תפסיקו לדייק את הקריירה, תתחילו לנהל אותה

אחת המילים הכי שנואות עלי, בכלל ובעולמות הקריירה בפרט, היא "לדייק". לדייק את עצמך, לדייק את הרגשות שלך, את הצרכים, את הרצונות, את ההורות, את הזוגיות, לדייק את החיים, לדייק את קורות חיים וכמובן לדייק את הקריירה.

העתק-הדבק

חצי עולם מחפש לדייק משהו, והחצי השני - פסיכולוגים, מאמנים, יועצים, אסטרטגים להצלחה ושאר מומחים - מציעים שירותי דיוק, משל "ודייק" הוא המפתח לחיים מאושרים יותר - אישיים, זוגיים, מקצועיים. האמת שלא לגמרי ברור לי מה ואיך מדייקים שם, אבל במציאות זה לא לגמרי עובד, לפחות בהקשר של קריירה.

מדוע? כי שוק העבודה, שהוא מדויק להפליא, מחפש עובדים שעשו ב-ד-י-ו-ק את התפקיד שהוא מחפש, ולא סנטימטר ימינה או שמאלה, וממש לא מעניין אותו מה וכמה הדייקנים דייקו. מעסיקים עובדים בשיטת "עתק-הדבק", בניגוד לדייקני הקריירה שחופרים בייעוד, בתשוקות, בחלומות, ביתרונות, בצרכים, בחסרונות, במה שהדייקן הכי אהב לעשות בילדותו ובנעוריו, מה הכי מעניין אותו לעשות עכשיו - כאילו אין שוק עבודה. התהליך הארוך והמסורבל הזה מתנהל באוטופיה כאילו שוק העבודה קיים קודם כל כדי לענות על מאוויי עובדים, וגם כשהוא מסתיים בהצלחה - כלומר, יודעים להגדיר במדויק מה התחום המתאים ביותר - כמעט תמיד אין מה לעשות עם זה.

ברוב המקרים מעסיקים לא יתנו למדייקים הזדמנות לעסוק במקצוע/עיסוק שדייקו, מה שמותיר בפניהם לממשו רק במתכונת של עסק עצמאי, על כל הסיכונים הכרוכים בכך. אז מה עושים מי שמתעקשים להישאר שכירים?

אין מקצוע כזה

יש שיוצאים אל השוק ומתחילים לחפש את הקריירה המדוייקת, למשל גננת שבסוף התהליך הגיעה למסקנה שהכי מתאים לה לעסוק במשאבי אנוש, כי זה מקצוע של אנשים והיא הכי אוהבת לעבוד עם אנשים (משאבי אנוש הוא מקצוע של אנשים בדיוק כמו שיווק, תפעול, מכירות ועוד). היא חיפשה עבודה כמעט שנה ולא הגיעה אפילו לראיון אחד, גם לא כמגייסת בחברת השמה, תפקיד שהוא במהותו מכירות. על הדרך עשתה קורס אימון, בתקווה שישפר את הסיכויים להתקבל למשאבי אנוש אבל גם זה לא עזר, ואז פרצה הקורונה והכל נעצר.

בתהליכים דיוק אחרים הפתרון הוא "לדייק" את הקריירה לתפקידים שנשמעים כללים יותר בהגדרתם, כשהנפוצים הם: ניהול פרויקטים, תפעול, פיתוח עסקי, ועוזר/ת מנכ"ל. רק שגם זה לא עובד כי תפעול זה מקצוע מאוד ברור שדורש ניסיון ספציפי במגזרי תעסוקה רלוונטיים, כנ"ל פיתוח עסקי, אם כי המיקוד המקצועי שלו משתנה מחברה לחברה. לעומת זאת ניהול פרויקטים הוא כמעט אף פעם לא מקצוע אלא דרג ארגוני באותו עולם מקצועי (ולראייה, אדם לא עובר מניהול פרויקט IT לניהול פרויקט שיווקי, לניהול פרויקט סלילת כביש מהיר), בעוד עוזר מנכ"ל הוא על פי רוב מיתוג מחדש למזכירה.

במקרים העוד יותר בעייתיים תהליך דיוק הקריירה מסתיים עם שורה של תחומים שאין בניהם שום קשר (למשל עורך ספרותי, עורך וידאו, עורך תוכן), והקורבן נזרק לשוק עוד יותר מבולבל מאשר בתחילה.

מהסוף להתחלה

אז מה עושים? אם אתם צעירים לפני בחירת מסלול לימודים, תפעלו מהסוף להתחלה. מפו את עולמות המקצוע בשוק העבודה, זהו את העולם המקצועי הנכון לכם (הרחבה בטור 'ככה לא בוחרים מקצוע'), בררו מהם התארים הרלוונטיים מהם ניתן לצמוח אליו ובחרו את המתאים. משתכנסו לשוק העבודה, למדו אותו על בוריו, על כל תתי המקצועות הרלוונטיים להשכלתכם, ונהלו את הקריירה מנקודת השיא שלה לאחור. קבעו יעד שיא - למשל: כלכלן בכיר בחברה גלובאלית, מנהל קבוצת פיתוח בחברת תוכנה גלובאלית וכו' - וגזרו לאחור את התפקידים בהתבסס על פירמידות המיצוב בשוק העבודה, כאשר כל תפקיד צריך להוביל אתכם צעד נוסף לעבר השיא שהגדרתם. ומה אם באיזשהו שלב בדרך החלטתם לעשות שינוי? אין בעיה, ובלבד שתנהלו אותו בחוכמה, תנתחו את גבולות הגזרה הריאליים, תגדירו מחדש מטרות, ותתכננו את התפקידים/צעדים בדרך להגשמתן.

מאידך, כמדובר בהסבה מקצועית, השלב הראשון הוא קביעת המחירים שאתם יכולים/מוכנים לשלם (במונחי שכר, בבכירות וכו'), שהרי אין שינוי קריירה ללא מחיר משמעותי. בשלב הבא וודאו שנשאר לכם מספיק "זמן קריירה" למימוש השינוי, כי גיל/שלב בקריירה הם פרמטרים קריטיים להצלחת ההסבה כשכירים. בעזרת שני הצעדים הפשוטים והמהירים הללו אתם עתידים לצמצם את הטווח הריאלי ולגלות בתהליך קצרצר האם השינוי בכלל מעשי. אם כן - בנו תוכנית יישום לטווח הבינוני והקצר, אם לא - חפשו אלטרנטיבה תעסוקתית שמחירה זול יותר או דומה למחיר שתשלמו אם לא תעשו כל שינוי.

זהו, על קצה המזלג, ניהול קריירה בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לעומת דיוק הקריירה תוך התמקדות בתפקיד הקרוב בלבד, ובמנותק משוק העבודה. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה!

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה