מי היזם הישראלי שתובע את פייסבוק ולמה כסף לא תמיד מועיל לסטארט-אפים?

מי היזם הישראלי שתובע את פייסבוק ולמה כסף לא תמיד מועיל לסטארט-אפים?

הכסף הגדול זורם לסטארט-אפים ישראלים מבטיחים אבל לפעמים הוא יכול להפוך לחרב פיפיות • וגם איך הפכה ישראל לחזית במלחמת השבבים העולמית • השבוע שהיה בהייטק וטכנולוגיה

שבוע טוב,

הסטארט-אפים הישראלים המבטיחים מוצפים בשנה האחרונה בכסף ענק. הנה דוגמה אחת: סניק, הסטארט-אפ לאבטחת רכיבי קוד שקם ב-2015, גייס עד סוף 2019 סכום סולידי של 103 מיליון דולר. אולם ב-15 החודשים האחרונים מאז נחת עליו סכום חלומי של 525 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס רצופים.לכסף יש הרבה יתרונות לכאורה עבור הסטארט-אפים, אך ההיסטוריה מראה שהוא עלול להפוך לעיתים לחרב פיפיות עבור חלק מהחברות. לפני מספר שנים טבעה חברת המחקר CB Insights את המונח "אפקט הפואה גרה" כדי לתאר את הנזקים שיכולים להיגרם לחברות ממימון עודף. כמו האווזים שמפוטמים בכפייה במזון לפעמים עד מוות, כך גם יותר מדי מימון שזורם לסטארט-אפים יכול להזיק להתפתחותם לאורך זמן.

ההשפעות ארוכות הטווח של אפקט הפואה גרה הודגמו במחקר ש- CB Insights פרסמה ב-2019. המחקר בדק את התשואה שרשמו מניות של חברות טכנולוגיה שהונפקו ב-2012-2018 בארה"ב. במפתיע גילו החוקרים שמניות של חברות טכנולוגיה שגייסו לפני ההנפקה יותר מ-100 מיליון דולר רשמו תשואה חציונית של 64%, נמוך משמעותית מתשואה חציונית של 263% לחברות שגייסו פחות מ-100 מיליון דולר פרה-הנפקה.

בקבוצה הראשונה של המגייסות הגדולות אפשר היה למצוא בין השאר את גרופון שקיבלה מעל מיליארד דולר ממשקיעים לפני ההנפקה המתוקשרת שלה ב-2011. גרופון, שירדה כידוע מאז מגדולתה, נסחרת כיום בפרומיל מהשווי איתו נכנסה לבורסה. לעומת זאת בקבוצה השנייה נמצאת פאלו אלטו נטוורקס שייסד הישראלי ניר צוק. פאלו אלטו גייסה 65 מיליון דולר בלבד עד להנפקה שלה ב-2011, אך זינקה מאז נכנסה לבורסה פי 12 בשוויה.

למה דווקא החברות עם גיוסים קטנים תפקדו יותר טוב? יש את המרכיב הפסיכולוגי. "אנחנו יודעים שבחיים רק הפראנואידים שורדים ומצליחים. יכול להיות שסטארט-אפים שמגייסים הרבה כסף מתחילים להרגיש פתאום שהם מאוד מוצלחים והופכים לפחות פראנואידים", מציע אריק קלינשטיין, מייסד-שותף בקרן גלילות קפיטל. "רק שגיוס כסף כשלעצמו הוא אף פעם לא מדד להצלחה. הצלחה היא כשיש לך קהל לקוחות נאמן ומרוצה שלא יעבור למתחרה שלך".

ואולי כסף יכול לשבש את הבנייה הנכונה של חברה. "חברות נדרשות היום להציג היפר צמיחה ולגדול הרבה יותר מהר מהכנסות של מיליון דולר, לעשרה ולחמישים מיליון, כדי לתפוס את העמדה המובילה בשוק", אומר רתם אלדר, שותף בקרן ההון סיכון 10D. "אבל בהיפר צמיחה כזו יש גם סיכונים, כשהחברות הצומחות צריכות להכפיל את כוח האדם שלהן במהירות, מה שיכול להוביל כמובן לטעויות בגיוסים. כאשר חברות גדלות מאוד מהר זה גם יכול להקשות עליהן לשמור על ה-DNA והתרבות הארגונית הייחודית".

בקיצור כסף זה לא תמיד טוב, אפילו לסטארט-אפים. מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה כאן

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי Ofir-d@globes.co.il

1. ממדעי המחשב להנדסת אלקטרוניקה

גוגל, אמזון ומיקרוסופט מרחיבות את הפיתוח העצמי של שבבים שיתנו להן יתרונות תחרותיים במלחמות הענן. כחלק ממאמצים אלו הענקיות מגדילות את פעילות השבבים שלהן בישראל ומחממות את הקרב על טאלנטים כחול לבן מול מפתחות השבבים הוותיקות, אינטל, אנבידיה, קוואלקום וטאואר וכמובן גם עם הסטארט-אפים המקומיים. "בעשור האחרון רוב בעלי הרקע הטכנולוגי הלכו לכיוון התוכנה, שם המשכורות יותר גבוהות ושלבי הפיתוח קצרים. נצטרך להעלות הילוך ולעודד יותר סטודנטים להעדיף הנדסת חשמל ואלקטרוניקה", מציע יאיר שניר, מנהל קרן ההשקעות של דל בישראל ובאירופה.

2. הרכישה שהפכה לתביעה

ב-2019 רכשה פייסבוק את הסטארט-אפ סרוויספרנד, שפיתח פתרון מבוסס בינה מלאכותית לשימוש במוקדי שירות לקוחות. מהתביעה שהגיש כעת מייסד סרוויספרנד שחר בן עמי נגד ענקית הרשתות החברתיות עולה כי פייסבוק שילמה תמורת הסטארט-אפ 13.5 מיליון דולר במזומן, 14.5 מיליון במניות חסומות ועוד 2 מיליון דולר ליועצים ובונוס קליטה לעובדים. בן עמי תובע 25 מיליון שקל מפייסבוק וטוען כי בניגוד להתחייבות שניתנה לו בעת הרכישה להוביל את תוכנית הטיפול בלקוחות של פרויקט הבלוקצ'יין בחברה, הוא פוטר תוך שנה בלבד והפסיד מניות ושכר.

3. לקבל בוקס מפייסבוק

ושוב תביעה שמערבת את פייסבוק, הפעם היא בצד התובע. אלון ליבוביץ' למד מידיעה באתר טק קראנץ' כי פייסבוק תובעת את החברה שייסד "ברנד טוטאל" ומבקשת לסגור אותה. פייסבוק טוענת שהחברה, שאוספת מידע עסקי על פרסום ממוקד ברשת, הפרה את כללי הקהילה שלה. "כשפייסבוק תובעת אותך זה בוקס בבטן", הוא מודה. "אבל אנחנו מאמינים שאנחנו נמצאים בצד הנכון. יש לנו משאבים וקרנות שעומדות מאחורינו ואפילו בא לנו על הקרב הזה".

4. עיקרון ה-80/20

ד"ר ויויאן מינג, חוקרת מוח, מומחית בינה מלאכותית ויזמת סדרתית, חוקרת את "הבעיות המבולגנות של החיים". זה כולל גם את השאלה מה עשתה מגפת הקורונה ליצירתיות של עובדים. התשובה לשאלה הזאת היא תלוי לאיזה עובדים. "בערך 20% מהעובדים נשארו פרודוקטיביים מאוד", היא מסבירה בראיון למוסף G. "אלו לרוב העובדים שעבדו לבד ובלי צורך בשיתוף פעולה, עבורם העבודה מרחוק הייתה דבר מצוין. אבל אצל כל השאר, במטלות שדורשות יצירתיות ושיתוף פעולה - המצב איום ונורא".

5. "אם לא ניתן למשקיעים בינלאומיים להגיע לכאן זה יפגע בכלכלת ישראל"

בנקאי ההשקעות אדוארד קוקירמן מעמיד את ההייטק לפני השמיים סגורים.

6. הקרן החדשה בעיר

המנהל לשעבר של תוכנית ההאצה בגוגל יחד עם יוצאי OurCrowd ו- iAngels גייסו 30 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים צעירים מאוד.

7. פעם שלישית גלידה

חברת הביטוח הדיגיטלי נקסט אינשורנס גייסה שוב 250 מיליון דולר, אחרי גיוסים של סכום מקביל ב-2020 וב-2019.

8. הסמכה מהפד

קרן מרלין ונצ'רס האמריקאית תשקיע 50 מיליון דולר בסייבר ישראלי ומבטיחה לעזור לסטארט-אפים לפרוץ לשוק הציבורי בארה"ב.