תמונה של אבי ודודי אחרי כיבוש הכותל

"מלחמת ששת הימים תפסה אותי כילד בכתה ב' בתלמוד תורה בבני ברק. שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה גויס אבי, ר' שלמה זלמן ז''ל, לשרות מילואים כחובש קרבי בחטיבה 7. החטיבה הדרימה וכל הקשר עם אבא היה טפטוף קל של גלויות ד.צ. (דואר צבאי), שורות אהבה ומידע קצרצרות.

"הדאגה הקודחת נחקקה עמוק בתודעתי חרף גילי הרך. הדאגה המקננת לאבא והקורות אותו עשו את שלהם. גל הניצחונות בחזית הדרום רוממו קמעה את הרוח, שחרור הכותל חילץ את כולם מהדכדוך הלאומי, הוא הצית אש בלבבות רבים בארץ ובעולם. הדאגה לאבא לא שככה, מקלט הרדיו היה מקור המידע הראשוני והיחידי, וכל אוזן הייתה צמודה אליו בשקיקה. אז גם נולדה האובססיה לצריכת חדשות כל שעה.

"ניצוץ של תקווה ניצת בלבנו ביום השלישי לקרבות. שעה ומחצה אחרי שחרור הכותל קלטנו ברדיו קול מוכר מתפלל לפני התיבה תפילת מנחה בנוסח חסידי לוהט. זיהינו מיד את קולו של הדוד יהושע ז''ל, אחיו הגדול של אבא, עסקן ציבור באותם ימים, עובד סוציאלי ואיש רב פעלים, אשר נחישותו הובילה אותו לכל מקום שחפץ. התקשינו להבין איך קפצה לו הדרך מחזית הדרום לירכתי הר הבית והכותל המערבי.

"לימים סיפר איך שכנע את מפקד החטיבה שלא ייתכן שבירושלים יעשו היסטוריה, והם יישארו תקועים אי שם במדבר. הפצרותיו נשאו פרי, ומסוק שהוזנק הנחיתם בעיר שחוברה לה יחדיו.

"עם שוך הקרבות נחת דוד יהושע ז''ל ה'פייטר' בצומת ביר גפגפה שבצפון חצי האי סיני, לאחר שהניח כי בתאג"ד של אוגדת טל (אוגדה 84) הוא יאתר את אבא. היה זה בבוקרו של ערב חג השבועות, אבא כמו רבים עדיין תקוע במדבר, ולנו אין שבריר מידע אודותיו. אחיו היה נחוש לשחררו לחג לחיק משפחתו, אבל לפני הכול נעמדו האחים לתפילת שחרית מדברית - תמונה זו מנציחה את המפגש.

 זלמן זילברשלג ואחיו יהושע / צילום: תמונה פרטית

"אחרי התפילה, שכפי הנראה עלתה יפה, שוחרר אבא לחוג עמנו. רגע הגעתו הביתה אחרי 11 שעות רכוב על הג'יפ של דודי ז''ל היה רגע מכונן בביתנו. מכוסה שכבת אבק מדברי צהבהבה ועיניים אדומות טרוטות, אך נהרה של אושר אישי, משפחתי, ישראלי ויהודי שפוכה על פניו. דקות ספורות אחר כך התקדש חג מתן תורה.

"תמונה אחת, שני אחים ומטען של דורות".