תפקודה המוצלח של ועדת הבחירות המרכזית צריך לשמש דוגמה לכל השירות הציבורי

בחירות רביעיות בשנתיים, בתקופת קורונה, שהוכרזו בזמן קצר - וראו איך המבצע המורכב והעצום הזה תופעל ותיפקד. אם נצליח לפרק את הסיבות המרכזיות להצלחה, אולי נשכיל להפיק לקחים על מנת לשפר את תפקודן של מערכות ציבוריות אזרחיות אחרות.

עבודת ועדת הבחירות המרכזית, אשר בידה תפקיד מהותי בדמוקרטיה הישראלית, חשופה לביקורת ציבורית עצומה בהיבט הפוליטי והתקשורתי. התנהלותה נבחנת בזכוכיות של מגדלת, כאשר יש מי שיש לו עניין ואינטרס להטיל דופי בעבודת הוועדה.

בעקבות הטענות שנשמעו בבחירות הקודמות, והחשש שיהיה מי שינסה לקעקע את אמינות תוצאות הבחירות גם בסבב הנוכחי, הגבירה הוועדה את אמצעי הפיקוח והבקרה הקיימים ממילא, והוסיפה, לדוגמה, מפקח על טוהר המידות מטעם הוועדה בכל קלפי - וזאת נוסף על חברי ועדת הקלפי והמשקיפים המשמשים כמעגל הראשון של בקרה.

ועדת הבחירות המרכזית אף מנויה כאחד הגופים בחוק חופש המידע, למעט ביחס לנושאים מסוימים, אם כי בפועל ממעטים לעשות שימוש בכלי זה (לדוגמה, בשנת 2019 הוגשו לוועדה רק 30 בקשות למידע).

שנית ההצלחה מונחת לפתחה של עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ולצוות המקצועי שהיא עומדת בראשותו. עדס, אשר צמחה מקצועית בוועדת הבחירות, מייצגת עובדת ציבור בעלת ניסיון וותק רב בתחום עליו היא אמונה. ניכר גם שהיא והצוות המוביל עמה קשוב לביקורת הציבורית, מפיק לקחים, ומיישם אותם במהרה.

בתקופה שבה יש מי שמנסה לקעקע את חשיבות הניסיון של עובדי השירות הציבורי, הרי לנו דוגמה ליתרון שבעובדת ציבור בעלת יכולות אישיות מתאימות, המביאה עמה ניסיון שלא יסולא בפז.

הנקודה האחרונה היא אופן אישור התקציב עבור הוועדה. התקציב הנדרש על ידי הוועדה לצורך הבחירות נערך על ידי הדרג המקצועי ומאושר על ידי חברי וועדת הבחירות המרכזית המורכבת מנציגי הסיעות בבית בראשות שופט עליון.

התקציב מוגש לאישור ועדת הכספים, כאשר אגף תקציבים מגיב על דרישות התקציב. הדבר שונה מהותית מהדרך בה מאושרים תקציבים של משרדי ממשלה. במשרדי הממשלה דרישות התקציב מגיעים מגורמי המקצוע, אך ההצעה התקציבית מגובשת על ידי אגף התקציבים, אשר בהכרעותיו התקציביות נכנס לא פעם בשיקולי מדיניות מקצועיים.

מבלי להיכנס לרקע ההיסטורי למצב דברים זה, ולחשיבות שבאגף התקציבים כמי ששומר על התנהלות תקציבית מבוקרת, לא ניתן להתעלם מרכיב זה כגורם המאפשר לוועדה לפעול באופן מקצועי ויעיל כפי שנתחוור לנו ביתר שאת בבחירות שנסתיימו זה עתה.

אם כן יש לנו, בוועדת הבחירות, שילוב של דרג מקצועי מיומן ובעל ניסיון, בקרה וביקורת ציבורית משמעותית, ועצמאות רבה יותר בעיצוב וגיבוש התקציב.

בשנת הקורונה האחרונה, נדמה היה לנו שהמערכת הציבורית האזרחית קורסת. המוסד גוייס לטובת הבאת מטושים, השב"כ לסיוע באיתור מגעים באמצעות איכונים וצה"ל נתבקש להקים את המערך האפידימולוגי. בכל אחד מהתחומים הללו, אזרחיים במהותם, כניסת גורמי הביטחון לא הביאה להצלחה מזהירה, ומנגד כורסם (עוד) המעמד של הרשויות הציבוריות האזרחיות ובראשן משרד הבריאות.

אם נוכל להפיק לקח אחד מהערכות ועדת הבחירות, הוא שהדרך להצלחת משרד ממשלתי אינה בהכנסת מערכות ביטחוניות "לסייע" לו בתפקודו. הדרך היא - בשגרה כמו בחירום - לחזק את המערכות הקיימות. ועדת הבחירות התוותה עבורנו את הדרך - כוח אדם מקצועי ומיומן, הגברת השקיפות והבקרה על פעילות הרשות ומתן עצמאות תקציבית גדולה יותר. זוהי הדרך לחיזוק השירות הציבורי, ובכך למתן שירות טוב יותר, לנו, האזרחים.

עתה רק נותר שתקום ממשלה. ושאחת ממטרותיה תהיה שיקום וייעול השירות הציבורי. אשרי המאמין.

הכותבת היא ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע לשעבר, וכיום יועצת בתחום ממשל וטכנולוגיה