על מנת לשלב בין הכוחות במדינה, צריך את הפילנתרופים

משבר הקורונה מציב בפני כולם אתגרים שדורשים חשיבה הוליסטית המחוברת לכלל מחזיקי העניין והמגזרים של החברה הישראלית. ניסיון השנה האחרונה הדגים, בין היתר, את מגבלות הניהול הממשלתי, פערי התרבות בין הקהילות בישראל, והצורך בביזור סמכויות והעברת אחריות מקצועית לאנשים המחוברים לשטח ולעשייה היומיומית. מתוך ניסיון זה עולה גם הצורך לייצר בסיס רחב לשותפות בין מגזרית, שתוכל להצמיח פתרונות הממצים באופן מיטבי את החוזקות של הממשלה, המגזר העסקי והמגזר החברתי.

לפילנתרופיה יש את היכולת לייצר הזדמנות לשותפות משולשת הנובעת מנקודת מבט המחברת בין כולם ושמשלבת ראייה מדינית, עסקית וחברתית. בעוד למשרדי הממשלה קיימת ההבנה של צרכי המקרו של המשק והחברה ויכולת להתוות מדיניות, הארגונים החברתיים מביאים ניסיון של עשייה מקצועית בשטח ויכולת להיות קשובים ולהוות קול למגוון חברתי רחב. למגזר העסקי יש חזקות של יזמות, חדשנות וניהול.

פילנתרופים הם תורמים ומנהלים מקצועיים בקרנות אשר מחברים בין הניסיון הניהולי והיזמי ועשייה חברתית. מרבית התורמים צמחו מהמגזר העסקי ועבודת הקרנות מושתתת על עקרונות של יזמות וניהול עסקי. נקודת המבט הפילנתרופית מאפשרת שיח בין ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים אזרחיים ויזמים עסקיים. התמיכה הפילנתרופית מאפשרת גם אורך נשימה ליצירת השותפות ואמון בין המגזרים.

דוגמה לכך היא האפשרות לייצר הזדמנות במשבר בו נמצאת מערכת החינוך כיום. בתי הספר פועלים בתנאי אי ודאות מתמשכים הדורשים חשיבה חדשנית על חינוך והוראה.

משרד החינוך טרוד באופן טבעי באתגרי המערכת העצומים, ויכולת אנשי המטה להביט קדימה ולעסוק בזיהוי הזדמנויות עתידיות לאור התנאים המשתנים של המערכת או לייצר פתרונות מותאמים לצרכים נקודתיים של קהילות בתי ספר - היא מועטה. יחד עם זאת, חלק גדול מהפתרונות החדשניים באים מהשטח: מנהלות וצוותים חינוכיים בבתי ספר בשילוב חוקרים, אנשי פיתוח וחדשנות שפועלים בארגונים מקצועיים וחברתיים שתומכים בבתי הספר. כך, רבות ממנהלות בתי הספר מקבלות תמיכה מקצועית של ארגונים חברתיים המתמחים בשיטות למידה חדשניות; ואלו, בתורם, נעזרים בקהילה העסקית כדי להעצים את יכולות הניהול והפיתוח שלהם. ניהול של שותפות נכונה בין כל חלקי הפאזל יאפשר פיתוח חדשני ורב תחומי של דרכי הוראה, התאמתם והטמעתם בבתי הספר השונים. האימפקט של שילוב כוחות כזה גדול הרבה מסך חלקיו.

נקודת המבט הפילנתרופית היא ארוכת טווח: לקרנות ולתורמים יש את הזכות להביט אל המערכת הנתונה (כמו חינוך, בריאות, רווחה) באופן הוליסטי, לזהות את ה"שחקנים" שיכולים להשפיע עליה ולתמוך בהם באופן ממוקד בכדי שיוכלו לפעול לזיהוי הצרכים והפתרונות החדשניים ביותר. עבודה בשותפות ממשלתית יכולה להבטיח שהפיתוח יכלול מבט אסטרטגי על צרכי המערכת העכשוויים והעתידיים.

במיוחד בתנאים של לחץ ואי ודאות, לא ניתן לייצר שינוי ללא שותפות ואמון בין שלושת הקודקודים הכוללים את החברה האזרחית, המגזר העסקי והממשלה. הפילנתרופיה יודעת לייצר שותפות כזו מבלי להוות גורם מאיים על אף צד וראוי למנף אותה ולתת לה מקום בתהליכי חשיבה ויישום של המדיניות החברתית כלכלית בישראל. על ממשלת ישראל לייצר מסגרות של פעילות להיכרות, לימוד ופיתוח משותפים. רק כך נוכל כולנו לצמוח מהמשבר הנוכחי.

הכותבת היא מנכ"לית קרן ברכה ויו"ר פורום הקרונות הפילנטרופיות בישראל