מינהל התכנון יאפשר מסלול מקוצר לבדיקת מיזמים במרחב הימי

ביום שלישי יציג מינהל התכנון בפני המועצה הארצית תוכנית מתאר ארצית מפורטת למתקנים חדשניים בים התיכון, בהתאם למסמך המדיניות למרחב הימי של ישראל שאושר על ידי המועצה הארצית ב-2019, וקובע קווי מתאר למיסודה של הכלכלה הכחולה במרחב הימי בישראל.

תוכנית המתאר הארצית המפורטת תאפשר למיזמים שנתקלו בביורוקרטיה מורכבת להתקדם לשלב בדיקות ההיתכנות בשטח, במסלול מקוצר.

המסמך עולה לדיון בשל ההבנה כי לשם קידום חדשנות במרחב הימי, יש צורך בקביעת הליך ייחודי ושיפור היכולת התחרותית של ישראל בפיתוח מיזמי חדשנות במרחב הימי. זאת, כבסיס לפיתוח ענפי הכלכלה הכחולה, המחייבים מתן מענה בהליך מיוחד.

מטרת ההליך התכנוני הייחודי למתקנים ניסיוניים שהם חלק ממיזם חדשני, היא להגדיר את התנאים לקבלת היתרים מהירים לפעילות זמנית ניסיונית במרחב הימי ולקבוע הליך מקוצר עבור הפעילות הניסיונית הזמנית.

במצב הקיים, כל פעילות ניסיונית לבדיקת היתכנות של מיזם חדשני המצריכה ניסוי, מחייבת אישור תוכנית סטטוטורית בהליך ממושך ובעלות גבוהה. כעת, במסגרת התוכנית, יזמים שירצו לבדוק יוזמות שונות בשלב הפיתוח (כמו למשל טורבינות ימיות להפקת חשמל מגלי ים), יפנו לבקשת היתרים במסלול מקוצר.

אם מדובר במתקנים שבדיקתם נעשית כ-400 מטרים מקו החוף, תדון בהיתרים עבורם לראשונה הוועדה המקומית, ואילו מדובר במתקנים מרוחקים יותר, הם ידונו בוועדה המחוזית לפני הדיון בולחו"ף. לאחר מכן, יועברו להערות ציבור ולרשות הרישוי.

קידום מהיר יותר של פרויקטי שמירה על הסביבה הימית

תוכנית מינהל התכנון, המציעה מסגרת תכנונית לטכנולוגיות בתקופת הרצה, תובא לאישור בתוך מספר חודשים. לאחר אישורה, יקודמו באופן מהיר יותר מספר פרויקטים שכבר נמצאים על הפרק בתחומי הפיתוח הטכנולוגי, שמירת הסביבה הימית, אנרגיה מתחדשת, ניטור, חינוך, נופש ימי ותרבות.

בין היתר, כעת נמצאים על הפרק מיזמים דוגמת הצבת שונית אלמוגים מלאכותית בים, מתקן להדפסה תלת ממדית של שונית אלמוגים, מתקן להפקת אנרגיה מזרמי וגלי הים, ומתקן עגינה ניסיוני לרכבים תת ימיים אוטונומיים.

מתקן נוסף אותו מעוניינות לקדם מספר רשויות, הינו שוב גלים צף, אותו ניתן להקים במהירות גבוהה יותר ולחסוך במשאבים על פני שובר גלים סטנדרטי. שובר גלים מונע מחד מזרמי המים החזקים לסכן את המתרחצים, אך הוא בעל חותם סביבתי גבוה, וגורם לתופעות דוגמת נדידת חול וסיכון המצוק החופי.

מאידך, שובר גלים צף ניתן גם לפירוק בעונת החורף כאשר אין בהם צורך, כך שהנזק שהם מסבים לסביבה הוא פחות. שובר גלים צף קיים כיום במספר מדינות בעולם, ובהן בין היתר אוסטרליה וזנזיבר. בישראל, הקמתו נבחנת באשדוד ובראשון לציון.

במינהל התכנון מדגישים כי הניסויים שיתאפשרו במסגרת התוכנית הם בעלי טביעת רגל סביבתית נמוכה, הינם זמניים המאפשרים השבת המצב לקדמותו בתום תקופת ההרצה.

אך עם זאת, התוכנית איננה מגבילה את המיזמים עצמם, כך שגם טכנולוגיות שאינן מיטיבות בטווח הרחוק עם הסביבה, יוכלו לקבל אישור לבדיקה (למשל, אמצעי חישה מרחוק לגילוי מצבורי גז או נפט). בהמשך הדרך, ינסו ארגוני הסביבה לדייק את הדברים, כך שבמסגרת מסלול הניסויים המקוצר ימנע מיוזמות הפוגעות באופן נקודתי או ארוך טווח בים.

מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית, מרדכי כהן, אומר כי "ההזדמנות לקדם מתקנים ופרויקטים חדשניים בים התיכון במטרה לשפר את התחרותיות, תאפשר גם לרשויות המקומיות להשתתף בפיתוח הכלכלי במרחב הימי".

מנהלת האגף לתכנון ארצי במינהל התכנון, רונית מזר, מדגישה כי "התוכנית הינה נדבך נוסף בדרך לקידום טכנולוגיות חדשניות במרחב הימי, שתגדיר שטחים לקידום פיתוח וחדשנות בים, באמצעות הגדרת כללים לפעילות".