היזהרו מהסבות מקצועיות: סיכויי ההצלחה קלושים, במיוחד למנהלים

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה 

אחד המיתוסים הכי מסוכנים בשוק העבודה נוגע להסבות מקצועיות. רוב האנשים מאמינים שהמהלך הזה אפשרי, בעוד שהמציאות מוכיחה שהסבות מקצועיות ניתנות לביצוע בעיקר במתכונת של עסק עצמאי, על כל הסיכונים הכרוכים בכך. במתכונת של שכיר, הן כמעט בלתי אפשריות.

שלושה חסמים להסבה

מדוע זה כך? כי שוק העבודה משלם על ידע ועל ניסיון ולא על מה שבא לאנשים לעשות או מעניין אותם. התוצאה היא ששלושה חסמים עומדים בפני מי שרוצה לעשות הסבה ולהישאר שכיר:

1. ירידה דרסטית בשכר. כמעט כל הסבה מקצועית כרוכה בירידה דרסטית בשכר, לעתים קרובות בשיעור של 50% ויותר. זה מחיר שרוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם. לכן את רוב ההסבות המקצועיות עושות נשים ששכרן הוא "משכורת שנייה". גברים כמעט שלא עושים שינויים מקצועיים. כמפרנסים עיקריים, הם לא יכולים לספוג את הפגיעה בשכר, שלא לדבר על כך שהרבה יותר קשה להם רגשית להתפשר (שכר כסוג של סמל סטטוס), גם כשכלכלית זה ניתן.

2. ירידה דרסטית בסטטוס. זאת התוצאה של שני תהליכים מקבילים שמתרחשים ברוב המכריע של ההסבות המקצועיות - ירידה בפירמידה הארגונית, לעתים עד לדרג של עובד זוטר בשל הצורך ללמוד מקצוע חדש מההתחלה, ובמקביל ירידה בסטטוס כתוצאה מירידה למקצוע שמיצובו בארגון נמוך יותר (למשל מכספים לרכש, מפיתוח לניהול מוצר, משיווק למשאבי אנוש, מכלכלה לשכר והטבות וכו'). זאת תופעה שאופיינית כמעט לכל ההסבות. גם מנהלים נדרשים לירידה בפירמידה הארגונית לצורך למידת המקצוע החדש, אחרת איך יקבלו החלטות? הירידה בסטטוס ובדרג הארגוני פירושה הרבה יותר עבודה שחורה - מחיר שרבים לא מוכנים לשלם, מה גם שעבור לא מעט אנשים הירידה כשלעצמה כרוכה בקושי רגשי מהותי, במיוחד לגברים.

3. בזבוז "זמן קריירה". השילוב של חסמי השכר והסטטוס הופך את מהלך ההסבה ליקר מדי, אך גם מי שמוכנים לשלם את מחיריו הכבדים ייתקלו בחסם נוסף: אין מספיק זמן לבנות קריירה במקצוע החדש. מדוע? כי רוב ההסבות המקצועיות מתרחשות בסביבות גיל 35 וצפונה, לאחר שכבר נוצל לפחות עשור מתוך "זמן הקריירה" - בנק הזמן הריאלי לפיתוח שלה, שמתחיל בסביבות גיל 25 ונמשך כ-20 שנה. אחרי כן מתחיל שלב הקיפאון ואף הדעיכה. כלומר, ברוב המקרים נותרות בקושי עשר שנים לפיתוח הקריירה החדשה - זמן מועט מדי, בפרט למי שמתכנן לטפס למקצוע המצריך חזרה לספסל הלימודים, ו/או מי שמתכנן קריירה ניהולית.

הסטה במקום הסבה

אז מה עושים? הסטה מקצועית במקום הסבה מקצועית. כלומר, מעבר למקצוע או לתחום עיסוק משיק שמאפשר ניצול הידע והניסיון שרכשתם עד כה. מחירו של שינוי כזה הוא נמוך בהרבה והוא מאפשר גם התפתחות מקצועית וגם התקדמות לתפקידים בכירים ומתגמלים יותר יחסית למהלך הסבה. יש להקפיד להיכנס לתהליך רק לאחר ניתוח יסודי של שוק העבודה הרלוונטי, זיהוי היתרונות היחסיים (מקצועיים ושיווקיים), היערכות כלכלית למחירי המהלך ובניית תוכנית עבודה מסודרת המגדירה את תפקיד השיא וגוזרת תפקידים לאחור.

רצוי מאוד לבצע את השינוי בתוך החברה שבה עובדים, כי שם הסיכוי הגבוה ביותר לקבל הזדמנות, ובמחיר נמוך לאין שיעור - מינימום פגיעה בשכר ובסטטוס.

רוב ההסבות המקצועיות נעשות מהסיבות הלא נכונות. חובה לוודא שהמוטיבציה שלכם לשינוי היא במקומה, אחרת אתם עלולים לשלם מחיר גבוה לשווא. להפסיד הרבה כסף, לבזבז זמן יקר, לפגוע בערך השוק שלכם, גם אם תחליטו לחזור למקצוע המקורי, ואפילו לערער את כושר הפרנסה העתידי שלכם. זיכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה