המנכ"ל שהקים חברה לבטיחות באתרי בנייה: "יש לי אח תאום שהוא רופא, כך ששנינו בעניין של חיי אדם"

"עשיתי פרויקט ייעוץ למשרד הבריאות, ודרך זה הייתי משקיף בקרן מנוף שהיא הקרן לנפגעי עבודה, ושם דיברו כל הזמן על חוסר הבטיחות בענף הבנייה", אומר צחי פז, מנכ"ל סייפגארד. "זה נראה לי אבסורד. ישראל במבצע צבאי לא מגיעה לכמות כזו של נפגעים. הגשתי בקשה לקרן מנוף ובמימון משותף איתם חצי חצי הקמנו את סייפגארד".

החברה הוקמה בדצמבר 2014, ומפתחת מוצרים לניהול הבטיחות והאיכות באתרי הבנייה. עד היום גייסה קרוב ל-2.5 מיליון דולר. המשקיעים הם קבוצת צמח המרמן דרך סיון ביצוע, קבוצת הבנייה הירושלמית משפחת יהודה רחמים, ובנוסף משקיעים פיננסיים מניו יורק. כיום החברה לפני לקראת סבב גיוס שני, "הרבה יותר משמעותי".

"ראינו שהאפליקציה ממש שיפרה את הבטיחות"

המערכת של סייפגארד מתריעה מפני הימצאות של עובדים לא כשירים באתר, מפני ציוד לא מתאים ועוד. היא בודקת כמה עובדים עבדו בכל אתר, וכמה שעות, ובנוסף היא מספקת מערכות חישה כמו סנסורים לבישים שיכולים להתריע מפני תאונות. לדברי פז, "זה שינה את הענף. קודם היה בלגן היסטרי. רואים את האימפקט, וזה גורם לי אושר. יש לי אח תאום שהוא רופא, כך ששנינו בעניין של חיי אדם".

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן שהיא אחת המשקיעות בחברה, מתאר את השינוי שהכניסה המערכת עבור הקבלנים: "אנחנו היינו מהמשקיעים הראשונים באמצעות סיון ביצוע, ומהמשתמשים הראשונים בהם. שמנו לב שהשימוש באפליקציה של סייפגארד ממש העלה את הבטיחות.

"השימוש באפליקציה נתן לנו נתונים בזמן אמת בכל אתר. האתרים נסגרים בגידור וקרוסלה עם זיהוי פנים, ואז גם מבין העובדים של קבלני המשנה רק מי שיש לו רישיון יכול להיכנס, בתנאי שקיבל הדרכות ויש לו רישיון עבודה בישראל. אנחנו גם מקבלים בזמן אמת התראות על כך שעומד לפוג תוקף האישור של פיגום או מנוף או מעמיס טלסקופי מסוים, ואז אפשר לטפל בזה. יש לך 84 איש באתר, הרישיון של 12 מהם לעבודה בגובה יפוג בעוד שבועיים, אנא טפל בזה.

"עוזרי הבטיחות וממוני הבטיחות מסתובבים בחברה ואם הם מאתרים ליקוי הם מציפים את זה בכל החברה, ואז יש גם אפקט של שיימינג כי זה מגיע גם אליי לטלפון, ולא מרשים לעצמם לא לטפל בזה.

"ראינו שזה שיפר את המצב זמן וקצת אחרי זה נכנסנו כמשקיעים. ואכן החברה מתפתחת וצומחת, ואנחנו מאושרים מזה. תאונות יכולות להתרחש גם באתרים מאוד מסודרים. מספיקה טעות אנוש קטנה וזה יכול לקרות כל רגע, אבל כשהסביבה יותר בטיחותית, ההסתברות יותר נמוכה".

 האפליקציה של Safeguard / צילום: Safeguard

מדברת בשפה של הטלפון הנייד של המשתמש

בשנת הקורונה, מספר פז, החברה צמחה מאוד. "יש לנו כיום קרוב ל-40 עובדים. ולפני הקורונה היינו 28, כך שצמחנו בצורה משמעותית, בעיקר במו"פ. כיום יש לנו 97 לקוחות, לעומת 65 לקוחות לפני הקורונה. מספר אתרי הבנייה שאנחנו פעילים בהם צמח מ-417 ב-2019 ל-647 ב-2020. מספר התיקים לעובדים צמח מ-75 אלף ל-230 אלף, ומספר המנופים מ-200 ל-893".

בארץ, רוב חברות הביצוע הגדולות הן לקוחות החברה, וכעת היא מנסה לצאת גם לחו"ל. "נוסף ללקוח הסיני שלנו שפרוס בינלאומית, יש לנו שני פיילוטים אחד בניו יורק, ואחד בבוגוטה, שאמור לייצר פעילות בדרום אמריקה. יש שם דמוגרפיה חיובית ונראה שתהיה שם השקעה בינלאומית גדולה בתחום התשתיות".

האפליקציה שלכם דורשת שיתוף פעולה מצד העובדים.
"נכון, היא דורשת פעולה פרו אקטיבית, ויש בזה אבולוציה. בהתחלה זה היה יותר דיווח רק בשביל לדווח, ובהדרגה אנחנו רואים מידע יותר מפורט. אחד מהמודולים במערכת הוא דיווח על ממצאי בטיחות. ובשנת 2019, לפני לא הרבה זמן, דיווחו על 52 אלף ממצאי בטיחות בכל אתרי העבודה. בשנת 2020, שנת הקורונה, דיווחו על 117 אלף ממצאים - זה גם בגלל שצמחנו אבל גם אצל לקוחות קיימים הדיווח עולה. השימושיות עולה. אנשים מנהלים את הבטיחות בצורה מתקדמת יותר.

"אני מאוד אופטימי. בטיחות היא חלק מהמקצוע והיא משפיעה גם על האיכות. אגב, האפליקציה היא ברוסית לדוברי רוסית, בערבית לדוברי ערבית - מתאימה את עצמה לשפה שיש בטלפון שלך. אתר עבודה היום כולל שמונה שפות".

מתי נראה ירידה משמעותית במספר התאונות באתרים?
"ממצאי הבטיחות שאנחנו מקבלים מהחברות מסווגים לפי סוגים: קסדה, מנוף, פיגומים. נתח השוק שלנו הוא 28% מהחברות הבינוניות והגדולות, ואצל הגדולות אנחנו רואים שיש מגמת ירידה. ב-2017, 30% מהתאונות שתועדו היו אצל החברות שלנו. היום זה פחות מ-10%, בחברות גדולות מסוג ג5 ומעלה יש ירידה דרמטית בתאונות.

"אני לא אומר שזה רק בגלל המערכת שלנו, אבל היא תומכת בהחלטות של המנכ"לים במה להשקיע, והיא מעידה על השקעה מסוימת של החברה בבטיחות".

"אני מציע למי שמתחיל לשבת שנתיים באתר בנייה"

קו פרשת המים, אומר פז, היה קריסת חניון הברזל ב-2016. "מאז אסון החניון לא רק חברות גם התחילו לתעד יותר תאונות - אלא גם המדינה. היום החברות משקיעות משאבים משמעותיים. המדינה עברה שינוי דרמטי: יש בישראל מאות חברות בשלבים שונים. אני אגב מציע למי שמתחיל לשבת שנתיים באתר בנייה. ככה אנחנו התחלנו. צריכים להכיר את השטח. בחברות הגדולות יש מנהלי חדשנות ברמת סמנכ"ל שבוחנים חדשנות, מנהלים פיילוטים ומשקיעים בחברות - אלה שחקניות מרכזיות במשק, וככל שהם ישקיעו יותר הענף יצמח".

אבל אלה בעיקר הגדולות. מתי תרבות הבטיחות תחלחל לחברות הקטנות יותר?
"אני חושב שברגע שהמדינה תכוון משאבים לאכיפה גם כלפי הקטנים, גם הם יתחילו להשתפר. את רואה פרויקטים של תמ"א 38 עם פיגומים שבורים, ערימות של זבל. המדינה צריכה יותר לאכוף שם, ואז זה יתקדם ליותר בקרה".

לדבריו, הרבה מההשקעה בבטיחות אינה קשורה רק לעלות אלא להשקעת תשומת לב. "העלות של המערכת שלנו זניחה. חבילת בסיס שלנו עומדת על 800 שקל לחודש, והיא מאפשרת לך לעמוד בחוק. אפילו לפרויקט תמ"א זה לא מזיז את המחוג. ככל שאתה מתקדם בחבילה, זה עולה יותר".

צחי פז

מייסד ומנכ"ל חברת Safeguard • נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בצור הדסה • בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בבריאות הציבור • בעבר הקים בקליפורניה שני סטארט־אפים בתחום של בריאות הציבור

סייפגארד

מפתחת מוצרים לשמירה על הבטיחות והאיכות באתרי הבנייה • גייסה עד כה קרוב ל־2.5 מיליון דולר כיום לקראת סבב גיוס שני; בין המשקיעים קבוצת צמח המרמן באמצעות סיון ביצוע, משפחת יהודה רחמים, ומשקיעים פיננסיים מניו יורק