קמפיין עמותת "הופכות את היוצרות": לצאת מהמעגל ההרסני של הזנות

ביולי 2020 נכנס לתוקף החוק האוסר צריכת זנות (אכיפתו החלה השנה). החוק, בשילוב עם מגפת הקורונה הוביל לכך שיותר נשים מבקשות לפרוץ את מעגל הזנות ולהשתקם ממנו. בעמותת "הופכות את היוצרות" הפועלת להעצמה אישית וכלכלית של נשים היוצאות ממעגל הזנות והסחר - מרגישים את השינוי היטב.

את העמותה הקימה לפני עשור לילך צור בן משה שעד היום עומדת בראשה. ב-2013 נפתח סטודיו הקבע הראשון בתל אביב-יפו וב-2015 נפתח הסניף החיפאי. לאחרונה הוקם מרכז מיה המהווה כתובת אחת ראשונה, לייעוץ, הכוונה, טיפול, מיצוי זכויות ושיקום ליציאה מזנות.

 מודעת הקמפיין. "האישה מטפסת על העמוד בדרך אל החופש"

גם ב'הופכות את היוצרות' מרגישים את הפגיעה שחש המגזר השלישי ממשבר הקורונה עם הידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח פרויקט "באים בטוב" של גלובס שרתם את מיטב אנשי הקריאטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן.

במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס. הבחירה לא הייתה פשוטה. המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסיה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת.

 לילך צור בן משה, מייסדת העמותה / צילום: כלנית גרינברג

הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.

עמותת חודש מרץ היא "הופכות את היוצרות", הנחשבת לפורצת דרך בתחום הטיפול בתופעת הזנות בישראל. על הקריאטיב לקמפיין של העמותה היו אמונות יעל גרזון ענבר ותמר לויט.

"בשנתיים האחרונות בעקבות החוק לאיסור צריכת זנות ובעקבות הקורונה, יותר ויותר נשים 'בלתי מזוהות' כנשים בזנות, פונות אלינו. הן מגלות אמון בנו, בחברה, ויש להן תקווה שיכול להיות להן עתיד אחר", אומרת צור בן משה.

"אלו נשים שביום יום דואגות לילדיהן, להוריהן ולמשפחתן, רק שלעצמן הן לא דואגות. את כל הנטל הן נושאות על נפשן ועל גופן. הן מזניחות את הפגיעות הנפשיות והגופניות, מגיעות לתהומות של חרדות ודיכאון, אובדנות, הפרעות שינה, וחיות כמי שאין להן ערך אנושי, כמו שלמדו בזנות מכל הלקוחות שלהן. עם ערך עצמי כל-כך נמוך הן לא רואות אפשרות מחוץ לזנות. לא רואות איך מישהו יקבל אותן כשוות, יראה בהן בנות אנוש ראויות, לא רואות איך לצאת מהחובות, איך לתכנן חיים טובים לעצמן. הן נשארות לכודות. את כל זה אנחנו לומדות מנשים שמגיעות אלינו. לומדות איזו עזרה הן צריכות ומה יסיר את החסמים צעד צעד לעבר חיים נורמטיביים. מתוך זה נבנה מרכז הסיוע שלנו". העמותה לא אוספת נשים או פונה אליהן מיוזמתה - הן אלה שמגיעות אחרי ששמעו על קיומה מפה לאוזן.

פיתוח מוטיבציה לשינוי

"עיקרון העבודה שלנו בנוי על פיתוח מוטיבציה לשינוי. הנשים לא מגיעות בצו משפטי או נאספות, אלא כי הן רוצות שינוי. אני לא מכירה אישה שלא רוצה לצאת מהמעגל ההרסני של הזנות שגורמת לנזקים כבדים נפשיים ופיזיים. הרוב הגדול של הנשים שהתגלגלו לזנות חוו תקיפה מינית בילדותן. זה בשילוב של הזנחה שחוזרת פעם אחר פעם, מהמשפחה, מבית הספר, ממערכת בריאות הנפש ומשאר המוסדות. הן מגיעות אלינו ובפעם הראשונה עוברות תהליך שבנוי על הכוחות הפנימיים שלהן. התפקיד שלנו הוא לעזור ולמצוא את הכוח. אצל כל אחת התהליך נמשך פרק זמן שונה, המפתח הוא אמון בעצמן וביכולות שלהן ובחברה שמוכנה לקבל אותן.

לרשות האישה עומדים שירותים מקצועיים של מיצוי זכויות מלא, סיוע משפטי, טיפול בחובות, פסיכותרפיה, ייעוץ פסיכיאטרי, סקירה גניקולוגית, הדרכת אימהות, ליווי בהתנהלות כלכלית וטיפול פסיכוסוציאלי. המטרה היא להעניק אלטרנטיבה ולבנות אופק ועתיד חדש בשביל הנשים ובשביל הילדים שלהן".

על-פי הנתון האחרון שפרסם משרד הרווחה ב-2016, בישראל יש כ-14 אלף נשים במעגל הזנות. העמותה משרתת מדי שנה כ-700 נשים. פרויקט הדגל של העמותה הוא פרויקט אופנה שבמסגרתו הנשים יוצרות ומשתמשות בכישרונות ובכוחות שלהן. הפרויקט מהווה גשר לחיים נורמטיביים וסביבו נבנתה תוכנית סיוע מקיפה בכל תחומי החיים. התוכנית הוכרה על-ידי ביטוח לאומי כתוכנית שיקום מקצועית והיא סללה את הדרך לתוכניות נוספות.

"בעבר נשים שעסקו בזנות נחשבו כאבודות אבל הראינו שלא רק שהן יכולות לשנות אלא שיש להן הרבה מה לתת לחברה ולחיות חיים נורמטיביים לכל דבר. הן משנות לא רק את החיים של עצמן אלא גם את של הילדים שלהן שבדרך-כלל נלקחים לאומנה או מגיעים למצבים קשים בדומה לאימהות. החשיבות היא לקטוע שרשרת של נזק, לתת אפשרות לגדל דור חדש. 65% יוצאות ממעגל הזנות ומתחילות חיים. היציאה היא תהליך קשה וארוך אבל הוא אפשרי ולראייה, הרוב התמידו בו".

המסר: כל אחת ראויה

"כשהעמותה קמה השיח על יציאה ממעגל הזנות לא היה קיים ציבורית או בתקשורת. חה"כ לשעבר זהבה גלאון ניסתה לקדם את הנושא בכנסת אבל הנושא היה מאלה שלא נגעו בהם. לקחנו על עצמנו להעלות את המודעות לנושא וכיום זו סוגייה חברתית שלגיטימי לשוחח עליה כשברור כי לאף אישה לא מגיע להיות בזנות. החוק שעבר והאכיפה שהחלה השנה מובילים לשינוי ואנחנו מרגישים את זה".

העמותה מעסיקה 10 נשים והיא מוקפת במתנדבות מכל תחומי הטיפול והסיוע לרבות בוגרות העמותה שמשמשות כמדריכות בפרויקט האופנה. מקורות המימון כוללים את משרד הרווחה ששותף במרכז מיה, תרומות של חברות וקרנות ושל אנשים פרטיים. המטרה ששמה לעצמה העמותה במסגרת הפרויקט 'באים בטוב' היא לגייס 300 אלף שקל לטובת המרכז החדש (מיה) בכדי לספק שירותים מקצועיים לנשים, לצייד את המרכז החדש ולספק הזנה יומית וחמה לנשים. "המסר הוא שכל אחת ראויה לצאת מחיים של ניצול ולגלות את הכוחות, הכישרונות והרצונות שלה. אנחנו עוזרות לכל אחת להסיר חסמים ולפתח מוטיבציה לשינוי. אנו מאמינות כי מחיר הזנות אינו מתמצה בנזקים האישיים לנשים, אלא מתגלם גם במצבן של כלל הנשים בחברה ועל כן יש לתמוך במי שעושה צעדיה הראשונים לצאת ממעגל הזנות".

 *** גילוי מלא: פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית. 

הקריאטיב: מניפולציה על הוויזואליות המוכרת

מי שצוותו לעמותה הן יעל גרזון-ענבר ותמר לויט. גרזון-ענבר היא ארט דיירקטורית עם 17 שנות ניסיון בעולמות הפרסום בהן הובילה קמפיינים לגופים הגדולים במשק. לויט, קופירייטרית ואשת קריאטיב לשעבר ממקאן וכיום עצמאית, מספקת שירותי קריאטיב למגוון לקוחות. השתיים מספרות כי התנדבו לפרויקט באים בטוב עוד לפני שידעו לאיזו עמותה יצוותו.

את 'הופכות את היוצרות' הן לא הכירו לפני כן: "שמחנו לקבל את העמותה ולהכיר את פועלה ואת העשייה המדהימה שלה. הרגשנו שנפלה בחלקנו זכות להיות חלק מזה. לקחנו בקמפיין את השפה הוויזואלית של שלטי הניאון שגורמים להיכנס לעולמות הזנות והחשפנות ועשינו על זה מניפולציה - לא הצגנו את גוף האישה אלא את הרגליים שלה בלבד כשהיא מטפסת על העמוד בדרכה החוצה אל החופש.

"כשדיברנו עם לילך (מנכ"לית העמותה) היא דיברה על הבנות שעושות את המהלך, שהן לא מסכנות, אלא נשים חזקות שלוקחות אחריות על גורלן, גם במודעה דרך העמוד אנחנו ממחישות שמדובר במהלך אקטיבי עבור הבנות שצריכות 'פוש' אחרון לצאת מהעולם הזה ולהשאיר את העמוד ריק בתקווה שהזנות תיעלם. הכותרת נועצת את הקריאטיב עם הקריאה ש'התמיכה שלך תעזור לה לצאת משם'".