משבר הקורונה מציב שני אתגרים עיקריים בפני המשק: השתלטות על החוב המפלצתי והחזרת האבטלה משיעור דו ספרתי לממדים סבירים. כך עולה מהדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2020, שמסר היום נגיד הבנק מרכזי אמיר ירון לידי הנשיא ראובן ריבלין. הדוח מתייחס לצעדים שנקטו הממשלה והבנק המרכזי על מנת לרסן את המגפה ולשמור על היציבות הפיננסית בהתאמה.
משבר הקורונה תפס את ישראל במצב כלכלי נוח אך הפגיעה הייתה חמורה, אמנם פחות מהצפי, כשהתוצר התכווץ ב-2.5%, בהובלת הצריכה הפרטית שנפלה ב-9.5% בצל הריחוק החברתי שנכפה. מנגד, שיעור החיסכון הפרטי עלה לשיא, כמו גם העודף בחשבון השוטף הודות לייצוא הישראלי בהובלת ענף ההייטק שמיתן את הפגיעה בתוצר.
האינפלציה השלילית ב-2020 הסתכמה במינוס 0.7%, ותרמו לה ההשפעות של המשבר על פעילות המשק ועל מחירי הדלקים וייסוף השקל. אך מה שבעיקר מדיר שינה מעיניו של הנגיד, הוא שוק התעסוקה שרשם פגיעה "חריפה יותר מאשר בתוצר". שיעור האבטלה הרחב עלה ל-15.7% בממוצע שנתי כשהפגיעה הקשה נרשמה בקרב מקבלי השכר הנמוך, מה שהעלה באופן מלאכותי את השכר הממוצע במשק.
הנגיד ירון: "אישור תקציב מדינה ל-2021 - צעד חיוני"
בתחילת המשבר הנגיד ירון, שפעל בעוצמה על מנת לייצב את השוק הפיננסי, בילה לא מעט בפגישות עם הממשלה והאוצר. אך ככל שחלף הזמן נראה כי החלטות הממשלה הפכו לפופוליסטית יותר ונראה כי עצותיו של הנגיד נדחקו הצידה.
בפרק המתייחס למדיניות הפיסקלית שהונהגה בעוצמה, בעיקר על ידי תשלומי העברה שנועדו לסייע למשקי הבית ולחברות, ושהיו הגורם המרכזי לעליית הגרעון התקציבי ל-11.6% ולגידול היחס חוב תוצר מ-60% ערב המשבר ל-72.6% בסוף השנה, בנק ישראל קוביע כי תידרש התאמה של המדיניות הפיסקלית כדי להבטיח תוואי פוחת של יחס החוב הציבורי לתוצר.
הנגיד ירון אמר כי "לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר" שכן הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מחייב התאמות נוספות. אלא על הממשלה להתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקליים ארוכי טווח כדי לשמר את אמינותה של המדיניות הפיסקלית - מה שקשה עד בלתי אפשר נוכח המצב הפוליטי. "אישור תקציב המדינה לשנת 2021 הוא צעד חיוני בהקשר זה", אמר ירון.
משבר הסאב-פריים מול משבר הקורונה
המשק הישראלי נכנס למשבר הקורונה במצב לא רע, אך הנזק המצטבר מהמשבר, נכון לכתיבת הדוח, נאמד ב-5% מהתוצר. בבנק ישראל כותבים כי מדובר בנתון הגבוה פי 4 מזה של משבר הסאבפריים כולו, ודומה לנזק המצטבר במשך שנתיים במשבר הדוט.קום (2003-2001).
ובכל זאת, בבנק ישראל כותבים כי מוקדם מדי לערוך השוואה בין הנזק הכולל של הקורונה לזה של הדוט.קום (פגיעה של 12% מהתוצר). המשברים הקודמים היו בעיקר מצד הביקוש ומשבר הקורונה שילב פגיעה בביקוש ובהיצע יחד בשל המגבלות של הממשלה. להבדיל ממשבר הדוט.קום אז מגזר ההייטק החמיר את הפגיעה בשל המשקל הגבוה של הענף מכלל המשק - במשבר הקורונה ביצועי הייצוא של ענף ההייטק בלטו לטובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
