הניו דיל של ביידן: לאן הולך הכסף של התוכנית הכלכלית החדשה

כמעט שבוע חלף מאז שביידן נשא נאום בפיטסבורג, שבו פירט את עיקר כוונותיו לגבי התוכנית הכלכלית השנייה שלו מאז נכנס בסערה לבית הלבן. הראשונה עברה בחודש שעבר בהיקף של 1.9 טריליון דולר, וכעת ניצבת על הפרק התוכנית השנייה בהיקף גדול יותר, 2.3 טריליון דולר. אחרי שהמלים הגדולות החלו להתפזר, התמונה לגבי פרטי התוכנית מתחילה להתבהר.

בעוד שהתוכנית החדשה מוגדרת באופן "אפור" למדי כתוכנית "תשתיות", תוכנה ומהותה מסעירים הרבה יותר. זו תוכנית שאפתנית ש"גם" נועדה להחליף תשתיות, אבל יש בה גם סעיפים שכוללים השקעות במאות מיליארדי דולרים בפיתוח כוח, וכן במחקר ובפיתוח. לא סתם היא זכתה לכינוי "ניו דיל".

מה מסתתר בתוכנית? האם הרפובליקאים יתמכו הפעם? איך התוכנית תתמודד עם סוגיית העובדים של המקצועות "הישנים" ומי יממן אותה? גלובס עושה סדר.

מה נמצא בתוכנית התשתית של ביידן?
הרבה מהכסף בתוכנית מיועד לשיפוץ כבישים, גשרים וחלקים אחרים בתשתיות לאומיות אך בנוסף, מאות מיליארדים יושקעו במתן פתרונות לשינויי האקלים, כולל סיוע לתעשיית הרכב לעבור מכלי רכב מבוססי בנזין לחשמל, הקמת "חיל שימור אקלים" ותמרוץ השקעות פרטיות בתחום אנרגיות הרוח והאנרגיה הסולארית.

על חשיבות של סוגיה זו בממשל הנוכחי אפשר ללמוד מכך שהמאמץ לעודד את המעבר מדלק לחשמל זוכה ליותר תקציבים - 174 מיליארד דולר - מכפי שהתוכנית מייעדת להוציא על תיקוני הכבישים מהירים והגשרים - כ־115 מיליארד דולר. כמו כן, התוכנית תרחיב את הטיפול בסיעוד קשישים ובטיפול בבעלי מוגבלויות בכמה מאות מיליארדים ותסייע גם להורים בתחום החינוך.

כאמור, התוכנית כוללת השקעת מאות מיליארדי דולרים בייצור, מחקר ופיתוח, וכן פיתוח של כוח העבודה העתידי של אמריקה.

כמו כן, התוכנית מבקשת לספק פס רחב מהיר ל"כל אמריקה". על פי נתוני הבית הלבן, כ־30 מיליון אמריקאים מנותקים מאינטרנט על הפס הרחב, מה שבהכרח "משאיר אותם מאחור". הממשל מבקש להשקיע כמאה מיליארד דולר על מנת לתקן את הבעיה.

האם יועלו מסים במסגרת התוכנית?
חד משמעית, כן. הבית הלבן מתכנן כמה העלאות מסים, כולל העלאת המס התאגידי ל־28% ממס של 21% וכן הידוק של חוקי המיסוי הבינלאומיים. מסים אלה אמורים לממן את התוכנית בתוך 15 שנים.

ביידן הבהיר בנאומו כי אין לו שום כוונה לעלות את מס ההכנסה הפרטי, אך כן יש יומרה שהובעה באחרונה על ידי שורה של בכירים בממשל כולל שרת האוצר ג'נט ילן להגדיל את שיעור המס בשול העליון ולהעלות את המסים על רווחי הון בעתיד.

  

מה המשמעות של התוכנית עבור חברות אמריקאיות הפועלות מחוץ לארה"ב?
חוק המיסוי מתחילת הקדנציה של טראמפ ב־2017 יצר מס מינימלי על רווחי חוץ של חברות אמריקאיות על פיו חברה אמריקאית שלא משלמת מס בחו"ל, תשלם מס מינימלי של 10.5% בארה"ב. בתוכנית של ביידן המינימום יעלה מעתה ל־21%.

ביידן מתעתד לשנות את ההוראה שמאפשרת לחברות להחריג 10% מנכסי החוץ המוחשיים שלהן מחישוב בסיס המס המינימלי. סעיף זה, לטענת הדמוקרטים, סיפק לחברות תמריץ לבנות מפעלים מחוץ לארה"ב לפתח שם את כוח העבודה המקומי ולא זה האמריקאי.

כבר עתה, תאגידים ורפובליקאים מזהירים כי העלאת המיסוי הזו עשויה להפוך את החברות האמריקאיות הללו ליעד להשתלטות מצד חברות זרות.

מה קובעת התוכנית לגבי תחבורה?
כ־260 מיליארד דולר מההצעה נועדו לבנייה ושיפור של כבישים מהירים, מסילות ברזל וכבישים בין־עירוניים.

מהכסף הזה, 85 מיליארד דולר ייועדו למערכות תחבורה המוניות, בעוד ש־80 מיליארד דולר נועדו לשיפורAmtrak - תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי, שמפעיל את רכבות הנוסעים הבין־עירוניות והינו בבעלות ממשלתית. המשתמש הכי מפורסם של רכבות אלה כיום הוא לא אחר מהנשיא ג'ו ביידן שנהג לנסוע ברכבת הלוך ושוב מדי יום לדלוואר כששימש סנאטור מטעם המדינה.

בנוסף, יוקדשו 25 מיליארד דולר לתיקון ושיפור שדות תעופה ו־17 מיליארד דולר לנמלים, נהרות ונתיבי מים אחרים.

באיזה עוד תשתיות התוכנית מטפלת?
111 מיליארד דולר מיועדים לטיפול בתשתיות מים. המטרה המרכזית היא החלפת "כל צינורות המים מעופרת במדינה". 100 מיליארד מיועדים להרחבת הגישה לאינטרנט בפס רחב, בייחוד בקהילות מרוחקות.

איך התוכנית מתמודדת עם שינוי האקלים, מכוניות חשמליות ופליטות פחם?
ביידן והמפלגה הדמוקרטית בכלל סימנו את הטיפול בבעיות האקלים כאחד המוקדים של הממשל הנוכחי. הבית הלבן רואה בתוכנית זו את הניסיון הכי חשוב שלהם בינתיים להתמודד עם שינויי האקלים.

יותר מ־200 מיליארד דולר מיועדים לדיור, כשהמטרה היא בנייה או התאמה של יותר ממיליון בתים והפיכתם ליותר יעילים מבחינה אנרגטית.

174 מיליארד דולר מיועדים לכלי רכב חשמליים, בתמריצי מס לרוכשי מכוניות חשמליות והצעת מענקים ותוכניות תמריץ אחרות לבנייה של 500 אלף תחנות טעינה לכלי רכב חשמליים עד שנת 2030. בתוכנית יש גם קריאה להפוך את צי כלי הרכב הפדרליים לחשמליים וכן דרישה שבניינים פדרליים ישתמשו רק במקורות אנרגיה נקיים.

לגבי רשת החשמל, התוכנית קוראת להשקעה של 100 מיליארד דולר לתיעדוף בנייה של קווים בהספק גבוה יותר ולהרחבת נקודות המס שאנשים מקבלים על ייצור אנרגיה נקייה. התוכנית גם מציעה יצירה של סטנדרט חשמל ארצי שיעביר את כל ארה"ב לחשמל נקי מפחם עד 2035.

על מה עוד יוצא כסף במסגרת התוכנית של ביידן?
100 מיליארד דולר יוסבו לשדרוג ובניית בתי ספר ציבוריים חדשים. יותר מ־100 מיליארד דולר אמורים לממן תוכניות פיתוח במקום העבודה, כולל תוכנית חדשה להכשרת עובדים לתחום האנרגיה הנקייה, הייצור והסיעוד.

התוכנית מבקשת לשים 400 מיליארד דולר להרחבת הגישה לסיוע לקשישים ובעלי מוגבלויות, כולל הרחבת חקיקת מדיקאייד (ביטוח למעוטי יכולת).

עוד מבקש ביידן, 180 מיליארד דולר למחקר ופיתוח חדשים במיוחד על מעבדים ומחשוב מתקדם וכן יצירת משרות באזורים מרוחקים שיילחמו בשינויי האקלים.

300 מיליארד דולר נוספים יופנו להשקעות שאמורות למנוע את הנזק של מגפות עתידיות, יאיצו את ייצור השבבים ויתמכו ביצרנים מקומיים.

איך התוכנית מתמודדת עם נושאי התעסוקה וכוח העבודה?
ביידן התגלה בזמן הקצר שהוא בבית הלבן כחובב איגודים מקצועיים. הוא מחויב לכך שהמשרות שייווצרו כדי לממש את תוכנית התשתיות יספקו שכר גבוה והגנה מקצועית. הבית הלבן כלל בתוכנית חקיקה שתקבע עונשים למעסיקים שיפרו את חוק יחסי העבודה הלאומי.

מה הסיכוי של החוק לעבור?
המתווה הכללי שהוצב יחזור לגבעת הקפיטול, לבית הנבחרים ולסנאט בוושינגטון הבירה. רפובליקאים רבים אמרו שיתנגדו לחבילה שתבוא לצד הגדלות מסים. "זה כמו סוס טרויאני", אמר מנהיג המיעוט הרפובליקאי בסנאט, מיטש מקונל. "הם קוראים לזה תוכנית תשתית, אבל בתוך הסוס הטרויאני זה, יש יותר הלוואות כספים ועליות מס מאסיביות על כל החלקים היצרניים בכלכלה שלנו", הוא אמר.

המשמעות היא שהדמוקרטים יצטרכו, שוב, למנף את הרוב הקטנטן שלהם בשני בתי הקונגרס ולהעביר את ההצעה לבד.