.

לפי דישטניק, "יש רבים כאלו. השקעה כזו כמובן חושפת לסיכון מטבע, כיוון שמדובר בהשקעות במטבע זר. ניתן לבצע אותן מהארץ על פי רוב בעלות יותר גבוהה, או ישירות באמצעות חשבון מחו"ל".

שותפויות מו"פ - לפני כשנה, הושק בבורסה אפיק שותפויות מחקר ופיתוח (מו"פ). השותפויות מגייסות הון במטרה להשקיע בסטארט-אפים בשלביהם המוקדמים. ההנפקה של השותפויות האלו מאפשרת לשותפויות שונות לגייס הון וכבר שבע שותפויות הנפיקו, אך ההשקעה עצמה נחשבת בסיכון גבוה, שכן מטבע הדברים, מרבית הסטארט-אפים לא יהפכו לחברות ענק משגשגות.

עד כה, השותפויות ברובן לא נהנות מביצועים מוצלחים, אך בולטת לטובה מילניום פודטק, שהציגה בשנת 2020 רווח נקי של 21 מיליון שקל. השותפות השקיעה עד כה בשלושה סטארט-אפים: סבוריט - פיתוח מערכת לייצור סוגים שונים של תחליפי בשר מבוססי רכיבים צמחיים; פיטולון - מחקר ופיתוח של צבעי מאכל טבעיים; טיפה - מפתחת פתרונות אריזה מתכלים לשוק האריזות. בשנת 2021, לוטשת השותפות עיניים לשני תחומים מרכזיים; בשר מתורבת ותחליפי סוכר.

מניות ממוקדות ערכי ESG - אם עד היום משקיעים התמקדו בבחירותיהם בעיקר בשיקולי תשואה, בשנים האחרונות צומחות באופן משמעותי השקעות ה-ESG, שתכליתן בחירת השקעות בחברות תוך התמקדות בשיקולי סביבה (E), חברה (S) וממשל תאגידי (G).

היקף ההשקעות היום בחברות ESG המנוהלות בצורה אתית כשהן יוצרות רווח תוך שמירה על כדור הארץ, מוערך ב-30 טריליון דולר. בהשוואה ל-2014, היקפן גדל ב-68%, ואילו לפי מחקר של בנק אוף אמריקה, ב-20 השנה הקרובות ההשקעות האלה יגדלו ב-15-20 טריליון דולר - קרוב להיקף מניות 500S&P.

מחקרים ראשוניים שנעשו בתחום, מראים שהשקעות שלוקחות בחשבון שיקולי ESG מהותיים, מניבות לאורך זמן תשואות טובות יותר. כך למשל, מחקר של MSCI בנושא ההשקעות האחראיות, מצא כי חברות המנהלות סיכוני קיימות באופן אחראי, נוטות להיות בעלות תזרים מזומנים חזק, עלויות מימון נמוכות יותר ותמחורים גבוהים יותר. בשנת 2019, מרבית קרנות ה- ESG רשמו תשואה עודפת על מדד ה-S&P500.

בעולם, שילוב ESG כחלק מהתפיסה העסקית הופך לאסטרטגיה שכיחה, אך בישראל, הנושא מצוי עדיין בחיתוליו. אך לקראת סוף 2020, חברת מגדל הייתה הראשונה להצהיר כי כל תיק ההשקעות שלה ינוהל לאור כללי ה-ESG. רשות שוק ההון עושה צעדים ראשונים של הליכה אחר רגולטורים מתקדמים יותר בעולם, ומתעתדת לקבוע כללים שיחייבו את המוסדיים להתייחס ל-ESG בניהול ההשקעות.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.