הסכסוך ביינות ביתן? את הכסף הגדול שלמה רודב עושה במקומות אחרים

שמו של איש העסקים שלמה רודב עלה לאחרונה לא פעם לכותרות, בקשר למתיחות החריפה שנוצרה בינו - סביב תפקידו כיו"ר רשת יינות ביתן - ובין בעל השליטה נחום ביתן. זאת, פחות משנה לאחר שרודב מונה להוביל את רשת קמעונות המזון של ביתן, המתמודדת עם אתגרים פיננסיים כבר תקופה ממושכת. 

רודב נחשב במגזר העסקי כ"מנהל-על", דומיננטי, מתודי, ושאינו מעגל פינות. ברקורד שלו רשומות קדנציות שבהן שימש כיו"ר החברות גילת לוויינים, תנובה וקבוצת התקשורת בזק (פעמיים). כניסתו ליינות ביתן התרחשה זמן קצר לאחר התפטרותו מתפקיד יו"ר בזק, וזאת לאחר שגם שם נקלע לחילוקי דעות מול בעלת השליטה - קרן סרצ'לייט.

לצד הכותרות שתופסים, שלא בטובתו, המאבקים של רודב מול מעסיקיו בהווה ובעבר, את אימפריית המשקאות והמזון הבורסאית שלו, קרור, מנהל רודב ביד רמה כבר שנים ארוכות, וגם בה הוא משמש כיו"ר. זאת לצד שותפו לדרך רוני גת, המנהל את פעילות המשקאות של קרור - חברת יפאורה.

מלבד השקט הניהולי שיש לשניים בקרור (שאת מניות השליטה בה הם מחזיקים זה כ-25 שנה) ויכולתם לנהל בהצלחה מאבקים מול השותפים בעסקיה, נחשבות הפעילויות של קרור ליציבות ורווחיות, והחברה מייצרת לשניים לא מעט הון, באמצעות הדיבידנדים והשכר שהם מושכים ממנה.

מבדיקת גלובס עולה כי בחמש השנים האחרונות בלבד (2020-2016) נהנו רודב וגת יחד מתגמולים בסכום מצרפי של כ-140 מיליון שקל - יותר מ-110 מיליון שקל חלקם של הדיבידנדים שקיבלה ספנות והספקה מקרור, וקרוב ל-30 מיליון שקל עלויות העסקתם המשותפת.

את עיקר סכום השכר של השניים בקבוצה לוקח גת, המכהן כיו"ר יפאורה וכמנכ"ל החברה הבת יפאורה-תבורי, עם תגמולים מצטברים של כ-22 מיליון שקל בחמש שנים, לעומת פחות מ-6 מיליון שקל לרודב עבור תפקידו כיו"ר קרור. עם זאת, רודב דאג לעצמו ל"השלמת הכנסה" בתפקידו כיו"ר בזק, שעבורו קיבלה ספנות והספקה כ-7 מיליון שקל בשנים 2018-2020.

"הכסף הגדול" של השניים הוא החזקתם במניות קרור: אחרי נסיקה של כ-60% שמציגה מניית החברה בשנה האחרונה, שווי השוק שלה עומד על 1.3 מיליארד שקל, וגוזר להחזקות גת ורודב בחברה (כ-63% מההון) שווי של כ-800 מיליון שקל.

  

רכשו מהחברה לישראל את ספנות והספקה

רודב (72) וגת (67) פרצו לתודעת המגזר העסקי בתחילת שנת 1996, כאשר רכשו מידי החברה לישראל את מניות השליטה בקבוצת ספנות והספקה. השניים, אז בשנות ה-40 לחייהם, היו מוכרים עד אז בעיקר בשל פעילותם בקבוצת אייזנברג, ששלטה בחברה לישראל, שבה שימשו כמנהלים בכירים (וזכו לכינוי "נערי אייזנברג").

רודב וגת עזבו את הקבוצה בתחילת שנות ה-90 ופנו לעסקים פרטיים. ב-1999, לאחר שאייזנברג מכר את השליטה בחברה לישראל למשפחת עופר, מימשו רודב וגת את מניות החברה לישראל שהוחזקו בידי ספנות תמורת יותר מ-500 מיליון שקל וברווח הון גדול.

פעילותה המרכזית של קרור, החזקתם המרכזית כיום, מתבצעת באמצעות החזקת השליטה (כ-70%) בחברת יפאורה, יצרנית ומשווקת המשקאות הקלים, ובהם שוופס, מי עדן, אר.סי קולה, עין גדי, ספרינג ועוד, ונוסף על כך שותפה קרור (כ-38%) ביצרנית הצ'יפס הקפוא תפוגן.

בסיכומה של 2020 הציגה קרור שחיקה של כ-2% בהכנסותיה מפעילות המשקאות הקלים, שהגיעו ל-905 מיליון שקל, והרווח הנקי שלה ירד ב-6% ל-80 מיליון שקל. זאת בעוד שהכנסותיה השנתיות של תפוגן, שאינן מאוחדות בדוחות, טיפסו ב-12% ל-166 מיליון שקל והיא עברה לרווח נקי של יותר מ-8 מיליון שקל, אחרי הפסד של כ-4 מיליון שקל ב-2019.

הסכסוך עם בלווטניק נגמר בפשרה

בעוד שרודב נכנס לא אחת בשנים האחרונות לניהול אתגרים בחברות בעלות פרופיל תקשורתי גבוה, אופי התנהלותה של קרור הפוך - והיא חברה הנמצאת מתחת לרדאר, עם דיווחים מינימליים בקשר לעסקיה.

עם זאת, גם שמה עלה מדי פעם בשנים האחרונות בקשר לסכסוכים מול שותפיה. ב-2018 קרור, המחזיקה ב-70% ממניות יפאורה, נקלעה לסכסוך עם שותפת המיעוט בחברת המשקאות, כלל תעשיות (כת"ש) של המיליארדר לן בלוונטיק.

זאת בעקבות הנפקת נתח ממניות יפאורה, שמחזיקה כת"ש, לציבור, באמצעות החברה הייעודית כלל משקאות, ולאחר שבלווטניק נכשל בניסיונו למכור את החזקות המיעוט שלו לקרור. הסכסוך הסתיים בפשרה בין הצדדים, שלאחריה מכרה כת"ש את עיקר החזקותיה בכלל משקאות.

ב-2019 הגיעה קרור לפשרה גם מול שותפיה בתפוגן - משפחת שרון ומשפחת פורת - בנוגע לעסקה אפשרית של מכירת החזקות השותפים בחברה וכן בקשר לדרישה לחלוקת דיבידנד על-ידי תפוגן, כארבע שנים לאחר חילוקי הדעות שהתעוררו בין הצדדים, בשנת 2015.