בעיית ההון האנושי בהייטק לא נגמרת בהכשרות

מבקר המדינה קבע בדו"ח שפורסם לפני כמה ימים כי המחסור בכוח אדם טכנולוגי ומיומן מהווה איום אסטרטגי על כלכלת ישראל. בעוד חברות ישראליות ממשיכות למתוח את גבולות החדשנות ולשבור שיאים, במבט לעתיד אפשר לזהות עננים שחורים המסכנים את יציבות והמשך צמיחת הקטר של המשק הישראלי - זה שאחראי על כמחצית מהייצוא של המדינה. חברות רבות כבר העבירו מרכזי פיתוח לחו"ל, אחרות שוכרות עובדים ממדינות שונות. המבקר הצביע על חלק מהכשלים של מערכת החינוך, אך למען ההגינות, משרד החינוך הוא לא האשם היחידי. ממשלות ישראל לאורך השנים פשוט לא עשו מספיק כדי לבנות את עתודות ההון האנושי ועתידה הטכנולוגי של המדינה.

הכשל מתחיל כמובן במערכת החינוך על מערכותיה השונות, שלא עמדה במבחן החדשנות ונכשלה במשימת הקניית המיומנויות הטכנולוגיות והבסיס המדעי עבור הדורות הבאים של תעשיית החדשנות הישראלית. לפני מספר שנים החליטו במשרד להתמקד בעידוד לימודי מתמטיקה - יוזמה חשובה, אך לא מספקת. אחת המשימות בהן הכשל של מערכת החינוך גדול במיוחד, ובה המבקר דווקא אינו מתמקד, היא עידוד בנות ונערות לבחירה והרחבה במקצועות מדעיים וטכנולוגיים. הפערים המגדריים מתחילים כבר בגילאים מאוד צעירים, כשסוללים עבור הנערות את הדרך היישר למקצועות הומניים, ובכך מצטמצמת עבורן משמעותית האפשרות לבחור בקריירה טכנולוגית. נשים רבות גם מתפספסות בתחנה הבאה, אשר עבור צעירים רבים מהווה מקפצה משמעותית לעולם הטכנולוגיה - השירות הצבאי. שיעור הנשים הנמוך בתפקידי פיתוח טכנולוגיים בצבא - מצוי בסטגנציה ומדאיג במיוחד.

אך מה שאמור להדאיג לא פחות את מקבלי ההחלטות הינו העובדה כי טאלנטים רבים מוכשרים למקצועות ההייטק השונים ברמה לא מספקת, וזאת בלשון המטעה. חלקם מגיעים עם פערים טכנולוגיים, אחרים מגיעים עם פערים בתחום ה'כישורים הרכים' - רבים סובלים מחסרים בשניהם. פערים אלה מובילים אותם למסע ארוך של חיפוש עבודה שלעיתים לא רחוקות מסתיים בפליטה משוק ההייטק- דבר המהווה כמובן אובדן רב של כישרון פוטנציאלי והשקעות של המדינה ושל הפרט בלימודים. מצב זה מחדד את מסקנות המבקר שהכשרות אינן המיקוד הנדרש. השמות ושילוב הטאלנטים במקצועות איכותיים הינם הסוגיה המרכזית שדורשת התייחסות הגופים הממשלתיים, והם המפתח בצמצום המחסור בהון אנושי ונטרול האיום על המשק.

כך קורה שמדינת ישראל מבזבזת הון אנושי יקר ערך. צעירים וצעירות מוכשרים, יזמים, בעלי פוטנציאל לפתח פתרונות לבעיות החשובות ביותר של חיינו, נעלמים בדרך. הפתרון חייב להיות תכנית ממשלתית כלל ארצית, שתלווה את הצעירות והצעירים בכל צומת בחירה - החל מבחירת המגמה בתיכון, דרך השירות הצבאי ועד לסיום הלימודים האקדמיים ותחילת העבודה בתעשייה. לא די רק בפיתוח תוכניות הכשרה, טובות ומקיפות ככל שתהיינה. עלינו לפעול לעידוד השמות ושילוב ההון האנושי בחברות ההייטק במטרה לטפל במחסור החמור בכוח האדם האיכותי בתעשיית החדשנות הטכנולוגית

דווקא בשנה האחרונה נוצרה לממשלה הזדמנות פז לייצר שינוי מהפכני בתחום. הקורונה הביאה איתה צורך מוגבר ותקציבים להכשרות והסבות מקצועיות ברמה גבוהה. נפתחה גם הזדמנות להנהיג שיטות לימוד פדגוגיות בבתי הספר ולבנות מחדש את תהליכי למידה באופן מקוון. ההזדמנות זו הוחמצה עד כה ולא יצאנו מהמשבר הזה חזקים ומוכנים יותר לאתגרי העתיד.

פעמוני האזהרה של ההייטק מצלצלים כבר שנים. כל עוד הכסף ממשיך לזרום ועסקאות ענק ממשיכות להיחתם נדמה מבחוץ שהכול בסדר, אך העתיד מדאיג. אם לא נשכיל לייצר מנגנוני הכשרה, השמה ושילוב בפועל בחברות השונות שיבטיחו את העליונות הטכנולוגית של ישראל ויסייעו למצות את הפוטנציאל האנושי האדיר שלנו, הקטר של המשק פשוט ירד מהפסים. מממשלה חדשה, לכשתקום, תהיה חייבת להתייחס למשבר הזה בדחיפות.

הכותבת היא מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central