חברת נקסטייג', המפתחת מוצרים מיוחדים על בסיס קנאביס רפואי, הודיעה על כוונתה להיכנס גם לתחום הפסיכדליה (חומרים מעוררי הזיות הנחשבים גם לבעלי יכולת טיפולית במחלות נפש ומוח). החברה גייסה 1.2 מיליון שקל בהלוואה המירה למניות, כדי להקים חברה בת שתעסוק בתחום זה.
נקסטייג' היא החברה ראשונה המכריזה על כניסה לפעילות בתחום הפסיכדליה, אך גם חברת פארמוקן המסחרית נמצאת בשיתוף-פעולה עם מכון המחקר שמיר לבדיקת אפשרות של שימוש טיפולי בפטריות הזיה.
מהודעתה של נקסטייג' עולה כי בכוונתה לפתחת מולקולות ספציפיות שיזוהו כפעילות בתוך החומרים מעוררי ההזיה. נקסטייג' היא חברה בת של החברה הותיקה נקסטאר, שלה ניסיון רב בפורמולציה (יצירת התרכובת הייחודית של התרופה, כולל החומרים הלא פעילים אשר עוזרים לחומרים הפעילים להגיע למקום הנכון בזמן הנכון ובמינון הנכון). היא פיתחה טכנולוגיה ייחודית שנועדה לאפשר לחומרים פעילים להגיע מן הגוף למוח, טכנולוגיה שכבר נמצאת בפיתוח בתחום הקנאביס, ועשויה להיות שימושית גם בפיתוח תרופות על בסיס חומרים פסיכדליים. שילוב של החומרים המוכרים בתרכובות ייחודיות, עשוי לאפשר לחברה לרשום פטנט על המוצרים, או להשיג בידול בשוק.
הפסיכדליה הרפואית, כצעד הבא אחרי הקנאביס הרפואי, היא טרנד המעניין גם חברות קנאביס ברחבי העולם, וגם חברות תרופות שאין להן קשר לקנאביס. כמו שוק הקנאביס, גם שוק הפסיכדליה מתקדם במקביל מצד אחד לכיוון של מדיקליזציה ומצד שני לכיוון של לגליזציה. במדינת אורגון בארה"ב אושר שימוש פנאי בפטריות הזיה המכילות פסילוסיבין, עבור מבוגרים.
הסקטור תוסס גם בשוק ההון האמריקאי. חברות קנאביס שפועלות בארה"ב אינן יכולות להיסחר בארה"ב, משום שהן נחשבות כמפרות את החוק הפדרלי, אולם לגבי מוצרים פסיכדליים, מותר להנפיק חברות החוקרות את השימושים הרפואיים בחומרים מסויימים מתוכם, בהנחה שהכוונה היא לרשום אותם בעתיד כתרופות מרשם, והחברות אינן עוסקות במסחר פעיל בחומר.
כך למשל, חברת קומפס ביו המפתחת תרופות על בסיס פסילוסיבין, נסחרת לפי שווי של 1.36 מיליארד דולר, לאחר עליה של 330% מאז הנפקתה בספטמבר 2020. החברה נמצאת בשלב השני של הניסויים הקליניים בטיפול בדיכאון עמיד לתרופות אחרות. היתרון של פיתוח תרופה כזו על בסיס פסילוסיבין, לעומת חומרים אחרים שהם חדשים לגמרי למדע או לפחות לצריכה אנושית קבועה, היא שישנו ניסיון כלשהו עם ההשפעות ועם תופעות הלוואי האפשריות של התרופה.
בקרוב צפויה ההנפקה של חברת Atai Life Sciences מגרמניה, שקיבלה השקעה בין היתר מהמשקיע המיתולוגי של עמק הסיליקון פיטר ת'יל, שהשקיע בפייפאל ופייסבוק והיום עוסק בהשקעות בתחומי אריכות הימים ואיכות החיים. לחברה מוצרים שונים, ביניהם לטיפול בדיכאון עמיד לתרופות על בסיס קטמין (חומר הרדמה שהפך לסם מסיבות), בשלב 2 של הניסויים הקליניים.
חברת MindMed מניו יורק, הנסחרת בבורסה בארה"ב לפי שווי של כ-864 מיליון דולר, עורכת ניסויים קליניים ב- MDMA ו- LSD, שניהם חומרים סינטטיים שפותחו כסמים. המוצרים מיועדים לטיפול בחרדה, התמכרויות והפרעות קשב. החברה מעריכה כי שילוב בין שתי החומרים, יכולה לאפשר את התועלות של טיפול ב-LSD, אך ללא החרדה וחלק מן הרגשות השליליים אשר לפעמים מופיעים בעת שימוש בחומר. המוצר נמצא בשלב השני של הניסויים בחרדות ובהפרעות קשב.
מה שמעניין במיינדמד הוא שהחברה בודקת באופן ראשוני את ההשפעה של המוצרים שלה גם בתחומים שלא נחשבים למחלות, למשל מצב רוח אצל אנשים שלא מוגדרים כדיכאוניים, ביצועים קוגנטיביים ומדדי גמישות המוח. כיום ה-FDA, רשות התרופות האמריקאית, לא נוטה לאשר תרופות לשיפור תפקוד, אלא רק לתיקון פגיעה בתפקוד, אבל היא כן מאשרת מוצרים לתחום האסתטיקה הרפואית. אם יהיה ביקוש לתרופות משפרות חיים, היא תצטרך להתמודד עם הדילמה הזו.
חברה נוספת בשם Cybin, הנסחרת לפי שווי של 225 מיליון דולר, מפתחת (כמו נקסטייג') שיטת הולכה חדשה למגוון של מולקולות פסיכואקטיביות.
שתי חברות נוספות בשוק הן מיינדסט פארמה המפתחת נגזרות חדשות של פסילוסיבין ו-DMT, ו-Numinus Wellness, שכבר מפעילה בקנדה קליניקות לטיפול נפשי באמצעות קטמין, ומתכננת לאפשר טיפול נפשי על בסיס פסילוסיבין ו-MDMA, לכשיהיה שינוי רגוליטורי בכיוון בשוק הקנדי.
רוב החברות הללו מגיעות לשוק עם מוצרים שאמורים לעבור את המסלול המלא של תרופה, וכמו שקרה בשוק הקנאביס, הם יתקלו בתחרות מצד השוק הלא חוקי. עם זאת, החומרים הללו פחות נגישים ויותר מעלים חשש בשימוש לא מבוקר לעומת הקנאביס, ולכן ייתכן שצרכנים רבים יותר יראו תועלת בקניית החומרים הללו כתרופות מרשם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.