חוסר היציבות הוא הדבר היחיד היציב כיום במדינת ישראל. גם סעיף היציבות בחוק יסוד: הממשלה איננו יציב עוד. לפי סעיף זה, על מנת לשנות את חוק היסוד, 61 אצבעות בעד צריכות להיות מורמות במליאת הכנסת. הרוב הזה נדרש בכל הקריאות: קריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
במצב שאין לבנימין נתניהו יכולת להקים ממשלה, חוסר היציבות משרת אותו, עקב אחיזתו בשלטון. כך הוא ממשיך לנהל את ענייני המדינה, לחלק תקציבים וצ'ופרים, לבצע פעולות שלטוניות, וכמובן לקבל סיקור על כל פעולותיו אלו. במצב כזה, מלבד אחריות ציבורית, מדוע שלא יגלגל את מדינת ישראל לבחירות נוספות, חמישיות במספר? נראה שלשם פנינו מועדות.
אבל יש אבל גדול: בנובמבר 2021 נתניהו מחויב, לפי חוק יסוד הממשלה, להחליף את ראשות הממשלה עם בני גנץ, זו הרוטציה הידועה, ולכן יציאה לבחירות היא אירוע מסוכן עבור נתניהו. כדי להימנע מהתממשות תרחיש זה ולהרוויח עוד חודשים של חוסר יציבות המשרתת רק אותו (בתקוות שווא שדווקא בפעם החמישית הוא ישיג ממשלת 61), עליו לפעול לשינוי חוק יסוד: הממשלה כדי לעצור את כניסתו של גנץ למעון בבלפור.
אז אל תתפלאו שנתניהו יציע הכל, אבל הכל, למנסור עבאס, לטובת שינוי דחוף בחוק יסוד הממשלה - מביטול חוק קמיניץ, דרך רפורמת ענק במיגור הפשיעה והאלימות במגזר הערבי (ואין ספק שמדובר ברפורמה ראויה) ואולי אפילו שינוי חוק הלאום ומתן מענה לכך שסעיף השוויון לא נכנס בגדרי החוק.
אם צריך יקריב גם ביצוע פעולות חשובות של משרדי הממשלה, ימנע מינויים הכרחיים ומי יודע מה עוד. כל זה לא כדי להקים ממשלה, אלא כדי לדהור לבחירות חמישיות מצויד בתמרור 'אין כניסה' לגנץ למעון ראש הממשלה ומבלי שנדבקה לנתניהו הסטיגמה שהוא נשען על מנסור עבאס לצורך הקמת ממשלתו. לתפארת מדינת הליכוד.
במציאות שבה ניתן לעצב בקלות יתרה את התשתית החוקתית של מדינת ישראל, על בסיס הסכמות ארעיות ומקריות, אנו כחברה מפספסים את המטרה המרכזית: חיוב הפוליטיקאים לפעול במסגרת ברורה וקיימת, שלא ניתן לשנותה בנקל, ובתוכה למצוא את הפשרות וההסכמות שיאפשרו ניהול מיטבי של המדינה.
במקום זאת אנחנו מתוודעים, כל יום מחדש, לקומבינות, עיקום המסגרות החוקתיות, שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק ועוד שלל טריקים ושטיקים. לא חייבים להתרגל למציאות רעה זו. ואם זה כבר קורה, אז שאף אחד לא ירים גבה ששני הצדדים משחקים את אותו המשחק, בבחינת 'הישמר לך במשאלותיך' (be careful what you wish for).
הכותב הוא עורך דין מייצג בתחום המשפט המינהלי ושימש בעברו כמנכ"ל משרד ממשלתי, כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים וכיועצו הבכיר לחקיקה של שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן ז"ל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.