לפני מספר שבועות חיברה נופר אנרגיה את מתקן האגירה הראשון בישראל בקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה, כשבוע לאחר מכן החברה הודיעה על הסכם רכש אסטרטגי לרכישת מתקני אגירה בסכום של כ 30 מיליון דולר מחברת טסלה שנחשבת לשחקן הפרימיום של התחום. מהי החשיבות הגדולה של מתקני אגירה ומדוע בקרוב נראה מתקנים כאלה בכל מקום?
האגירה מביאה מספר בשורות חשובות, הבשורה הטריוויאלית והברורה היא שאם קיים במקום גם יצרן הרי שהאגירה מאפשרת לקיים משק חשמל עצמאי, גם אם יש תקלה ארוכה בחברת החשמל. בניר יצחק אזור עם רגישות ביטחונית ידועה המשמעות היא שבצוק איתן הבא גם אם תהיה הפסקת חשמל שלא ניתן לתקן בגלל המצב הביטחוני הקיבוץ למעשה אדיש. הבשורה הראשונה היא אם כן - עצמאות.
הבשורה השנייה נוגעת לערכיות שקשורה לאופן הפקת החשמל אותו אנו צורכים, שנת 2020 ומשבר הקורונה גרמו למחשבות מעמיקות אצל רבים לגבי יחסי הגומלין שלנו עם הטבע. מדינת ישראל מחויבת לעמידה ביעדי ועידת פריז 10% עד סוף שנת 2020 והיעד שנקבע לשנת 2030 הוא יעד שאפתני 30% (למרות שיש ויגידו לא שאפתני מספיק) במקביל ליעד זה יותר ויותר אנשים מעוניינים לוודא כי האנרגיה שהם צורכים תהיה מתחדשת בצורה מלאה. בישראל שבה מקור האנרגיה המתחדשת הזמין היחיד הינו השמש שאיפה זו לא הייתה ריאלית, עד שהגיעה האגירה. האגירה מאפשרת לכל יחיד או תאגיד להיות בסיטואציה שבה את האנרגיה הנדרשת לו הוא מביא ממקורות מתחדשים לחלוטין, הלוקסוס הזה מסתבר כפי שאפרט בהמשך אפילו משתלם כלכלית.
הבשורה השלישית והרביעית קשורות לשני שינויים טקטוניים שעובר משק החשמל, האחד הוא שילוב מתחדשות בהיקף גבוה והשני הוא המעבר לרכבים חשמליים. רשת החשמל בנויה על ניסיון נצבר שקשור להרגלי הצריכה שלנו מחד ומאידך מספר קטן של מקורות ייצור מרכזיים (תחנות כוח). מעבר ליצרנים מרובים של אנרגיה מתחדשת מייצר קושי גובר והולך, שילוב של צרכנים עוצמתיים בהיקפים גדולים כמו רכבים חשמליים שובר את הסכמות הישנות של הצריכה ומייצר קושי בלתי פתיר בפני עצמו. הפתרון הנאיבי בא ואומר - אם כן נשדרג את הרשת! שדרוג כזה כרוך גם בהוצאות כספיות אדירות וגם לא עומד בלוחות הזמנים וחשוב מכך - הוא נחות משמעותית מהפתרון שיודעת להציע האגירה.
נסתכל על דוגמה מייצגת מתחום האנרגיה המתחדשת - מאגר מים של אחד הקיבוצים באזור קריית גת, לא ממש פריפריה, בשביל לאפשר שילוב של מתקן בהיקף של 1.5 מגה בסך-הכול חברת החשמל מגדירה מה נחוץ בהיבטי שדרוג הרשת - הוספת שנאי בתחמש (20 מיליון שקל) וסלילת קו מתח גבוה באורך 12 קילומטרים (עלות 9 מיליון שקל). לו"ז משוער? 5 שנים. אותו מתקן יכול לקבל פתרון מלא באמצעות אגירה בחמישית המחיר וחמישית הזמן.
הרכבים החשמליים מגיעים לישראל, מאיפה יגיע החשמל?
או דוגמה מתחום הרכבים החשמליים, בעוד חמש שנים יהיו בישראל מיליון רכבים חשמליים. כולם פחות או יותר יגיעו הביתה בשעות הערב ויבקשו להיטען בקצב סביר של 20 קוט"ש לשעה. הסצנריו התמים הזה מדיר שינה מעיני אנשי חברת החשמל - אין בכל תחנות הכוח שלנו מספיק הספק לייצר את הכמות הזו שלא לדבר על משאבי הרשת. גם כאן הפתרון איננו הכפלת כמות תחנות הכוח שלנו תוך הגדלת החשמל המיוצר בגז אלא מתקני אגירה שינצלו את שעות השפל להיטען ויתמכו בטעינות הרכבים החשמליים בשעות השיא.
הבשורה החמישית והחשובה מכל קשורה למחירי החשמל עצמם. כיום מחיר החשמל בישראל הוא מחיר מפוקח, מעט תחרות הוכנסה עם כניסתם של היצרנים הפרטיים. שברנו את המונופול זעקו כותרות ה PR, האמת לעומת זאת הרבה פחות מרשימה. היצרנים מהווים מועדון סגור וקטן שקובע מחירים בהתאמה למחיר המפוקח ובהתאם לכל תיאוריה כלכלית המחיר שמקבל הצרכן רחוק מלהיות אופטימלי. עד היום אנרגיה סולארית, יצרן מבוזר שניתן להקים בקלות בכל מקום, לא ממש היווה תחרות מכיון שיכל לספק רק חלק מהחשמל הנדרש ולא את כולו. זה נכון עד לרגע שבו אנחנו משלבים אגירה במערכת הייצור הסולארית. שילוב כזה מאפשר יצירה של מאות יצרנים שונים ושוב בהתאם לכל תיאוריה כלכלית ידועה המעבר הזה יביא לתחרות אמיתית על מחיר החשמל ולהפחתת מחיר החשמל לצרכן בעשרות אחוזים.
אגירה אם כן מהווה את שלב חשוב בהתפתחות משק החשמל, היא תאפשר עצמאות אנרגטית, צריכה עצמית של חשמל שהוא 100% אנרגיה מתחדשת ברמת הצרכן הבודד. ברמת המקרו אגירה תאפשר שילוב של אנרגיות מתחדשות בהיקפים הרצויים ליעדי 2030 ויישומי אגירה יאפשרו מעבר חלק לרכבים חשמליים. אימוץ של מודל השוק ומתן אפשרות על ידי רשות החשמל ליצרנים סולאריים חמושים באגירה למכור חשמל בשוק החופשי תביא לתחרות אמיתית על מחיר החשמל ולהוזלתו בעשרות אחוזים.
הכותב הוא מייסד ויו"ר חברת נופר אנרגיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
