הממשלה ממשיכה בקידום מדיניות מעודדת אבטלה

בחודשים האחרונים ולאורך תקופת הבחירות שעברנו גוברים הקולות הפוליטיים שקוראים להאריך את מודל החל"ת עד לספטמבר 2021. כראש חטיבה למשאבי אנוש וכמי שחוקר את שוק העבודה העתידי, אינני מסוגל להישאר אדיש מול האבסורד של מדיניות הממשלה בתחום זה בתקופת הקורונה ומול האפשרות שגם הממשלה הבאה תמשיך בנזק המתמשך למשק הישראלי.

משבר הקורונה יצר מציאות חדשה בעולם העבודה, כאשר בשל ריבוי הסגרים והבידוד, מאות אלפי אנשים מצאו עצמם באבחה ללא מקום עבודה, דבר שאילץ את מנכ"לי החברות והארגונים השונים לבצע אדפטציות מהירות ולעבוד על-פי מודלים חדשניים שנכפו עליהם בעקבות המצב החדש.

במציאות הזו חיוני לדאוג לעובדים שנותרו ללא מקור הכנסה. המודל שבו בחרה המדינה, לפחות בתחילת המשבר, מתוך כוונה חיובית יש לומר, הוא מודל החל"ת - תשלום לכל מובטל ולכל אדם שלא עובד כרגע עד יוני 2021, וברוח ימי הבחירות הפופוליסטיים נזרקות הבטחות להארכת החל"ת עד תום ספטמבר 2021.

אין עוררין על כך שאסור להישאר אדישים לנוכח מצוקת מאות אלפי מובטלים. ועדיין, חשוב מאוד לדון בדרך החד-ממדית והמנוונת שבה בחרה הממשלה להמשיך ולהתמודד עם המשבר.

אבטלה ארוכת-טווח בתשלום פירושה מצב נוח עבור חלק גדול מהמובטלים שמצויים בחל"ת, גם אם לא כולם כמובן. אלפי מעסיקים מתארים מצב מדאיג של עובדים שמסרבים להיקלט חזרה בשוק העבודה, היות שתמורת תוספת תשלום מועטה יחסית הם ייאלצו לעבוד במשך חודש שלם. המצב חמור עוד יותר בכל הנוגע לאותם מאות אלפי משרות סטודנטיאליות וזמניות בלתי מאוישות, דוגמת טלמרקטינג ושירות לקוחות, מלצרות, אבטחה ותיירות, דבר המציב אתגר בלתי אפשרי בפני המעסיקים ומעכב משמעותית את יכולת המשק לצאת מהמשבר הכלכלי.

מתברר כי מדינות רבות במועדון ה-OECD הוכיחו כי ניתן היה לפעול על-פי מודל נכון וראוי יותר; לדוגמה, בגרמניה החליטו להעביר את כספי החל"ת לפיצויים דרך המעסיקים; במצב כזה גם אם לא ניתן לספק לעובדים עבודה מיידית, ניתן להיעזר בהם לצורך פיתוח יכולות עתידיות ולקיים הדרכות מקצועיות משמעותיות לפיתוח ושדרוג רמת הידע והמיומנויות המקצועיות של העובדים בחברה, להעביר סדנאות ניהול שיאפשרו לעובדים נוספים לגשת למכרזים פנימיים בחברה, לפתח מערכות טכנולוגיות ולקדם פרויקטים שלא הסתיימו לקראת היום שאחרי.

אבל המצב הנוכחי פשוט נוח מדי לכולם: לאנשים שמצויים בחל"ת, ובעיקר לממשלה, שבהתנהלות פופוליסטית מחלקת מענקים וכספים באופן חסר אחריות ולא דיפרנציאלי, ולמעשה נמנעת להתמודד עם המשבר ויוצרת בור תקציבי עצום שכולנו נישא על כתפינו לעוד שנים ארוכות.

לרגל כנס שעוסק בעתיד משאבי האנוש, שייערך בקרוב באקדמית גליל מערבי, דיברנו עם מאות מנהלי משאבי אנוש; וכמו במלחמות קודמות, מרתק לראות את היצירתיות ואת החדשנות האין-סופית שפיתחו מנהלים בדרגות השונות, שהבינו שהישועה לא תגיע ממשרדי הממשלה.

עבור חברות וארגונים רבים במשק, מציאת עובדים הפכה לקשה יותר מאשר בעבר, וכל זה במשק שסופר מאות אלפי מובטלים. אז היצירתיות של הארגונים בגיוס עובדים ראויה לציון, אך לא היה בה צורך אילולא האבסורד הזועק של מדיניות החל"ת.

לא משנה מי ירכיב את הממשלה הבאה, המצב מצריך שינוי מדיניות מהיר, שיחזיר מאות אלפי מובטלי "נוחות" למעגל העבודה, יאפשר לבעלי העסקים לחזור לשגרת עבודה ולהניע בחזרה את המשק.

הכותב הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן