היכחדותן של משרות הג'וניור היא פגיעה לטווח הארוך באקוסיסטם

עד כמה שזה קשה ולא נעים, צריך להודות שדוחות מבקר המדינה הפכו לעוד דוחות שנכתבים בעיתונים ולמחרת הדגים נעטפים בהם. הדוחות כבר לא מעניינים את הציבור, ומנהיגינו כבר לא ממש עושים מאמץ ללמוד את הכתוב בהם, ולתקן. לפני מספר ימים פרסם מבקר המדינה דוח נוסף, בו התריע כי יש חשש ל״מחסור כרוני״ בעובדים בתעשיית ההייטק הישראלית. השימוש במונח 'כרוני' כלול בדוח עצמו, ולצערי, הוא מתאר במדויק את המצב של קטר הכלכלה שלנו.

מדי שנה מדווח על עשרות אלפי משרות לא מאוישות בסקטור ההייטק. השנה, כאשר מאות אלפים איבדו את עבודתם, גיוסי העובדים כמעט ונעצרו בכל הענפים, ועסקים רבים סגרו את שעריהם, המשמעות של דיווח כזה גדולה אף יותר. המחסור הגדול בעובדים מחד, אל מול אלפי מחפשי עבודה ואנשים הנמצאים בחל"ת מאידך, מהווה הזדמנות חד פעמית לענף ההייטק, להשתכלל ולגייס ״ג׳וניורים״, מבין מחפשי העבודה. כיום מדובר בכשל שוק בו ענף ההייטק מדווח על למעלה מ-18,000 משרות לא מאוישות.

בשנה האחרונה, אנו מזהים את צמצומן של משרות הג'וניור בהייטק, מגמה שמסכנת את שוק ההייטק הישראלי. כבר לפני הקורונה, משרות הג'וניור היו בסכנה, כשחברות העדיפו ״לייצא״ את המשרות למדינות כמו אוקראינה והודו, בהן כוח העבודה זול. כעת משרת הג'וניור השתנתה בהגדרה, ומעסיקים דורשים שנתיים ניסיון למשרה ראשונה בעולם ההייטק. מגמה זהה קיימת גם במשרות סטודנט.

השינוי הזה קשה לכל הסטודנטים המסיימים אוניברסיטאות, וקשה שבעתיים למגזרים שמתקשים להשתלב באקוסיסטם מאז ומתמיד, בעיקר בני החברה הערבית והחרדית. הם הראשונים להיפגע מדרישת הניסיון, ובצורה המשמעותית ביותר. אוכלוסיות אלו מרוחקות גם כך משוק העבודה ומאופיינות בחסמים רבים המונעים מהן השתלבות. הכחדתן של משרות הג'וניור הרגילות, ודרישה של שנתיים ניסיון למשרת ההייטק הראשונה, פוגעת בהן בחוזקה ומעמיקה את הפערים החברתיים, שממילא קיימים בחברה ובמשק הישראליים.

דור העובדים הצעיר נמצא בפתחו של בור מקצועי עמוק. המשרות שפעם פרנסו סטודנטים וצעירים במקצועות הטכנולוגיה וההנדסה, חוסלו בקורונה. וכיום מתהווה שכבת גיל מיואשת ופאסיבית, שלא מוצאת מקום עבודה שיהלום את כישוריה.

החברות אינן מוכנות לגייס לשורותיהן עובדים ללא ניסיון ואינן מוכנות להשקיע בהכשרה של עובדים, ואילו הג'וניורים שכן מצליחים להשתלב הם אלו שמסיימים את התואר כמצטיינים מאוניברסיטאות בלבד. בחישוב גס, מדובר בעשרות בודדות של סטודנטים בשנה מתוך אלפים שמסיימים את ההכשרה.

על המעסיקים בענף ההייטק, שהוא החמצן של המשק הישראלי, לחשוב לטווח הארוך, להפסיק להעביר משרות לחו״ל ולגייס את הג'וניורים של היום. הם יהיו העובדים המנוסים של מחר. רק גיוס של עובדים חדשים מהאקדמיה הישראלית יסייע לבנות את שוק ההייטק העתידי ויבנה את דור המנהלים הבא שלנו.

אני קוראת למעסיקים: חיזרו להשקיע בדור העובדים הצעיר, שהם העתיד שלנו. גלו את היתרונות של קליטת עובדים מוכשרים ללא ניסיון המגיעים עם רעב ומוטיבציה, כאלה שיישארו לאורך טווח עם המעסיק שישקיעו בהם. תהיו נדיבים, תכשירו, תארחו ותלוו את הדור הבא. הקורונה הביאה עמה יתרונות בשוק התעסוקה של עבודה מהבית ושל קירוב הפריפריה למרכז. מהנדס ג'וניור מהפריפריה, שבעבר היה לו קשה למצוא עבודה, יכול כעת להיקלט לחברה בקלות בעזרת הטכנולוגיה ומתודות העבודה החדשות שפותחו לעבודה מרחוק. נצלו את משבר הקורונה שהעמיד לרשותנו משאבים חדשים.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת itworks, הפועלת לגיוון סקטור ההייטק הישראלי