כיצד איפשרו גופי ההשקעות הגדולים ביותר בוול סטריט לקרן גידור אחת לגרום הפסדים המוערכים בעשרות מיליארדי דולרים, תוך כדי שהם לוקחים חלק בהסתרת המעורבות הישירה שלה באחזקה של כמה מהמניות הפופולריות ביותר בשוק? זו אחת השאלות שהרגולטורים בארה"ב בודקים ביממה האחרונה, מאז שהתגלה כי קרן ארכגוס, שמאחוריה עומד ביל הואנג, משקיע דרום קוריאני שהודה בעבר בסחר על בסיס מידע פנים ושנאסר עליו לסחור בבורסה של הונג קונג כבר לפני עשור, פשטה למעשה את הרגל וגרמה למפולת בכמה מניות בשוק.
ככל שעוברות השעות הולכת ומתגלה התמונה המלאה, שעד כה הוסתרה היטב על ידי שורת בנקים שמימנו את הפעילות של הואנג - ביניהם גולדמן זאקס, מורגן סטנלי, קרדיט סוויס, UBS ונומורה היפני. על-פי דיווחים, כולם איפשרו בשנים האחרונות לארכגוס לסחור במינוף גבוה בעסקאות בחוזי SWAP שלמעשה לא איפשרו לשוק לדעת איזה גוף עומד מאחורי הרכישות.
הנפגעים: מחיקות שווי אדירות לקרדיט סוויס ונומורה
ארכגוס צמחה באופן מהיר בתוך שש שנים, משווי של 200 מיליון דולר ל-10 מיליארד דולר, באמצעות השקעה במניות טכנולוגיה מובילות כמו אפל, אמזון בארה"ב ובאידו בסין, לצד אחזקה במניות כמו Tencent Music, דיסקברי ו-ויאקום. שווי השקעותיה נאמד בלא פחות מ-100 מיליארד דולר, במצב השוק בשבוע שעבר.
בתחילת השבוע שעבר התברר כי החברה נקלעה לקשיים פיננסים, לאחר שכמה מההימורים שלה על מניות ויאקום ודיסקברי לא עלו יפה. החברה לא הצליחה להחזיר את הערבות שהעמידה בפני גופי ההשקעות, מה שגרם לחלקן למכור בשוק בלוקים של מניות שהחזיקו בשביל החברה - תהליך שגרם לירידה מהירה בשווי החברות, וכעת מאיים להביא לירידה בחברות נוספות שבמניותיהן השקיעה ארכגוס, כמו גם בשווי הבנקים עצמם, שחלקם ככל הנראה ייאלצו למחוק מיליארדים בשל המצב.
בתוך כך, חשף ה"פייננשל טיימס" כי נציגי המשקיעים אפילו נפגשו ביניהם בתחילת השבוע כדי "לתאם" ולראות מה ניתן לעשות, על מנת "לצמצם את החשיפה" במקרה של פשיטת רגל של ארכגוס והתכחשות לחובותיה. הרעיון היה ליצור מכירה מדורגת של האחזקות כדי למנוע ירידת מחירים חדה, אולם במהרה התגלה כי חלק מבנקי ההשקעות כבר החלו בתהליך המכירה.
שני בנקי השקעות לא עשו זאת בזמן - קרדיט סוויס ונומורה. הראשון דיווח על מחיקה אפשרית של 3-4 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021 כתוצאה מפרשת ארכגוס, לפי דיווחים בעיתונות בשוויץ; בעוד שהשני דיווח על מחיקת 2 מיליארד דולר ברבעון הקרוב.
סוכנות ניירות הערך האמריקאית (SEC) הודיעה כי היא "מפקחת על המצב ונמצאת בקשר עם בעלי עניין בשוק כבר משבוע שעבר".
הסוחרים בוול סטריט. ביקורת על בתי ההשקעות שאיפשרו להסתיר את זהות הקרן / צילום: Associated Press, Colin Ziemer
המשקיע: מטאור פיננסי שהורשע בשימוש במידע פנים
במרכז הפרשה ניצבת, לצד התנהגות הבנקים, גם דמותו של ביל הואנג, מנהל קרן הגידור ארכגוס (Archegos), שאינו מגיב לפרשה ושכל ניסיונות כלי התקשורת להשיג ממנו תגובה נתקלו עד כה בחומה של שתיקה. הואנג כבר הוגלה מוול סטריט בעבר בעקבות שימוש במידע פנים, אך שב להתקבל בזרועות פתוחות בשנים האחרונות בעקבות השקעות מוצלחות ולאחר שהחל לשלב את אלוהים בפורטפוליו שלו.
השאלה כיצד תהליך זה קרה תעניין גם היא את הרשויות בארה"ב.
הואנג, 56, נולד בדרום קוריאה ועבר לארה"ב אחרי סיום התיכון ורשם קריירה מטאורית בתחום הפיננסים. הוא קידם בשנים האחרונות חזון של השקעות פיננסיות לצד אמונה נוצרית עזה, ואמר בין השאר כי הוא משקיע "בעזרת הפרספקטיבה של אלוהים ולפי התזמון של אלוהים". הואנג הצהיר בשנים האחרונות באופן פומבי כי הרצון להרוויח כסף אינו מה שמנחה אותו, אלא השאיפה "לקדם את עבודת האל" בעזרת הכסף שהוא מרוויח.
כדי לעשות זאת הקים הואנג עמותה נוצרית-אוונגליסטית בשם Mary and Grace, ונחשב במקביל לאחד המממנים של סמינר פולר האוונגליסטי, ארגון דתי המפעיל עשרות קמפוסים ברחבי ארה"ב ממקום מושבו בקליפורניה. "אני מפחית את כמות הכסף תחת השם שלי, כדי לקדם ולעשות דברים שאלוהים יאהב", אמר הואנג בקטע וידיאו שפירסמה העמותה שלו. "אני עושה זאת מכיוון שאני אוהב את אלוהים יותר מאשר אני אוהב כסף".
בכל מקרה, נראה כי הכישרון של הואנג לעשות כסף הוא מה שככל הנראה שאיפשר לו לחזור ללב העסקים בוול סטריט. הוא פתח בפניו שוב דלתות שהיו חסומות מאז שהודה ב-2012 בסחר במידע פנים בארה"ב ושילם קנס של עשרות מיליוני דולרים. שנתיים לאחר מכן שילם קנס של חמישה מיליון דולר בהונג קונג ונאסר עליו לפעול שוב בשוק ההון של הטריטוריה.
הואנג, ששמו המקורי הוא סונג קוק, סגר את חברת ההשקעות המשגשגת שהפעיל עד אז, החזיר את הכסף למשקיעים ופרש "לעסקים פרטיים".
לא כולם התהלבו לפתוח מחדש את השוק בעבור המשקיע הדרום קוריאני. גולדמן זאקס, לפי הדיווחים, סירבה לעשות אתו עסקים עד 2019, אולם בסופו של דבר הצטרפה ל-UBS, קרדיט סוויס, נומורה, מורגן סטנלי ועוד גופי השקעות גדולים בוול סטריט. הם נמשכו אל הכסף שהניבו להם העסקאות שביצעו עבור הקרן החדשה שהקים עם חלק מההון העצמי שצבר, אותו מינף לכדי השקעות בשווי מאה מיליארד דולר. שמה של קרן הגידור החדשה: Archegos Capital Management.
המניות שבהן השקיעו הואנג ו-Archegos היו במקרים רבים אלו שהובילו את השוק בשנים האחרונות - גוגל, אמזון, אפל ומניות טכנולוגיה אחרות, לצד אחזקה במניות של ענקיות סיניות כמו באידו וטנסנט וכן מניות בתחום הבידור והצריכה כמו ויאקום ודיסקברי. "בעודי קורא את התנ"ך הבנתי שאלוהים אוהב לקבוע ערך הוגן", אמר, "לסייע לחברות להגיע לשווי שוק הולם על ידי השקעות ולתמוך בהן הוא חלק מהשתתפות בעבודת האל. כשאנחנו יוצרים חברות טובות דרך הקפיטליזם שאלוהים יצר זה משפר את חייהם של אנשים".
אך בשבוע שעבר החזון האופטימי נקלע לקשיים. מניות ויאקום ודיסקברי איבדו בחדות מערכן, מה שהיתרגם להפסדי עתק לארכגוס. ההימור הממונף נכשל. הגופים הפיננסיים שביצעו את עסקאות הרכישה שאיפשרו לחברה ולהואנג עצמו להישאר מאחורי הקלעים, החלו לדרוש את הערבויות הצנועות יחסית (לפי הפרסומים) שהעמידה קרן הגידור.
ארכגוס לא עשתה זאת, ועברה בעצם למצב של חדלות פרעון. כתוצאה מכך, הבנקים ובתי ההשקעות החלו לממש בלוקים גדולים של מניות שהחזיקו בעבור החברה, מה שגרם לירידת שווי. בסך הכל נמכרו במכירת בזק ביום שישי מניות בשווי 20 מיליארד דולר.
השאלות: מה חלקו של הרגולטור בפרשה
חלק מההסבר כיצד הצליח הואנג לחזור מהדלת האחורית טמון ככל הנראה במוניטין שלו כמשקיע. בשוק ההון האמריקאי מכונה הואנג עדיין כ-Tiger Cub (גור נמרים) - כפי שנקראת שכבה גדולה של מנהלי קרנות גידור ופעילים בשוק ההון שהמשותף להם הוא שעבדו עד לשנות ה-2000 באחת מקרנות הגידור המוצלחות ביותר שפעלו אי פעם - Tiger Management.
הקרן הוקמה שני עשורים לפני כן על ידי ג'וליאן רוברטסון עם חסכונות של כמה מיליוני דולרים, וצמחה להיות בעלת פורטפוליו של מיליארדים, ולהגדיר בעצם את תפקיד קרנות הגידור בשוק ההון. תוך כדי, היא אימנה ושיחררה לשוק עשרות "גורי נמרים" שהפכו למנהלי חברות השקעות.
ביניהם היה הואנג, שניהל החל משנות ה-2000 את אחד מה"ספין-אופים" המוצלחים שלה - Tiger Asia. הואנג סיים תואר ראשון ב-UCLA והוא בעל תואר שני במנהל עסקים. כשרוברטסון פרש, העשור של הואנג התחיל, והוא הביא את Tiger Asia לאסוף עוד ועוד כספי משקיעים, אך תוך כדי מעשים לא חוקיים. ב-2012 הוא הודה כי סחר במניות בנקים סיניים על סמך מידע פנים וניסה להריץ מניות. לאחר חקירת ה-SEC הוא הודה באשמה, שילם קנס של 44 מיליון דולר וסגר את הקרן שלו.
כאן עולות התהיות גם לגבי מקומו של הרגולטור בפרשה. שנה בלבד אחרי פרשות אלה התחיל מחדש הואנג להשקיע מכספו הפרטי בעזרת ארכגוס. הוא הצליח להישאר מאחורי הקלעים על ידי כך שסחר באמצעות גופי השקעות גדולים, שחלק מהאחזקות היו רשומות למעשה על שמם, מבלי שהמשקיעים מודעים לכך שארכגוס צברה אחזקות במיליארדים בענקיות טכנולוגיה בארה"ב ובסין. מי שהיה אמור להיות לעד רשום בספרים השחורים של וול סטריט, התקבל חזרה לעסק בשל התחרות העזה על רווחים ועמלות.
כעת, מעבר להערכות לגבי הנזק לגופי ההשקעות, מחכים לראות בוול סטריט אם בלוקים נוספים של מניות יועמדו למכירת בזק כדי לכסות את ההפסדים, ומה תהיה ההשפעה של מכירות אפשריות אלו על השוק כולו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.