מחזיקים במניות סיניות? סימן האזהרה שאתם חייבים להכיר

מישהו יודע משהו שאתם לא, והוא מכר ביום שישי מניות סיניות בשווי מיליארדי דולרים. מי זה, מה הוא יודע שכולנו לא, ואיך הנשיא לשעבר דונלד טראמפ קשור לסוגיה?

לקראת סוף הכהונה שלו העביר טראמפ חוק בשם Holding Foreign Companies Accountable Act. זו הייתה "מתנת הפרידה" שלו לסינים. החוק של טראמפ מאלץ חברות זרות שנסחרות בבורסות אמריקאיות לעבוד לפי הרגולציה האמריקאית או להימחק ממסחר. כדי להבין את המהלך של טראמפ בואו ניתן קצת רקע:

כל חברה צריכה להגיש דוחות כספיים שבהם היא מציגה את המספרים שלה בשקיפות לטובת ציבור המשקיעים. מי מחבר את הדוחות הכספיים? ובכן, החברה עצמה. יש פה ניגוד אינטרסים, ולשם כך קיימים רואי חשבון. רואה החשבון הוא מבקר חיצוני, שתפקידו לשים חותמת שהדוחות כשרים.

אבל ההיסטוריה מלמדת שגם את המבקר צריך לבקר. לאחר מספר סקנדלים מתוקשרים שחברות רואי חשבון היו מעורבות בהם, הוקמה Public Company Accounting Oversight Board, או PCAOB, גוף שייעודו לבדוק את העבודה של חברות רואי החשבון, לטובת ציבור המשקיעים.

אבל יש בעיה עם הסינים. לסינים יצא מוניטין רע, לאחר שבעשורים האחרונים התפרסמו עשרות סקנדלים סביב חברות סיניות שהסתירו וזייפו את המספרים שלהן. הבעיה היא שלרוב אי אפשר לבדוק זאת.

ה-PCAOB לא יכול להגיע לחברות שהביקורת שלהן נעשית על ידי רו"ח לא אמריקאי, כפי שחברות סיניות רבות נוהגות לעשות, אז אי אפשר לדעת באמת אם המידע בדוחות שלהן מהימן. החוק של טראמפ שם לזה סוף. הוא קובע שחברות שה-PCAOB לא יכול לפקח עליהן יפסיקו להיסחר בארה"ב.

על פי החוק, החל מ-2021, חברה שבמשך שלוש שנים ברציפות לא עברה ביקורת של ה-PCAOB, תפסיק להיסחר בבורסות האמריקאיות. חברה שנמחקה ממסחר תוכל לחזור רק לאחר חמש שנים, במידה והיא תעבור לביקורת של רואה חשבון שה-PCAOB יכול לבקר. בין החברות בסיכון ניתן למצוא את Alibaba , JD.com, Bidu, Tencent.

גל של מימושים בוול סטריט: מה המוכר יודע שאנחנו לא

בשישי האחרון היה sell off רציני של מניות סיניות, בשווי עשרות מיליארדים. האירוע גרר גל מימושים בקרב גופים נוספים: גולדמן זאקס מכר מניות בשווי 6.6 מיליארד דולר של חברת BIDU, טנסנט ו VIPS.

לאחר מכן ביצע מכירות נוספות בשווי 3.9 מיליארד. מורגן סטנלי דיווח שניהל עסקאות מכירה גדולות של מקור עלום. בנקי השקעות גדולים מכרו גם הם בלוקים של מניות. האירוע גרר שרשרת של ירידות במניות מסוימות, חלקן נחתכו אפילו ב-50%. מה קרה, מה המוכר יודע שאנחנו לא ומה הקשר לחוק של טראמפ?

ביל מי? האיש שהחל את כדור השלג

בשנת 2012 הוגשה תלונה ל-SEC, הרשות האמריקאית לניירות ערך, נגד קרן הגידור Tiger Management. מנהל הקרן, ביל הואנג, הואשם בסחר על בסיס מידע פנים ומסחר מניפולטיבי. הואנג הורשע, שילם 60 מיליון דולר קנס, ונאסר עליו לסחור בבורסה בהונג קונג למשך ארבע שנים.

כמה שנים לאחר מכן, פותח הואנג פמילי אופיס להון המשפחתי שלו. פמילי אופיס זה בית השקעות שמנהל השקעות עבור משפחות עשירות. הקרן של הואנג, ארכגוס (Archegos Capital Management), ניהלה את העושר המשפחתי של הואנג עצמו.

אז למה מכר הואנג החזקות בשווי 10 מיליארד דולר? ובכן, הוא לא. מכרו לו בכוח. מתברר שהואנג מינף כהוגן את הקרן, על ידי שימוש במכשיר פיננסי שנקרא סוואפ (SWAP). הואנג השתמש בסוואפ כדי להשיג מינוף, כלומר הכפיל את כוח ההשקעה שלו פי כמה. הפוזיציות של הואנג, איך לומר, הלכו לא משהו:

הוא היה מושקע בין היתר בענקית האינטרנט הסינית Bidu שלאחרונה נחתכה חזק לאחר עליות ממושכות.

עוד פוזיציה גדולה של הואנג הוחזקה בחברת התקשורת ViacomCBS, שהודיעה בשבוע שעבר על מכירת מניות במטרה לגייס כסף למימון שירות הסטרימינג שלה, מה שהביא לירידה משמעותית במחיר המניה.

כאשר הפוזיציות של הואנג נחתכו, ברוקרים החלו לנהל סיכונים, והפעילו עליו לחץ: "תספק עוד ביטחונות, או שננזיל לך את הפוזיציה בכפיה", מה שנקרא בעגה המקצועית "מרג'ין קול". נראה שהואנג לא סיפק מספיק ביטחונות, כי הברוקרים החליטו לבסוף למכור בכפיה חלק מהמניות שלו.

מכירת המניות נעשתה במסגרת מה שנקרא עסקאות בלוק, עסקאות בהן נמכרת כמות גדולה של מניות מחוץ לבורסה, בלי בכלל לעבור דרך מערכת המסחר. בדרך כלל עושים זאת כשמדובר בכמות חריגה של מניות, כדי לא לזעזע את השוק. בדרך כלל גם עושים זאת מחוץ לשעות המסחר הרשמיות כדי לא "לזרוק סחורה" ולהוריד את המחירים בשוק.

מה שהיה חריג הפעם זה שהבלוקים היו בגדלים של יותר ממיליארד דולר כל אחד, חלק מהעסקאות נעשו במהלך שעות המסחר הרשמיות והמוכר לא היה ידוע באותו הזמן. אין דבר מלחיץ יותר ממוכר לא ידוע שמוכר בלוקים של מיליארדים, זה גורם לאחרים לחשוב שמישהו יודע משהו שהם לא.

שילוב של חוסר ידיעה ו"נרטיב" הביאו לפאניקה, שגררה מכירת בזק של מניות סיניות רבות (אבל לא רק סיניות), ולכן אין קשר לחוק של טראמפ במקרה זה.

בחזרה לחוק של טראמפ: מה יקרה למניות הסיניות שלי

מה ההשלכות של החוק של טראמפ על תיק המניות הסיניות שלי? ובכן, בתור התחלה יש לכם שלוש שנים עד למחיקה ראשונה (פוטנציאלית). אבל בואו נדבר על מה שעלול לקרות בעוד שלוש שנים, אם חברה אכן נמחקת מהמסחר:

ראשית, זה שחברה נמחקת לא אומר שהלך הכסף. אתם עדיין הבעלים של המניות, אבל אתם לא תוכלו למכור אותן בבורסות הרגילות. אתם תצטרכו לברר עם הברוקר מה הבורסות החלופיות למכור בהן את המניות. זאת התעסקות. יש סיכוי מסוים שתיאלצו למכור במחיר פחות אטרקטיבי, אבל זה לא מחייב.

לחילופין, ייתכן כי החברות הללו יגישו הצעת רכש, כלומר יציעו לקנות את המניות שלכם מכם, ואז יתחילו דף חדש בהנפקה חדשה. אגב, החברות עשויות להחליט שהן עושות זאת לפני הדד ליין, אם הן יעדיפו להקדים תרופה למכה.

בנוסף, קיים סיכוי שזה לא יקרה, ישנו את החוק, או שחברות סיניות יסכימו לציית לרגולציה החדשה. בכל מקרה, סביר להניח שהברוקר שלכם יודיע לכם זמן רב מראש שכל זה עומד לקרות.

הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "מאני טוקס Money Talks"

*** אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן