בנק ישראל פרסם את יתרות המט"ח לחודש מרץ לפיהן הבנק רכש מט"ח בהיקף של קרוב ל-2 מיליארד דולר בחודש מרץ בשוק, וזאת לאחר רכישות של קרוב ל-12 מיליארד דולר בחודשיים הראשונים של השנה. כך שמתחילת השנה רכש הבנק המרכזי כ-13.7 מיליארד דולר.
בכך, בנק ישראל ניצל 46% מסך תוכנית רכישות המט"ח השנתית בהיקף של 30 מיליארד דולר ב-2021. בשנה הקודמת רכש הבנק 21 מיליארד דולר - סכום השווה להתערבות בשוק המט"ח מ-2016 עד 2019.
הנגיד אמיר ירון כבר הבהיר כי הבנק עשוי להגדיל את היקף תוכנית רכישות המט"ח, אך עולה השאלה עד מתי יוכל בנק לרכוש מט"ח בהיקפים כה גדולים, בהינתן כי היתרות צפויות לגדול לכ-50% מהתמ"ג בסוף 2021.
ייסוף השקל משנת 2008 - התחלת ההתערבות בשוק המט"ח - עד סוף 2020 הגיעה ל-39% והוא אחד הגורמים המקשים על חזרה של האינפלציה ליעדה, כך לפי הדוח השנתי של בנק ישראל ל-2020.
על רקע העלייה בציפיות האינפלציה, אתמול (ג') אמר הנגיד כי הוא לא חושב שתהיה התפרצות אינפלציונית, וחזר כי העלאת האינפלציה מהווה יעד של בנק ישראל, למרות החששות שעלו לאחרונה.
מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר, מציין כי "בנק ישראל רכש במרץ 2 מיליארד דולר ומתחילת השנה 13.7 מיליארד דולר. זה מותיר לבנק ישראל כ-1.8 מיליארד דולר רכישות לכל חודש עד סוף השנה. להערכתנו, סכום זה אמור להספיק בכדי למנוע התחזקות של השקל בחודשים הקרובים. יש לזכור שפתיחת השמים אמורה להקטין מעט את לחצי הייסוף. כמו כן רכש הבנק במרץ אג"ח ממשלתיות בסכום של 4.1 מיליארד שקל. מתחילת התוכנית נרכשו אג"ח ב-58.9 מיליארד שקל. בקצב הנוכחי התוכנית לרכישת אג"ח תספיק לכחמישה חודשים נוספים. לאור השיפור בפעילות הכלכלית, סביר להניח שקצב רכישות האג"ח יפחת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
