שמעתם את הסיפור על היזם שהיה לו רעיון גדול? נו, ההוא שהשתחרר מ-8200, החליט להקדיש את כל חייו להקמת חברה, התנתק מהמשפחה, הסתגר בדירת שני חדרים בפלורנטין, ניזון רק מבמבה ונס קפה? זה שנכשל לפחות עשר פעמים עד שמישהו זיהה את הפוטנציאל, פתח לו את הדלת ואת הכיס - והשאר היסטוריה? אני בטוחה ששמעתם, זה הרי המיתוס המכונן של היזמות המודרנית: גבר עם רעיון בעקבות גורלו. זה אמנם סיפור נחמד, אבל הוא מסתיר גם צד אחר.
נכון להיום, על פי נתוני Strat-Up Nation Central (SNC) רק 4.5% מהסטארט-אפים בישראל נוסדו על ידי נשים. בצוות המייסד של 11% מהסטארט-אפים ישנה אישה אחת לפחות, אבל הרוב המכריע נוסדו על ידי גברים בלבד.
האם זה בגלל שלנשים יש רעיונות פחות טובים, או פחות יכולת להוציא אותם לפועל, או שהן פוחדות לקחת סיכונים? כמובן שלא. לפער המגדרי ביזמות יש מספר גורמים, אחד מהם הוא העובדה שנשים לא תמיד מקבלות סיכוי שווה בפני משקיעים ולא מתייחסים אליהן באותה רמת רצינות. אולם יש סיבה נוספת, עמוקה יותר, ששורשיה נטועים עמוק בתרבות שלנו ובסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
מגיל צעיר מאוד אנחנו מחנכים נשים להיות מושלמות וגברים להיות אמיצים (חפשו את הספר המעולה של Reshma Saujani, מייסדת Girls Who Code, בנידון) - ומתגמלים אותם חברתית בהתאם. השאיפה הזאת לשלמות שמוטמעת בנו מייצרת עבור נשים רבות מעגל חשיבה שלילי, שלא מאפשר לאף רעיון שלהן לצאת אל הפועל - הן ממהרות לבטל אותו עוד לפני שנולד.
אבל מה אם היינו מכירים, או מייצרים לעצמנו, עוד דרכים לגיטימיות במסע לעבר הקמת הסטארט-אפ? דרך אחת, שיכולה לפתוח דלת ליותר נשים להגשים את עצמן ביזמות, היא הקמת מרחבים קהילתיים של נשים (ולא רק) שנמצאות ממש בתחילת המסע, או אפילו רק שוקלות להיכנס אליו, שיכולים לאפשר סביבה תומכת להתמודדות עם האתגרים שעומדים בפני נשים ויזמים בכלל, ולהוות תחליף נדרש למודל היזמי הנשי שלרוב הנשים לא היה לנגד עיניהן כשהן גדלו. לא בדיוק אקסלרטור אלא שלב אחד מוקדם יותר.
מרחבים כאלה יכולים לאפשר, בין היתר, להביא רעיונות שעוד לא נולדו למרחב בטוח ולקבל פידבקים אותנטיים. השיח שייווצר יאפשר לרעיונות טובים לצוף, ולעומדות מאחוריהם לתפוס בטחון. אימוץ של רעיון זמני למטרות אימון השריר היזמי יכול להוריד הרבה מהלחץ למציאת האחד המושלם שנשים רבות מתמודדות איתו, ולהחליף את Mister right ב-Mister right now.
המיתוס היזמי הזה, של הזאב הבודד הבטוח בעצמו שמקריב הכול למען ההצלחה הוא אחד החסמים שעומדים בפני נשים, שרבות מהן לא יכולות להקריב את כל ההיבטים האחרים בחייהן עבור רעיון, במיוחד כשאין הרבה מודלים של נשים בסביבתן שעשו דברים דומים.
יש הרבה כסף שאפשר לעשות מלקחת נשים ברצינות, כפי שאמרה רייצ׳ל סקלאר, וכשאנחנו לא מעודדים נשים להיכנס לעולם היזמי כולנו מפסידים. אם חשוב לנו לראות סוגים נוספים של יזמים בנוסף לזה מהפסקה הראשונה, אנחנו צריכים להתחיל לעודד ולאפשר סיפורים יזמיים אחרים, ולא לשלול את אלה שלא מיד עוזבים הכל לטובת חלום שנראה בלתי אפשרי. מי מצטרפת?
הכותבת היא סמנכ"לית שיווק ב-EX.CO
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.