גם החברה החרדית רוצה לקחת חלק ביום הזיכרון לחללי צה"ל

אם החיסונים ניצחו את הקורונה, רק הזמן יגיד, אבל ייקח זמן עד שננצח את השנאה. השסעים והקרעים שהגיעו לכל פינה, לא פסחו על אף אחד ורק התעצמו בשנת הקורונה שחלפה.

החברה הישראלית התגלתה בשנה האחרונה כחברה שמחויבת לערך היהודי של עזרה הדדית. צוותי הרפואה, ארגוני הסיוע, חיילי פיקוד העורף, כולם היו מגויסים ומחויבים לסייע לכל אדם באשר הוא אדם. אבל השנה הזו גם הביאה עימה את הקצנת השיח והשטחתו - במקום לנהל שיח בין אנשים היו מי שניהלו שיח בין מגזרים, או נכון יותר, חילופי מהלומות בין מגזרים.

קל לרדד את השיח, ללבות שנאה והאשמות הדדיות, אבל הנזק הוא אדיר כי הוא פוגע ברקמת החיים המשותפת שלנו כאן. לכן, אל לנו לחכות ל ט' באב כדי להיאבק באותה שנאת חינם. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, צריך שיהווה בעבורנו, רגע התיקון.

כי היום הזה, הוא היום המאחד ביותר של כל הישראלים, ביום הזיכרון כולנו מאוחדים בצער ובאבל ואיתו בתודה על כך שאנו יכולים לחיות את חיינו כאן בביטחון.

והתודה הזו היא של כולם, אל תתנו לסיסמאות השטוחות לבלבל אתכם. החברה החרדית יכולה עצמה כציונית, או כלא ציונית, אבל לא משנה מה ההגדרה העצמית שלנו, כולנו יודעים שבלי חיילי צה"ל לא היינו כאן. הרצון שלנו הוא גם להכרה הדדית באמונה היוקדת שלנו בחשיבות התפילה והלימוד ששימרו את קיומו של עם ישראל לאורך השנים ובלעדיהם לא היה עם וממילא לא הייתה מדינה.

זהו בסיס הפרויקט "אוהבים וזוכרים", יוזמה שהביאה אותי ולא מעט אחרים מהחברה החרדית לנסות פשוט לקרב לבבות, להבין שכל ישראל אחים לא רק בעתות משבר ולהקים פלטפורמה שתאפשר להפגיש בין שתי העולמות. כך ביום הזיכרון הזה יתפללו אלפים מהחברה החרדית פרקי תהילים - כל פרק עבור עילוי נשמתו של חלל צה"ל. זו הדרך שאנחנו מכירים ומאמינים להוקיר תודה לכל גיבור או גיבורה שבזכותם אנחנו כאן, החיבור הזה בין העוצמה הרוחנית לזו הפיזית. ההבנה כי התפילה והצבא כרוכים זה בזה. שלא היה לנו צבא ללא דורות של נושאי תפילה ושלא ניתן היה להתפלל במדינה חופשית, ללא צבא.

אני שירתי שירות צבאי משמעותי כלוחם, אבל גם אחיי, חבריי בחורי הישיבות הם משרתים את המדינה בתפילה. אסור לנו לוותר על ייצור חיבור ערכי וממנו חיבור אישי בין החברה החרדית לחילונים, כי גם אם תרומתו של כל אחד מאיתנו שונה, עדיין אנחנו זקוקים איש את תרומתו של רעהו - אין מדינה בלי צבא, ואין עם בלי תפילה.

דווקא בימים כמו יום הזיכרון אנחנו צרכים להדהד את האהבה והמאחד ולזכור שכולנו בני אדם. החיסון נגד השנאה לא בא עם חיסון של פייזר, או כל חברה אחרת. החיסון כנגד השנאה נמצא בידיים שלנו.

הכותב הוא פעיל בפרויקט "אוהבים וזוכרים"