האם בקרוב אזרחי צרפת לא יוכלו לקחת טיסות פנים קצרות?‎

האם צרפת תאלץ את אזרחיה להשתמש בתחבורה ציבורית יבשתית? בית המחוקקים הצרפתי הצביע השבוע על חקיקה חדשה בעלת מטרה סביבתית: ביטול טיסות פנימיות במסלולים להם קיימת אלטרנטיבה תחבורתית יבשתית בת פחות משעתיים וחצי. זאת, כצעד ראשון שמטרתו לצמצם את תביעת הרגל הפחמנית של ענף התעופה, וכחלק מהצעת חוק האקלים והחוסן של ממשלת צרפת.

החוק אושר לראשונה בתום דיון סוער ולמרות התנגדות חוצת מפלגות. בהמשך תובא ההצעה בפני הסנאט, ולאחר מכן תדון בבית הנבחרים התחתון, שבו מפלגת השלטון ובני בריתו של מקרון נהנים מרוב. 

לפי ניתוח של חברת הייעוץ מקינזי, התנועה האווירית לא תתאושש באופן מוחלט ממשבר הקורונה לפני שנת 2024. הממשלה הצרפתית פועלת לקידום החוק למרות שתעשיית התעופה העולמית שרויה במשבר עמוק כתוצאה מהשלכות המגפה על הכלכלה בכלל ועל ענף התיירות בפרט. ההצבעה בנושא התקיימה ימים לאחר שהמדינה הודיעה כי תסייע ב-4 מיליארד אירו להתאוששות חברת התעופה אייר פרנס. שרת התיירות במדינה, אגנס פאנייר-רונאכר, דחתה את הביקורת של תעשיית התעופה באשר לתזמון החקיקה בנושא, ואמרה כי אין סתירה בין הסיוע שמגישה המדינה לחברות התעופה ובין החקיקה האקלימית. מנכ"ל אייר פראנס-KLM בנג'מין סמית אמר כי חברת התעופה מחויבת להפחית את מספר נתיבי הפנים הצרפתיים שלה ב-40% עד סוף השנה.

ההצעה הנוכחית, עשויה לפגוע בעיקר בחברות הלואו קוסט. מבחינה סביבתית, ענף התעופה אחראי רק לכ-2.5% מפליטות הפחמן העולמיות, אך הצמיחה המהירה בתיירות הלואו קוסט ובענף התעופה, עלולה להגדיל בשנים הבאות את חלקה של התעופה בפליטות העולמיות. בין השנים 2013-2018, קפצו פליטות הפחמן בענף ב-32%. יתר על כן, טיסה היא הדרך עתירת הפחמן ביותר להתניידות.

ההצעה המקורית של ועדת האקלים, שהקים ראש הממשלה מקרון, המליצה לאסור טיסות פניות של פחות מארבע שעות, ליעדים אליהם קיים קו רכבת ישיר. כך למשל, טיסות מפריז לניס - שלוקחות שש שעות ברכבת, ימשכו. 

בארגוני הסביבה מאוכזבים מהחלטת הממשלה לרכך את החוק כך שיעסוק בטיסות פנים שלהן אלטרנטיבה של שעתיים וחצי ברכבת בלבד, ולא ארבע שעות. ארגון הסביבה גרינפיס, טען כי "המגבלה הזו תעסוק כנראה רק בשלוש חברות תעופה, עם תועלת מוגבלת מאוד של הפחתה של 6% בלבד מפליטות הפחמן של טיסות פנימיות בצרפת. יש לאסור טיסות נסיעה קצרות כאשר ישנה אלטרנטיבה של רכבת בפחות משש שעות. הממשלה לקחה הצעה שהגיעה מוועידות אזרחים בנושא האקלים, והפכה אותה לתרגיל גרינווש ריק מתוכן".

10% אחראיים על 50% מפליטות הפחמן

זוהי לא החקיקה היחידה באירופה הנוגעת לממשק בין תעופה ונזק אקלימי. בבריטניה וגרמניה כבר הונהג מס תעופה, ואוסטריה הציגה חקיקה הקובעת מס של 30 אירו על כרטיסי טיסה של פחות מ-350 ק"מ, לצד איסור על טיסות פנים להן יש חלופת רכבת בת פחות משלוש שעות. בהולנד, מנסה הממשלה מאז 2013 לאסור טיסות פנים קצרות, ואיסור טיסות בין נמלי התעופה באמסטרדם ובריסל שעבר בשנת 2019 בפרלמנט, לא יושם מפני שהוא מפר את תקנות התנועה החופשית של הנציבות האירופית.

דוח קונפדרציית אוקספם לצמצום העוני העולמי, מצביע על אי השוויון ביצירת פליטות הפחמן העולמיות, המחמירות את משבר האקלים; 10% באוכלוסייה, אלו אשר הכנסתם היא הגבוהה ביותר (יותר מ-38 אלף דולר בשנה, או בממוצע 11 אלף שקל בחודש), אחראיים לבדם ליותר מ-50% מפליטות הפחמן העולמיות. עוד לפי אוקספם, פליטת הפחמן העולמית השנתית גדלה במהלך 25 השנים שנבדקו ב-60%, כש-5% העשירים ביותר באוכלוסייה היו אחראיים ליותר משליש מסך העלייה. העלייה בפליטות בקרב המאיון העליון הייתה גדולה פי 3 מאשר בקרב המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם.

אי השוויון מתבטא גם באחראיים לזיהום אותו יוצר ענף התעופה. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Global Environmental Change, 'פולטי על' בענף התעופה המייצגים 1% מאוכלוסיית העולם, גרמו למחצית מפליטות הפחמן בענף התעופה בשנת 2018. בשנה הזו, רק 11% מאוכלוסיית העולם השתמשה בטיסות, ורק 4% טסו לחו"ל. לנוסעים האמריקאים טביעת הרגל הפחמנית הגדולה ביותר בקרב המדינות העשירות, יותר מאשר עשר המדינות האחרות אחריה בטבלה - ובהן בריטניה, יפן, גרמניה ואוסטרליה. החוקרים העריכו את עלות נזקי האקלים הנגרמים מפליטות ענף התעופה בכ-100 מיליארד דולר בשנת 2018. לכן, לדבריהם, היעדר היטלים על הענף, הוא למעשה "סבסוד לאמידים ביותר".

עוד לפי בדיקה שבוצעה לאחרונה על ידי קואליציית האקלים, המונה ארגוני סביבה ובהם גרינפיס, בבריטניה 70% מהטיסות נעשות על ידי 15% מהאוכלוסייה העשירה, כאשר 57% כלל לא טסים לחו"ל. בארה"ב רק 12% מהתושבים אחראיים על שני שליש מהטיסות, בקנדה 22% מהאוכלוסיה אחראית על 73% מהטיסות, ואילו בהודו 1% ממשקי הבית אחראיים על 45% מהטיסות. לכן, התומכים בחקיקה האמורה, טוענים כי רגולציה אקלימית על ענף התעופה, היא הכרחית להתמודדות באופן שוויוני חברתית עם אתגרי משבר האקלים.

כאמור, החוק הצרפתי הוא למעשה רק סעיף אחד בהצעת חוק האקלים והחוסן הצרפתית, שמטרתה לצמצם את פליטות הפחמן במדינה ב-40% בשנת 2030 לעומת רמתן בשנת 1990. עוד בשבוע שעבר, הצביע באופן ראשוני הפרלמנט הצרפתי על חקיקה לפיה חנויות שגודלן עולה על 400 מ"ר, יקדישו 20% משטחן למכירת מוצרים דוגמת דגני בוקר בתפזורת, ללא אריזות. חקיקה נוספת העומדת לדיון, מבקשת לסמן מוצרים ב"ציון פחמן", באופן שיעודד למשל את תעשיית האופנה לחשוף בשקיפות את שרשרת הייצור של מוצריה.