ההייטק סוגר רבעון: עלייה במעורבות משקיעים זרים ואף מילה על "בועה"

הרבעון הראשון של השנה היה חסר תקדים מבחינת היקפי השקעות ההון סיכון בחברות ההייטק הישראליות, אך המגמה לא צפויה להימשך. כך מזהיר דוח חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.

גיוסי ההון בשלושת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו ב-5.4 מיליארד דולר - זינוק של 89% ביחס לרבעון האחרון של 2020, שהיה רבעון שיא, ופי שניים מברבעון המקביל בשנה שעברה.

מקור הזינוק בעלייה בשווי העסקאות בלבד, שכן מספרן הכולל לא השתנה. ברבעון הראשון של 2021 נרשמו 172 עסקאות השקעה, לעומת 173 ברבעון האחרון של 2020. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הראשון עמד על 31 מיליון דולר, והסכום החציוני על 10 מיליון דולר - כפול משיעורם ברבעון האחרון של 2020.

בתקופת הקורונה החברות הבוגרות נהנו מגל ההשקעות בהייטק ששטף את העולם. לעומתן, חברות צעירות בשלב הסיד (גיוס הון ראשוני) סבלו מהאטה בגיוסים. אלא שמאז השפל ברבעונים הראשון והשלישי של 2020, זינקו היקפי גיוסי הסיד ועברו את שיעורם מלפני המגפה. כך, בעוד שבשני הרבעונים הללו עמד היקף הגיוסים על 38 ו-40 מיליון דולר, בשני הרבעונים האחרונים הם כבר עמדו על 93 ו-101 מיליון דולר בהתאמה. סכום הגיוס החציוני שעמד ברבעון השני של השנה שעברה על 120 אלף דולר, טיפס ועלה עד לשיעור של 1.85 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה הנוכחית.

  

הדוח מתריע

לצד ההתאוששות בגיוסי הסיד - הרבעון היה שעתם של המגה-גיוסים. זינוק חד נרשם בשיעור הגיוסים של יותר מ-50 או 100 מיליון דולר שהגיעו לשיא כל הזמנים בפער ניכר - יותר מכפליים - בהשוואה לשיא הקודם שנקבע ברבעון הראשון של 2020.

הדוח מזהיר עם זאת, כי החגיגה לא צפויה להימשך. "דפוס ההשקעות בחברות בצמיחה בוול סטריט, ובפרט במדד הנאסדא"ק, נמצא בקורלציה גבוהה עם גודל ההשקעות בהייטק הישראלי". נכתב בדוח, שהשווה את ההשקעות בהייטק הישראלי לקרן הסל "ARK Innovation" שעוקבת אחר שמות חמים כמו "זום", ספוטיפיי, טסלה, Roku, ו-Square. "לאחרונה, הסנטימנט בוול סטריט השתנה וכמה מהשמות הבולטים מבין חברות הצמיחה הפסידו כ30%-40% מערכן והציפו בכך את השאלה - 'האם השוויים של חברות הטק הנסחרות נמצאים בטריטוריה בועתית?'" נכתב בדוח.

הדוח המשיך וציין כי "יש לנקוט במשנה זהירות בהערכות בדבר קיומה של בועה, ואולם אנו נמצאים כבר עתה במצב של תיקון. בהתחשב בקורלציה הגבוהה עם דפוסי ההשקעות בהייטק הישראלי - קיימת הסתברות גבוהה שלפחות בטווח הקצר - ברבעונים השני והשלישי השנה - לא יישברו השיאים שנקבעו ברבעון הראשון של השנה".

שמוליק שלח, מנהל מחקר וטכנולוגיה ב־IVC, מסביר כי "לאורך העשור האחרון רואים קורלציה גבוהה - של מעל ל־90% - בין השוויים של מדד נאסד"ק הכללי לבין היקף ההשקעות הדולרי בהייטק המקומי - שמהווה אינדיקטור מסויים לשווי החברות. ARK Innovation ETF (ARKK) של Cathie Wood, נחשב למכשיר ההשקעה הבולט בתקופה האחרונה בחברות טכנולוגיה שנסחרות במכפילים גבוהים - ואולי אף גבוהים מדי - ביניהן טסלה, Roku, זום, ספוטיפי, Square ועוד".

לדבריו, "שינוי בהעדפות המשקיעים בוול סטריט - מעבר מסוים לחברות ערך על חשבון חברות צמיחה - הביא לירידה חדה בחודשיים האחרונים בשווי של קרנות סל כגון ARKK וחברות טכנולוגיה ציבוריות שנהנות ממכפילים גבוהים, אך לא ניכר כרגע בהיקפי הגיוסים בישראל, מה שיכול להשתנות בעתיד הקרוב".

הדוח מצביע גם על תופעה נוספת - חלק משמעותי מגיוסי ההון היו בתחומי הסייבר והפינטק. גיוסי חברות הסייבר בלבד ברבעון הראשון של השנה היו דומים בהיקפם לסך הכולל של גיוסי כל ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות.

בנוסף, חל זינוק ביחס של ההשקעות הזרות מבין כלל ההשקעות, לעומת ההשקעות הישראליות. מאז 2019, מספר עסקאות הגיוס מקרב משקיעים ישראלים היה לרוב נמוך בהשוואה למשקיעי חוץ, אך בפער צנוע של עד 20% יותר עסקאות זרות. ברבעון הראשון של השנה, גדל הפער ליתרון של למעלה מ-50% לטובת המשקיעים הזרים: 594 עסקאות של גורמי חוץ לעומת 403 עסקאות "ישראליות".

המשקיעים מסייגים

הפנינו את תשומת לבם של משקיעים מהשורה הראשונה לממצאי הדוח המצביעים על היתכנות של היווצרות דינמיקה בעלת מאפיינים בועתיים והאפשרות ששיאיי הרבעון האחרון לא יישברו ואף יחזור לרמה, הגבוהה לכשכעצמה, שנקבעה ברבעונים האחרונים. "זה נכון, אך אף אחד לא יודע מתי זה יקרה", אמר משקיע אחד והוסיף כי חסרים עדיין אינדיקטורים שיתמכו באמירה ברורה יותר בנושא.

"אני נזהר מהשימוש במונח בועה", אמר עידו יבלונקה, יו"ר פעיל במספר סטארט-אפים ובעבר מנכ"ל יאהו ישראל, שגם רשם גם שלושה אקזיטים. "עם זאת, השוק בכללותו מתומחר בשיא כמעט בכל מדד פיננסי, ובמיוחד חברות טכנולוגיה מתומחרות מאוד גבוה. זה יכול עוד לעלות, אבל היסטורית אתה מצפה לירידה של המכפילים. אני לא חושב שחברות יימחקו אבל תהיה ירידה מסוימת לרמות מחירים סבירות יותר בשנים הקרובות". עם זאת, הוסיף, "אני לא רואה את זה קורה כרגע".

גיל ארזי מקרן FinTLV שהשקיעה בחברות כמו נקסט אינשורנס והיפו, מקדים ואומר כי "צריך להיזהר מהמילה בועה ויש הבדל בין תיקון לבועה - מאחורי בועה אין שום דבר". עם זאת הוא מודה כי הוא חש יותר אי נוחות למראה הערכות השווי של חברות מסוימות, לא רק חברות פרטיות המגייסות הון, אלא גם בתחום החברות הנסחרות. "אני רואה חברות נסחרות שקשה להבין את היכולת העסקית-כלכלית שלהן לייצר רווחיות, או שהמודל העסקי שלהן מעלה את שאלת היכולת להצדיק את השווי שנקבע להן. מצד שני - יש חברות שיש להן מספיק כסף, מודל עסקי ברור ויכולת צמיחה אקספוננציאלית וחייבים לעשות הבחנה בין הסוגים", אמר.

לדברי ארזי, הוא נתקל בכמה מקרים מוכרים שבהם הוא "לא מבין את המודל ולא מבין איך אותן לא יצטרכו עוד ועוד כסף כדי להמשיך ולהתקיים ללא רווחים".

ארזי מצביע על כך שבניגוד לטרנד הרווח בתקופה האחרונה, לפיו חברות ישראליות שואפות להתפתח ולגדול לחברות עצמאיות וגדולות, המודל בסייבר הוא מוטה לכיוון של ציפיות להירכש בידי אחת מענקיות האבטחה שישלבו אותן במוצריהן ויפתחו בפניהן את ערוצי ההפצה שלהן. הבעיה מתחילה, הוא מזכיר, ש"אחרי שגייסת כל כך הרבה כסף, קשה להישאר עם חברה עם מכירות נמוכות והוצאות פיתוח אדירות. אתה חייב ערוץ הפצה חזק, ומצד שני חייב הרבה כסף על פיתוח".

 גיל ארזי / צילום: אייל טואג

יש ביקוש לישראל 

ארזי מציין סיבה נוספת להתנפחות הערכות השווי והיא התדמית הטובה של התעשייה הישראלית בעולם, שלעיתים עולה על התפיסה העצמית של הישראלים את עצמם. לדבריו, "היתרון התחרותי שלנו הוא שהמוצרים הישראלים מבוקשים בכל מיני מקומות בעולם ומאפשר להעלות את תג המחיר". הערכה זו רלוונטית במיוחד לתחום הסייבר, שכבר עתה תופס רבע מהגיוסים בישראל. "בעולם שהמוצרים הישראליים נחשקים יותר, אז קל למכור אותם בגלל אפקט ההילה. במקביל, החברות הגלובליות הגדולות מסתכלות על ישראל ומחפשות מה יכולות לקנות כדי להעשיר את הפורטפוליו ללקוחות שלהן. זה מייצר ערך לסטארט-אפים בעולם הסייבר".

אלון ליפשיץ מייסד קרן "הנקו" אומר, כי "כבר 20 שנה שאחת לתקופה אומרים שהבועה עומדת להתנפץ אבל עובדתית מאז שנת 2000 זה לא ממש קרה. אחרי משבר 2008, ההייטק נפל לשנה וחזר, וגם בשיא הקורונה ההשקעות ירדו למשך חודשיים-שלושה בשיעור של 30%, רק כדי לחזור זמן קצר לאחר מכן".

 אלון ליפשיץ, קרן הנקו / צילום: יפעת גוב

לדברי ליפשיץ שיעור הערכות השווי בסך הכל מיישר קו שיעורן בעמק הסיליקון, וטוען כי רק אירוע חיצוני כמו נפילות בבורסות בארה"ב או תוכנית מיסוי אגרסיבית של ממשל ביידן, יכולים להפסיק את החגיגה. גם אז, הוא מעריך, "יהיה מדובר בתיקון זמני של כ-20%-30%".

עם זאת מודה ליפשיץ כי בתקופה הנוכחית חל גם קצת אפקט עדר. "חברות מתחילות לגייס ואנו נגררים לתוך זה. כל עוד יש אסטרטגיות יציאה שיוצרות לנו החזרים יפים - הכל יהיה בסדר", אמר.

ליפשיץ הוסיף כי גם טרנד השקעות ה-SPAC עלול להביא בהמשך השנה לירידות בהערכות השווי לפיהן חברות מגייסות הון: "הופעת הספאקים מובילה לתופעה של גיוסים גבוהים של כמה מאות מיליונים עד מיליארד דולר. השוק די בוער ואני מעריך ממה ששומע מהמשקיעים הגדולים שהחגיגה עשויה להסתיים כבר השנה, או לפחות להצטמצם - ברגע שיצטמצם שם, נראה בתגובה ירידה בשווי החברות שמגייסות".