חלוקת רכוש של ידועים בציבור: מעתה ביהמ"ש רשאי לתת יותר לאחד מכם

בשורה לידועים בציבור: לפי פסק דין חדש, רכוש משפחתי יכול שיחולק על-ידי בית המשפט באופן לא שווה בין בני הזוג, הגם שאינם נשואים, מטעמי שוויון וצדק.

עד לפסק דין זה, המשפט הישראלי חילק את הזוגות לשתי קבוצות: זוגות נשואים אל מול ידועים בציבור שאינם נשואים. בכל הנוגע לנושאים רכושיים, על הקבוצה הראשונה חל חוק שנקרא "חוק יחסי ממון", ואילו על הקבוצה השנייה חלה הלכה משפטית בשם "חזקת השיתוף". בחוק יחסי ממון, החל כאמור רק על זוגות נשואים, קיימת הוראת חוק (סעיף 8) שלפיה, בנסיבות מיוחדות ומשיקולי צדק, החלוקה בין בני הזוג לא תהיה בהכרח חצי-חצי, אלא חלוקה אחרת צודקת יותר.

על-פי פסק הדין החדש, שניתן לפני מספר שבועות על-ידי בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, נקבע לראשונה כי גם זוגות ידועים בציבור, כלומר בני זוג שלא נישאו, יוכלו ליהנות מסעיף בחוק יחסי ממון שעד היום חל רק על בני זוג נשואים, ושמאפשר לחלק רכוש באופן לא שווה בין בני הזוג.

פסק הדין החדש [עמ"ש (מרכז) 56634-06-20 ] עוסק בבני זוג שחיו יחד כידועים בציבור משך 11 שנים, ונולדו להם שלושה ילדים. האיש הוא עורך דין ידוע, בעוד האישה הייתה דיילת אוויר, אך מאז שנולד בנם הבכור של בני הזוג, היא לא עבדה עוד. בני הזוג חיו ברמת חיים גבוהה מאוד, שכללה מגורים בבית יוקרתי, נסיעות רבות לחו"ל, העסקת או-פר בביתם, ועוד סממנים של חיי יוקרה. משעמדו להיפרד, ולאור העובדה שהכנסותיו השנתיות של האיש נעות בין 4 ל-8 מיליון שקל, ביקשה האישה לחלק את הרכוש המוחשי, כמו הבית והכספים שנצברו, באופן לא שווה לטובתה, נוכח פערי ההשתכרות ופערי היכולות הכלכליות שביניהם. התעוררה, בין היתר, השאלה האם זו בכלל אפשרות רלוונטית לידועים בציבור או שהאפשרות לחלוקה לא שווה, היא נחלתם של זוגות נשואים בלבד.

חשוב לציין: בתי המשפט מפעילים בצמצום רב את האפשרות לחרוג מחלוקת נכסים שווה לצרכי צדק. רוב המקרים שבהם הדבר נעשה, הם על רקע פערי השתכרות בין בני הזוג. אולם, היו גם מקרים נוספים. כך למשל, במקרה אחר נקבע כי הבעל לא תרם כלל את חלקו בהיקף התרומה לתא המשפחתי, ועל כן החלוקה תהיה 75% לאישה, ואילו רק 25% לבעל. פסק דין זה זכה לכינוי "הבעל העצלן". גם במקרה אחר שבו הבעל ניהל חיים כפולים עם אישה אחרת, קבע בית המשפט שדווקא בחירתו לחיות כך מלמדת על כך שבין בני הזוג חלה רק שיתופיות מוחלשת, ועל כן הוענק לו חלק גדול יותר ברכוש.

ואם חוסר נאמנות מצד הבעל הוביל לכך שהוא מקבל חלק גדול יותר ברכוש, באופן מעניין, גם חוסר נאמנות של האישה הוביל לכך שבבית הדין הבעל קיבל חלק גדול יותר ברכוש, שוב מכוח חוק יחסי ממון. זהו פסק הדין שזכה לכינוי "בג"ץ הבוגדת", ושבעניינו עתיד להינתן פסק דין בדיון הנוסף, בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

הבסיס לשימוש בסעיף 8 כדי לנסות ולפצות על פערי השתכרות בין בני זוג, החל בפסק דין פורץ דרך שניתן על-ידי בית המשפט העליון עוד בשנת 2007, ואשר הכיר בכך שאחד הנכסים המרכזיים של המאה הנוכחית הוא כושר ההשתכרות של אדם, או במילים אחרות: המוניטין האישי.

אנשים רבים, בעיקר במקצועות חופשיים כמו עורכי דין ורואי חשבון, צוברים במהלך חיי הנישואים יכולת להרוויח כספים באופן הולך וגדל. נשאלה השאלה האם היכולת הזו, שצמודה בעצם לאדם עצמו, היא נכס בר-חלוקה. הרציונל הוא פשוט, שכן אם בעת הפירוד, בני זוג שיש ביניהם תהום של פערי השתכרות, אך גם בית משותף, מחלקים ביניהם רק את הבית בחלקים שווים, ביום שלאחר הגירושים - הצד המוחלש כלכלית יתחיל לכלות את כספי תמורת הבית למחיה, בעוד הצד החזק כלכלית יהיה בעל חיסכון זה וגם ימשיך להרוויח מדי חודש כספים אירים למחייתו.

והנה, עד לפסק הדין שניתן כעת, רק זוגות נשואים יכולים היו לטעון לחלוקה בלתי שווה של הנכסים בשל פערי השתכרות או טיעונים אחרים. הבשורה של פסק הדין החדש היא השוואת מעמדם של ידועים בציבור לעניין זה, כך שגם הם רשאים לתבוע חלוקה לא שווה של הנכסים שנצברו, כדי להגשים את עיקרון השוויון והצדק.

הכותבת היא מומחית בדיני משפחה וירושה ומרצה לדיני משפחה בבית הספר למשפטים, המכללה למינהל