כל מי שכבר הספיק לבקר באיחוד האמירויות (לפני סגירת השמיים והסגר האחרון) או מתכנן לעשות זאת בקרוב, לא יוכל להתעלם מן ההצלחה האדירה של מדינת הנסיכויות הקטנטנה.
את מירב תשומת הלב תופסים, לרוב, מגדלי הענק ומלונות הפאר המפורסמים, אך מי שיבחן את הנתונים לעומק יגלה סיפור הצלחה אדיר הרבה מעבר לתחום הנדל"ן. סקטור היזמות והחדשנות המשגשג, תחום החינוך, הרפואה, הפיננסים, הקיימות, ועוד עוד: בכולם הצליחה איחוד האמירויות לבסס את מעמדה ככוח עולמי עולה, והיד עוד נטויה.
לראייתם של מרבית הישראלים, בבסיס ההצלחה עומד גורם אחד ויחיד: נפט, והרבה ממנו. עתודות הנפט והגז האדירות הקיימות כיום באיחוד האמירויות כוללות למעלה מ-100 מיליארד חביות נפט ו-350 טריליון רגל-מעוקב גז, ומהוות כרבע מהתמ"ג במדינה.
אך למרות המספרים המדהימים, להצלחה של איחוד האמירויות אחראים גם גורמים נוספים, ולא רק מאגרי נפט עצומים וחשבון בנק מנופח. אלו, כמובן, גורמים חשובים, אך לא ניתן לדבר על ההצלחה האמירתית מבלי להזכיר גורם משמעותי לא פחות (ולדעתי אף יותר): חזון.
לא חוששים מהעתיד, אלא בונים אותו
באיחוד האמירויות אוהבים תוכניות ארוכות-טווח. לראייתם, הדרך היחידה להשיג יעדים שאפתניים במיוחד, היא להסתכל הרחק הרחק אל העתיד, לנעוץ את המטרה, ו"לגזור לאחור" את הפעולות הנדרשות כדי להגיע אליה.
כך הם הצליחו לבסס את מעמד השוק המקומי כזירת חדשנות אזורית (מדורגת שנייה במזרח התיכון אחרי ישראל), להציג צמיחה של 45% בין השנים 2010 ו-2019, ולהגדיל את ההשקעות הזרות במדינה בלמעלה מ-150% באותה התקופה. זו גם הסיבה לצמצום התלות בנפט (חרף המאגרים האדירים) ולטיפוח תחום האנרגיה המתחדשת במדינה.
לרוב, כשמזכירים תוכניות "ארוכות-טווח", חושבים על טווחי זמן של 5 או עשר שנים. לא כך באיחוד האמירויות, שם מרבית התוכניות מציגות חזון מפורט לטווחים של 20 שנה לפחות. ובעוד במרבית העולם יסבירו כי לא ניתן אפילו לדמיין כיצד יראה העתיד בעוד 20 שנה במציאות המשתנה בקצב חסר תקדים, באיחוד האמירויות לא נלחצים. לראייתם, הם יודעים בדיוק כיצד יראה העתיד: הם בונים אותו במו ידיהם, כחלק מאותן תוכניות שאפתניות וחזון מפורט.
דוגמה מצוינת לתוכנית שכזו התפרסמה בשבוע שעבר, כששליט דובאי וסגן מנהיג איחוד האמירויות, השייח׳ מוחמד בין ראשיד אל-מקטום, פרסם את תוכנית "דובאי 2040": תוכנית שאפתנית במיוחד, עמוסה בפרטים, יעדים ומטרות, הכל כדי לעמוד בחזון העיקרי: להפוך את דובאי ל"עיר הטובה ביותר בעולם למגורים", ולהגדיל את מספר התושבים בה מ-3.3 מיליון כיום ל-5.8 מיליון. וכל זה, כאמור, בפחות מ-20 שנה.
יותר ממחצית משטח העיר: פארקים ושמורות טבע
היעדים אשר מפורטים בתוכנית נשמעים כמעט דמיוניים. כך, למשל, התוכנית שמה ליעד להגדיל את שטחי התיירות בדובאי ב-134%, את שטחי המסחר ב-168%, ואת השטחים המוקצים לטובת חינוך ורפואה ב-25%. אך גולת הכותרת היא חופיה הזהובים המפורסמים של דובאי: לפי התוכנית, שטח החופים הציבוריים יגדל בלא פחות מ-400%.
ואם החופים לא הספיקו, התוכנית כוללת יעד שאפתני לפיו 60% משטח העיר יוקדשו לפארקים ושמורות טבע.
תחום משמעותי נוסף אשר זוכה להתייחסות נרחבת הוא התחבורה הציבורית בעיר. כחלק מהמאמצים להפוך את דובאי לבירת קיימות עולמית, מאמצים רבים ותקציבי ענק יושקעו בשיפור תשתיות תחבורה ציבורית ונקייה. לפי התוכנית, 55% מהתושבים בעיר יחיו במרחק שלא יעלה על 800 מטר מתחנת תחבורה ציבורית, שתהיה נגישה, חכמה וברת-קיימא.
"המטרה שלנו היא ליצור סביבה שוויונית יותר, שלא רק תספק את צרכי האוכלוסייה בדובאי בצורה מיטבית אלא תעורר השראה, ותעודד את התושבים למצות את הפוטנציאל האישי שלהם על ידי יצירתיות, חדשנות ויזמות", אמר שייח׳ מוחמד לאחר פרסום התוכנית. "על ידי הצבת חזון ברור והבנה מעמיקה של הצרכים המשתנים בעולם המתפתח ללא הרף, אנחנו ממשיכים לעבוד כדי לייצר עתיד טוב יותר לכולם".
אין ספק כי מדובר בתוכנית שאפתנית במיוחד, עם רשימה ארוכה של יעדים ומטרות שכיום נראים כמעט מופרכים. אך למי שנוטה לזלזל, כדאי לזכור כי זוהי התוכנית השביעית במספר לפיתוח עירוני של דובאי מאז שנת 1960.
במהלך אותן שנים, אוכלוסיית דובאי הוכפלה פי 80 (!), מ-40 אלף למעלה מ-3.3 מיליון איש. שטחה הבנוי של העיר גדל פי 170 - מכ-3.2 קילומטר מרובעים ל-1,490. וכל זאת, בזמן שהעיר הפכה למרכז פיננסי וטכנולוגי בועט, שמושך כבר כיום עשרות אלפי אנשי עסקים ומשקיעים בכירים מכל העולם.
במהלך 50 השנים האחרונות, דובאי בנתה את עצמה כמעט מאפס והפכה, כבר כיום, לעיר משפיעה ומובילה ברמה עולמית. כעת הם שואפים לעלות כמה מדרגות למעלה, ולכבוש את התואר "העיר הטובה ביותר למגורים בעולם". נשמע שאפתני? בהחלט. מופרך? אולי. אך בהתבסס על העבר ועל יכולתם המוכחת לעמוד ביעדים ובמטרות ארוכות-הטווח שהם מציבים, בהחלט כדאי לקחת אותם ברצינות.
הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
