האם מבג"ץ תבוא הישועה למלונאים? השבוע ידון בג"ץ בעתירה שהוגשה על ידי התאחדות המלונות בישראל ושני בתי מלון עצמאיים (לוסקי ואימפריאל בתל אביב) כנגד רשות המסים ו-Airbnb. העותרים יבקשו "תיקון עיוות ומציאות מפלה שיצרה מדינת ישראל בהזנחה מתמשכת של הסדרת שוק הדירות להשכרה לטווח קצר, בניגוד גמור למאמצי ההסדרה והחקיקה שנוקטות מדינות וערים בכל רחבי העולם". בבסיס הטענה יקוו המלונאים בישראל כי יוטל מס על משכירי הדירות לטווח קצר וכי רשות המסים תתאים את דרכי האכיפה שלה אל מול בעלי הנכסים ובכך תיווצר תחרות הגונה יותר לשיטתם בתחום האירוח.
עד כמה חזק שוק הדירות להשכרה לטווח קצר יעידו המספרים: לאחרונה פרסמנו בגלובס כי על פי נתונים שסופקו לעיריית תל אביב, בשנת הקורונה נטולת התיירים (מאז נאסרה כניסתם ממרץ 2020) היצע הדירות להשכרה לטווח קצר בעיר לא ירד בצורה דרמטית, אלא אפילו חווה התאוששות. נכון לינואר 2021 מוצעים בתל אביב כ-9,500 נכסים להשכרה לטווח קצר, רובם הגדול - דירות שלמות. שיעור הנכסים המושכרים בפועל עומד על 32% והמחיר הממוצע ליום להשכרה הוא 147 דולר. הנתונים הועברו מחברת Transparent, המשקללת את נתוני ההשכרה מארבע הפלטפורמות העיקריות להשכרת נכסים לטווח קצר, Airbnb, Booking, HomeAway ו-Tripadvisor.
על פי הנתונים, לפני שנה, כשעוד הותרה כניסת תיירים לישראל, עמד היצע הנכסים בתל אביב לבדה על כ-12.4 אלף. יחד עם הערים הסובבות, הרצליה, רמת גן ובת ים ההיצע של הנכסים להשכרה לטווח קצר הגיע לכ-14.1 אלף. רובם ככולם פנו לתיירים. עוד לפני המשבר, ההיצע היה גבוה בהרבה מהביקוש. בחודש ינואר 2020, לפני שהמשבר היכה בעוצמה בענף התיירות, שיעור התפוסה הממוצע בנכסים שהוצעו בעיקר לתיירים היה 36% והמחיר הממוצע להשכרה ליום עמד על 152 דולר.
על התיירים שנעלמו בשנה האחרונה חיפו התושבים הישראלים ששכרו את הדירות לטווח קצר לפתרונות דיור קצרי מועד (חודש-חודשיים). ראש מינהל תקשורת ותיירות בעיריית תל אביב־יפו, איתן שוורץ אף הגדיר את Airbnb כ"סוכנות נדל"ן לישראלים. זו פלטפורמה שאנשים התרגלו לממשק שלה, למדו לבחור דרכה דירות לחופשה, והיום הם מוצאים בה דירות שבעבר הושכרו ללילה או שניים ועכשיו הן מושכרות לחודשים".
עוד לפני המשבר, עיריית תל אביב ניסתה לנקוט במהלכים שימסגרו את היצע הדירות דרך היטלים כאשר האינטרס הוא להחזיר כמה שיותר דירות לשוק ההשכרה. כוונת העירייה להכפיל את סכום הארנונה לבעלי הנכסים נגנזה עם התובנה שהתוספת הייתה מגולגלת לשוכרים ומכאן התמקדה העירייה בהגבלה של 90 ימים במצטבר בשנה להשכרת נכסים לטווח קצר, באמצעות הצעת חוק. הצעת החוק הזו תצטרך לחכות יחד עם הצעות אחרות לאור המצב הפוליטי בישראל.
מיליארדי שקלים בשנה, "בשחור"
בבג״ץ, שהוגש על ידי עוה״ד כפיר ידגר, נגה חרובי ואילנה זיבנברג ממשרד גורניצקי, נטען כי רשות המסים אינה נוקטת כיום צעדים אלמנטריים ואפקטיביים לצורך הסדרת שוק השכרת הדירות לטווח הקצר, כך שנוצר ענף מסחרי שלם המגלגל מיליארדי שקלים בשנה "בשחור". "הדבר יוצר אפליה חמורה ופסולה כלפי בתי המלון, שמשלמים מס מלא וכפופים לאינספור דרישות רגולטוריות, ומביא לתחרות בלתי הוגנת בענף האירוח והתיירות בישראל".
בין הנתונים שמובאים בעתירה בולט נתון המשקף זינוק של 488% בהיצע הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל מאז 2014 ועד 2019. הרוב הגדול של הנכסים נמצא בתל אביב אולם כ-3,500 פזורים בירושלים ואלפים אחרים באילת. על פי העתירה, בתל אביב לבדה בחודש אוגוסט 2019 מחזור ההכנסות מהשכרת דירות לטווח קצר עמד על יותר מ-20 מיליון דולר.
טענת העותרים גם מתייחסת לכך שרבים מהנכסים המוצעים להשכרה נמצאים בידי גורמים מסחריים ויזמים, שמחזיקים במספר דירות (לעיתים במספר גדול), "הם מעמידים שירותי אירוח לתיירים ולנופשים מקומיים ולמעשה מתפקדים כבתי מלון ממש, באופן שמתחרה עם בתי המלון בישראל על אותו קהל יעד. במציאות הקיימת כיום בישראל, לא נגבה מס אמת ממשכירי הדירות הללו, ונוצר תמריץ מעוות שלא להקים מלון אלא להקים באופן "מחתרתי" דירת אירוח "משוחררת" מכל רגולציה (כגון דיני התכנון ובנייה, רישוי עסקים, ארנונה, וכמובן תשלום מס מלא ככל עסק אחר בארץ)".
העותרות סבורות כי משבר הקורונה רק החריף את הפער שבין המלונאות המסורתית, שנפגעה קשה מהמשבר, לבין שוק ההשכרה לטווח קצר "שהסתגל במהרה למציאות המשתנה תוך הסבת הדירות חזרה לייעודן למגורים, ללא כל הגבלה ומבלי שהיו לכך משמעויות מיסויות כנדרש בעת שינויים בייעוד במקרקעין. ברור שעם שוך הסערה - ומסתמן שענף האירוח והמלונאות כבר בדרך ליציאה מהמשבר - ישוב שוק השכרת הדירות לטווח קצר לממדיו טרום המשבר".
בעתירה מפורטים שורה של חוקי מס שחלים על משכירי דירות לטווח קצר, אך לפי הטענה אינם נאכפים בפועל דוגמת מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין. התאחדות המלונות מלינה כנגד רשות המסים שלפי הטענה "לא מבצעת את תפקידה כראוי, בכך שהיא אינה קובעת מדיניות אכיפה מפורטת וסדורה ביחס לחוקי המס שצריכים לחול על משכירי הדירות לטווח קצר, ובכך שהיא לא מבצעת בפועל אכיפה אפקטיבית של חוקים אלו, על מנת למגר את תופעת הכלכלה השחורה של שוק השכרת הדירות לטווח קצר".
בעתירה אף מפורט כי "בניגוד למדינת ישראל, מדינות רבות בעולם לא ישבו בחיבוק ידיים וכבר לפני מספר שנים אימצו מודלים שונים של רגולציה מיסויית על פעילות השכרה לטווח קצר. גם מעיון באתר Airbnb עצמו עולה כי החברה ערכה למעלה מ-400 הסכמים עם מדינות וערים ברחבי העולם לניכוי במקור של מיסים מהמשתמשים בפלטפורמה, ולתשלום שלהם ישירות לרשות הרלוונטית". בין השאר מובא כדוגמה מודל שאומץ בצרפת, לפיו על Airbnb לדווח באופן אוטומטי לרשויות המס של המדינה ולהעביר להן נתונים שנתיים לרבות פרטי המארחים, היקף פעילותם ואמצעי התשלום בו השתמשו מול האורחים כך שרשות המס בצרפת תוכל להתחקות אחר פעילות מסחרית המחייבת מיסוי מתאים. באיטליה נקבע כי הכנסות בגין השכרת נכסים לטווח קצר נכללות במסגרת הכנסות אישיות שנתיות ועליהן מוטל מס של 23%-43% ובניו יורק חלים מסים שונים כנגזרת של תפוסה.
"ניסיון פסול להכתיב אכיפה"
רשות המסים בתגובה שהגישה ביקשה לדחות את העתירה ש"מהווה ניסיון פסול להכתיב לרשות כיצד לאכוף את דיני המס בישראל". עוד טענה כי בג"ץ אינו האכסניה המתאימה לדון בטענות וכי רשות המסים בוחנת מודל מיסוי ראוי להשכרת לטווח קצר באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. "סוגיית מיסוי הכלכלה השיתופית היא סוגיה מורכבת, אשר נמצאת תחת בחינת הרשות מזה תקופה. יש להמתין עד לגיבוש עמדתה בעניין במקום שתופעל התערבות שיפוטית בנושא". הרשות אף הזכירה אמירה שהשמיע בשעתו שר התיירות לשעבר יריב לוין על השכרת הדירות לטווח קצר "זו תופעה מדהימה שמגלמת בתוכה פוטנציאל כלכלי ותדמיתי אדיר למדינת ישראל".
אמירתו של לוין מוזכרת גם בתגובה שהעבירה Airbnb שביקשה גם היא לדחות את העתירה על הסף. ראשית טענה כי לחברה שמקום מושבה הוא בארה"ב אין נציגות פיזית בישראל בשעה שהיא תמהה מדוע לא נתבעו גם הפלטפורמות האחרות שמציעות דירות להשכרה לטווח קצר. עוד טענה כי עיקר הטענות ממילא מופנות לרשות המסים וכי בג"ץ אינו האכסניה המתאימה לדון בנושא היות שמדובר בסוגיה המצריכה פתרון רגולטורי ואינה מתאימה להכרעה שיפוטית, וכן כי מדובר בעתירה מוקדמת מאחר שהרשות שוקדת על גיבוש מודל מיסויי.
הצדדים יחכו לראות האם בית המשפט יאמץ את עמדת התאחדות המלונות שמצפה כי בית המשפט יתערב ויורה לרשות המסים לאכוף בצורה שוויונית יותר את דיני המס או שמא ישאיר את ההחלטה בידי רשות המסים בתקווה שזו תוביל לשינוי מתוך האינטרס משלה - לאסוף כסף "שחור" שזרוק על הרצפה בשעה שתשלומי המס על אלפי הדירות להשכרה לטווח קצר - מתעכבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
